קרובת המשפחה של מנאר וחדרה חג'אג', שנרצחו אמש (יום שני) בכניסה לבניין שבו הן גרות בלוד, סיפרה הבוקר (יום שלישי) ל-ynet כי מרים, האחות התאומה ששרדה את ההתנקשות, עדיין מתקשה לעכל את שאירע. "היא ראתה את הרוצח ממש מהגב, שמעה קולות של ירי ופשוט ברחה", סיפרה קרובה המשפחה.
התאומה נורתה ברגלה ונפצעה, ובצהריים שוחררה מבית החולים אסף הרופא. "אני היחידה שנמצאת איתה כאן, יחד עם אמא שלי", אמרה קרובת המשפחה. "בישרנו לה שאמא שלה ואחותה מתו רק הבוקר. היה מאוד קשה להסביר לה את זה. אנחנו קרועים, אין לי מילים".
"אין לנו יותר מדי קרובי משפחה כאן", הוסיפה. "אנחנו עדיין בהלם ומנסים לעכל את הבשורה הקשה שנפלה עלינו".
אחיה של מנאר, סאמי אלהוארי, סיפר ל-ynet בבית העלמין כי "אין לה אויבים, היא נרצחה סתם. לא היו לה בעיות. היא הלכה לסופר, קנתה דברים, חנתה מתחת לבית - וחיכו לה אנשים שרצחו אותה. עד עכשיו אנחנו לא יודעים על מה. הם רצו לרצוח גם את אחיינית שלי, אבל היא ברח. הם ירו לה ברגל".
לדברי אלהוארי, אביו עדיין לא יודע על הרצח. "אנחנו בטוחים שיילך אחריה גם", סיפר בכאב. "הוא יושב משותק בבית, אנחנו לא יודעים איך לעשות את זה ולספר לו".
בת דודה אחרת של מרים, שהגיעה לבית החולים לשהותה לצידה, סיפרה כי היא "בקושי מדברת, ממש משותקת. היא מלאה במחשבות ורק שואלת איפה אמה ואחותה". לדבריה, "לא יאומן שרק לפני כמה שעות דיברנו, ועכשיו דודה שלי ובתה לא בחיים. איך מעכלים דבר כזה? שמישהו יעיר אותי ויגיד שאני מדמיינת. לאיזה מצב הגענו שאמא וילדה נרצחות בדם קר והכל ממשיך להתנהל כרגיל?".
לפי החשד, מנאר ובתה נרצחו בעקבות סכסוכים פליליים של בעלה, ששוהה בחו"ל. "היא הייתה אישה טובה, למדה לתואר שני", הוסיף אחיה של מנאר. "המשטרה צריכה לפחות לעשות משהו. כשיש בעיות, תקומו, תעשו את ה'שולם'. מה הם מחכים, שיהיה רצח?".
אחלן אבו שרך, שכנתן של מנאר וחדרה, סיפרה הבוקר לשרון כידון וישי שנרב ב-ynet radio כי הייתה עדה למקרה. "חזרתי מהעבודה, היה רצח מתחת לבניין", אמרה אבו שרך. "כל השכנים ירדו. ראינו את האישה והבת שלה מתוך הרכב. (הבת) השנייה, מסכנה, הייתה מתחת לבניין עם כדור ברגל, הלכתי אליה להגיד לה 'הכול בסדר, אל תדאגי, אל תפחדי'. שאלתי אותה אם היא ראתה משהו והיא אמרה שהיא לא יודעת מה קרה לאמא שלה".
היא הוסיפה כי "בלוד זה הרצח המיליון. בכל חודש אנחנו שומעים על מקרה. זה לא מטופל. מכניסים את מי שצריך לכלא, אחרי יומיים שלושה מוציאים אותם משם. בהתחלה אנחנו כועסים, עושים הפגנות ואחרי יומיים שלושה קוברים אותם וכל אחד הולך למקום שלו".
פידא שחאדה, שכנה נוספת וחברת מועצת העיר לוד, אמרה לאולפן ynet כי "פעם ראשונה שאני בהלם, אפס ביטחון. נכנסו לי לשכונה, מקום שבשבילי הוא הכי בטוח". לדבריה, גם חבריהן של הבנות מתנועת הנוער מתקשים להתמודד עם מה שאירע. "אנחנו גם לא רגילים שבאים לרצוח ילדות. שומעים תמיד על רצח נשים או גברים אבל ילדות בנות 14, מי רודף אחרי ילדה בת 14 לרצוח אותה? זה סיפור מזעזע בכל ממד".