ביום השני למבצע "חיצי הצפון", כשצה"ל ממשיך בגלי תקיפות נרחבים בלבנון, אלפי אזרחים לבנונים ממשיכים בבריחה מאזורי הלחימה בעקבות אזהרות צה"ל. בתקשורת בעולם הערבי מתוארות תמונות של תושבים שנמלטים תחת אש, תנאי דרך קשים שכוללים עומסי תנועה עצומים ומחסור במים ובמזון, ובתי ספר שהוסבו למקלטים.
אזרחי לבנון בוכים על הריסות הלחימה מול ישראל
(צילום: רויטרס )
6 צפייה בגלריה
עומסי התנועה העצומים בלבנון. "גם אם זה ייקח שלושה ימים, מה שחשוב זה שנהיה מחוץ לאזור הסכנה"
(צילום: AP /Mohammed Zaatari)
ביום התקיפות הראשון לבדו (יוב ב'), שהחל אחרי שצה"ל הורה ללבנונים להתפנות מבתים שבהם נמצאים אמצעי לחימה או כאלה שסמוכים להם, נהרגו 558 בני אדם בלבנון - מספר שכמוהו לא זוכרים במדינה מאז מלחמת האזרחים לפני יותר מ-30 שנה.
ב"א-נהאר" הלבנוני פורסמה כתבה נרחבת על העקורים מדרום לבנון, תחת הכותרת "מסע הבריחה מהמוות". אחת מאותן עקורות תיארה את הדרך מדרום לבנון לעיר הבירה ביירות: "יכולנו לראות טילים נופלים מולנו, מאחורינו ומצדדינו. במשך 4 שעות לא יכולנו לעזוב את הבית. ראינו את הבתים קורסים על יושביהם. יצאנו לביירות ב-10:00 בבוקר, והגענו למחרת ב-07:00 בגלל עומסי התנועה. לא היה אוכל או שתייה בדרך, כולם היו באותו מצב קשה".
התקיפות הישראליות, כך נכתב, "אילצו אותה, ואלפי משפחות, לעזוב את בתיהן במקום להישאר ולמות". עקורה אחרת סיפרה: "היינו בבית כששמענו את התקיפות סביבנו. קמנו בבוקר וגילינו שהבית רועד מעוצמת הטילים והתקיפות באזור. יצאנו מהבית והתחבאנו תחת העצים. אחר כך לקחנו את המזוודות ויצאנו לכיוון ביירות מבלי לדעת לאן אנחנו הולכים. הגענו לבית ספר בביירות, עד שנדע את גורלנו".
עקור שנמלט מאזור א-נבטיה בדרום לבנון סיפר: "התקיפות התקרבו לבית שלנו אז נאלצנו לעזוב כי יש ילדים בבית. אם לא היו ילדים לא היינו יוצאים. אין לנו את היכולת הכלכלית לשכור דירה, אז הגענו לבית ספר לתפוס מחסה". עקור נוסף מהכפר עין קאנא סיפר: "טיל התפוצץ כמה מטרים ממני. לקחנו את הילדים ונסענו לביירות. היה עומס קיצוני של 8 שעות בכביש".
אלפי משפחות, כך נכתב, נאלצו לעזוב לביירות ולחפש מקלט. בתי ספר בעיר הבירה וערים נוספות הפכו למקלטים עבור העקורים. בעיתון תואר כיצד משפחות, שאיבדו את בתיהן וביטחונן, התאספו בהם בתנאים קשים.
גם ב"א-שרק אל-אווסט" הסעודי כתבו על העקורים, ועל מסעות בריחה שנמשכו אפילו 16 שעות. ג'ואד, אחד העקורים מהעיירה א-שעיתיה שבדרום לבנון, סיפר לעיתון כי בילה את הלילה באזור א-זהראני, שגם בדרום המדינה. "לא יכולתי להמשיך בתנועה בגלל העומס", הוא תיאר. הוא החליט להמשיך למחרת. מצבו, כך נכתב, דומה לשל אלפי אחרים שנמלטו ביום שני עקב התקיפות לכיוון ביירות, הצפון והר הלבנון.
העיתון תיאר את המצוקה, וכתב כי גבר כבן 70 שהיה באזור צידון, שאל עובר אורח לגבי זמן ההגעה לביירות. כשענו לו שזה ייקח לפחות 6 שעות, הוא השיב: "גם אם זה ייקח שלושה ימים, מה שחשוב זה שאנחנו מחוץ לאזור הסכנה". עקורים רבים נוספים סיפרו כי בילו את הלילה בדרכים.
אחת מהם, ששמה לינא, סיפרה שיצאה שלשום ב-15:00 מאזור צור והגיעה רק אתמול לאזור דוחה א-חס בהר הלבנון, ב-08:00 בבוקר. "לא הייתה לנו ברירה אחרת", אמרה לעיתון הסעודי. לדבריה, היקף התקיפות לא הותיר מקום בטוח, וכפרים שלא נפגעו עד כה סופגים כעת הפצצות. "אנחנו עדים לטירוף", הוסיפה.
מאות אנשים עזבו את בתיהם בכל אמצעי תחבורה אפשרי - כולל טרקטורים, משאיות, ורכבים שהיו מחוץ לשימוש במשך שנים. התושבים, כך תואר, היו נואשים לכלי רכב כדי להימלט מהאזור. גם סורים מדרום לבנון התפנו מהאזור. עלי מזהר, אחד המרואיינים לעיתון הסעודי, סיפר כי רכבו התקלקל בדרכו לביירות, ולכן נאלץ לבלות את הלילה באזור א-זהראני ולהשלים את הנסיעה ביום שלישי. הוא הוסיף בציניות כי "עדיף למות בכביש, מאשר באזור שנתון לעשרות תקיפות מדי יום".
חלק מהאנשים עברו למקלטים, בעוד אחרים התפנו לבתיהם של קרוביהם. בהקשר לפינוי הסורים מלבנון בחזרה לסוריה, מקורות בביטחון הציבור הסורי ציינו כי ממעבר ג'דידת יאבוס בלבד חצו כ-6,000 אנשים לתוך סוריה. רובם היו בעלי אזרחות סורית, וחלקם עובדים סורים שהגיעו עם משפחותיהם והתגוררו בדרום לבנון ובבקעת הלבנון. בנוסף, היו גם אנשים שחזרו לאחר שביטלו את טיסותיהם משדה התעופה בביירות.
על-פי הדיווחים של האו"ם, עשרות אלפי אנשים ברחו מבתיהם בלבנון מאז שלשום. בסוכנות הידיעות רויטרס תואר כיצד מתנדבים ב"מכון הטכני של ביר חסן", אוניברסיטה בדרום ביירות, עבדו ללא לאות כדי לטפל במפונים, וסיפקו להם מזון, מים ותרופות. רמי נג'ם, נציג תנועת אמל (תנועה פוליטית שיעית ותיקה בלבנון, שגם פעיליה ירו לעבר ישראל) ואחראי על ביטחון החירום, סיפר: "בהתחלה היו רק כמה משפחות, עד השעה 17:00 היו לנו 30 משפחות". עם זאת, הוא הוסיף כי מספר העקורים עלה במהירות, כשיותר מ-6,000 איש חיפשו מקלט באזורים שונים.
בין העקורים הייתה גם רימה עלי שאהין, שתיארה לרויטרס את המסע שלהם תחת ההפגזות. "אתמול עברנו מלחמה... ישראל תקפה רחובות, אנשים, אזרחים והרסה בניינים", אמרה האישה בת ה-50, כשנכדתה מטילדה ישנה לידה על מזרן. עבור רבים, המצב הזכיר את מלחמת לבנון השנייה ב-2006. "אף אחד לא מרגיש טוב כשהוא נאלץ לעזוב את ביתו במצב של אי-יציבות... כולנו אזרחים, והרבה אנשים נהרגו כשהם ישבו בבתיהם – נשים, ילדים, קשישים ותינוקות", אמרה חלמה מחמוד בת ה-75.
פורסם לראשונה: 23:39, 24.09.24
