היא השופטת היחידה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג שהתנגדה לכל "צווי האזהרה" בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל, אבל כעת המדינה שאותה היא מייצגת מתרחקת ממנה. בהודעה שפרסמה ממשלת אוגנדה נמסר כי השופטת ג'וליה סבוטינדה – שקבעה בדעת מיעוט כי אין מקום לקיים משפט בטענותיה של דרום אפריקה ל"רצח עם" ברצועת עזה – מייצגת רק את עצמה ולא את עמדות הממשלה בקמפלה.
2 צפייה בגלריה
השופטת ג'וליה סבוטינדה ובית הדין הבינלאומי לצדק. "היא עצמאית, הצביעה אפילו נגד אוגנדה בהאג"
(צילום: INTERNATIONAL COURT OF JUSTICE, AP/Peter Dejong)
"העמדה שננקטה על ידי השופטת סבוטינדה היא עמדה אישית ועצמאית שלה, ולא משקפת בשום אופן את עמדותיה של הרפובליקה של אוגנדה", נכתב בהודעה שפורסמה אתמול (שבת). בהודעה הודגש גם כי אוגנדה ממשיכה לתמוך במסמך ההצהרות המשותף שפורסם החודש בתום פסגה של תנועת המדינות הבלתי-מזדהות – מסמך שבו גינו המדינות החברות בארגון את "המבצע הצבאי של ישראל נגד העם הפלסטיני חסר ההגנה" ואת ההרג של אזרחים חפים מפשע ברצועה – וקראו להפסקת אש מיידית.
בארגון המדינות הבלתי-מזדהות חברות 120 מדינות, רובן מהעולם השלישי, והוא הוקם בעיצומה של המלחמה הקרה כדי לייצג את אלו שביקשו לא להיות מזוהות עם העולם המערבי בהובלת ארה"ב או הגוש המזרחי בהובלת ברית המועצות. ההצהרה נגד ישראל פורסמה החודש בתום פסגה שנערכה בבירת אוגנדה, ובה השתתף גם נשיא דרום אפריקה סיריל רמפוזה – שמוביל בתקיפות את המאבק הדיפלומטי נגד ישראל ואף האשים שהפכה את עזה ל"מחנה ריכוז".
2 צפייה בגלריה
השופטים בהאג, ביום שישי האחרון. לא הוציאו צו לסיום המלחמה, אבל גם לא דחו על הסף את תביעת דרום אפריקה
(צילום: רויטרס, Piroschka van de Wouw)
השופטת סבוטינדה, נזכיר, הפתיעה רבים בעולם כאשר התנגדה לכל צווי האזהרה לישראל שנקבעו ברוב גדול מבין 17 שופטי בית הדין הבינלאומי, כשאפילו הנציג הישראלי בהרכב אהרן ברק תמך בשניים מהצווים. הוא התנגד עימה לארבעה צווים, שהתקבלו ברוב של 15 שופטים, אך תמך בצווים שדורשים לאפשר סיוע הומניטרי לאזרחים הפלסטינים ברצועה ולמנוע הסתה לרצח עם – ורק סבוטינדה התנגדה לשניהם. בפסיקתו, נזכיר, נמנע בית הדין מלהוציא צו להפסקת המלחמה, שממנו חששו יותר מכל בארץ, אבל הוחלט גם לאפשר לתביעה עצמה להתנהל – במה שנתפס בעולם כמכה תדמיתית לישראל.
בדעת המיעוט שכתבה הסבירה סבוטינדה כי המחלוקת בין ישראל לפלסטינים היא פוליטית במהותה – ודורשת דיפלומטיה ומשא ומתן להסדר קבע בין הישראלים לפלסטינים. "אין מדובר במחלוקת משפטית", כתבה – וקבעה כי חלק מהתנאים המוקדמים למתן "סעדים זמניים" לא מולאו. "דרום אפריקה לא הוכיחה, אפילו על בסיס לכאורה, כי המעשים שבוצעו לכאורה על ידי ישראל נעשו עם כוונה ג'נוסיידית, ושכתוצאה מכך הם מסוגלים ליפול בגדר אמנת ג'נוסייד".
סבוטינדה כינתה את התביעה נגד ישראל "נואשת", והוסיפה: "כיוון שהמעשים שביצעה לכאורה ישראל לא היו מלווים בכוונה לרצח עם, דרום אפריקה לא הוכיחה כי הזכויות שלגביהן היא מבקשת הגנה מוצדקות. איני סבורה כי האמצעים הזמניים המצוינים על ידי בית המשפט בצו זה מוצדקים, ובהתאם לכך הצבעתי נגדם".
הדברים עוררו הפתעה לא רק בישראל, אלא גם באוגנדה. גם השגריר שלה באו"ם, אדוניה אייבארה, התנער מהפסיקה וציין כי בעבר סבוטינדה אף הצביעה נגד אוגנדה עצמה בסכסוך מול הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. כוונתו כנראה לסכסוך שבו אוגנדה חויבה בשנת 2022 על ידי בית הדין בהאג לשלם לקונגו 325 מיליון דולר, כפיצוי על נזקים שגרמה לה במהלך מלחמות בשנות ה-90 שבהן כבשה שטחים שלה. "תמיכתה של אוגנדה במצוקתו של העם הפלסטיני מתבטאת בדפוס ההצבעה שלה באו"ם", הוסיף השגריר האוגנדי בציוץ ברשת X.
חרף ההתנערות של אוגנדה מהשופטת והצהרות התמיכה בפלסטינים, היחסים בינה לבין ישראל טובים למדי. נשיאה הנוכחי של אוגנדה, יוורי מוסווני, כתב אחרי טבח 7 באוקטובר לראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני יודע מה זה להילחם בטרור, וצריך לפגוע בתשתיות כלכליות שפוגעות בטרור". בין אוגנדה לישראל יש גם שיתוף פעולה ביטחוני, וקשרים כלכליים בהיקף בינוני. במדינה, יצוין, יש אוונגליסטים רבים שתומכים באופן מסורתי בישראל, ובכירים במדינה אף כינו את חמאס "עמלק".
סבוטינדה בת ה-69 מכהנת כשופטת בבית הדין בהאג מאז 2012, וצפויה לסיים את תקופת כהונתה הנוכחית ב-2030. כשמונתה לתפקיד עשתה היסטוריה כאישה הראשונה מאפריקה שנבחרת לכהן בבית הדין הבינלאומי. לפני כן שימשה כשופטת בבית הדין המיוחד שהוקם על ידי סיירה לאון והאו"ם לטפל בפשעים שבוצעו במהלך מלחמת האזרחים באותה מדינה. בעבר גם שימשה כשופטת בבית המשפט העליון של אוגנדה, ובתפקיד זה עמדה בראשות שלוש ועדות נגד שחיתות במדינה האפריקנית.
