לראש העיר ניו יורק אריק אדמס אין ספק מדוע גל המחאה האחרון בקמפוסים נגד ישראל התפרץ דווקא במגרש הביתי שלו. "לאוניברסיטת קולומביה יש היסטוריה של מחאה, וגם לארה"ב יש היסטוריה של מחאה במשך שנים רבות. אבל אני באמת מאמין שמה שקרה כאן הוא שהייתה לנו השפעה רבה של תועמלנים מבחוץ", אמר בראיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות".
4 צפייה בגלריה
אדמס עם נתניהו, בעת ביקורו בישראל
(צילום: Michael Appleton/Mayoral Photography Office)
לדבריו, "ל-48% מהאנשים שעצרנו במהלך ההפגנות באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת העיר ניו יורק (CUNY) לא הייתה שום זיקה למוסדות האלה כסטודנטים או חברי סגל. אנשים ניצלו את הקמפוסים כדי לדחוף את האג'נדות שלהם, וזה מה שהכי מדאיג אותי - יש כאן ניסיון להקצין את הסטודנטים שלנו. אנחנו צריכים להיות ערניים כדי לוודא שזה לא יקרה".
היו פוליטיקאים מהמפלגה שלך שתמכו במאבק. אוקסיו-קורטז הגיעה לקמפוס כדי לגלות סולידריות.
"אני אומר לה ולכל מי שתומך בחמאס, בהשחתת רכוש, לכל מי שלא עומד איתן על הזכות לקיים מחאה שלווה או קריאה שלווה לשינוי - זה מנוגד למה שאנחנו מאמינים בו ומנוגד לזכויות הבסיסיות של אזרחים במדינה הזו. אני לא חושב שמישהו כאן או בישראל חולק על העובדה שהפגנה היא זכות יסוד".
"הייתי עד להפגנות השלוות בישראל, ואני בעצמי הפגנתי כאדם צעיר באמריקה, ולכן אני יודע מה חשיבות המחאה", שיתף. "אבל מה שאנחנו רואים עכשיו זו לא רק מחאה - כשיש אנשים צעירים שקוראים לעצמם 'חמאס' וחוגגים את חמאס, כשאתה רואה הרס רכוש, קורסים והדרכות שמכשירים כיצד לעשות דברים הרסניים ועלוני תעמולה שקוראים 'מוות ישראל' ו'מוות לאמריקה' - אלה דברי שטנה שאולי חוקיים, אבל לא מוסריים. כשאנשים עוברים על חוקים כמו פריצה או הרס רכוש - זו עבירה על החוק, ואנחנו הולכים להגיב בהתאם".
4 צפייה בגלריה
"לא מדובר רק במחאה, יש דברי שטנה לא מוסריים". פרו-פלסטינים באוניברסיטת קולומביה
(צילום: REUTERS/Caitlin Ochs)
ציינת הכשרות. חברי מועצת העיר שלך העבירו במשך שנים כספי עירייה לארגונים שתמכו במנהיגי המחאה.
"הכספים ממועצת העיר לא באים מלשכת ראש העיר ואין לנו שום סמכות לגבי האופן שבו מועצת העיר משתמשת בהם לפי שיקול דעתה. זה תפקידו של מבקר העירייה, אבל אנחנו הולכים לבחון זאת ולוודא שהכספים האלה שהועברו ומועברים לא משמשים לביצוע חלק מהפעולות ההרסניות שאנחנו עדים להן עכשיו, במיוחד למי שמזדהה עם התנהגותם של אותם ארגונים כמו דאעש וחמאס. אם יש לארגונים האלה קשר ישיר - הם לא צריכים לקבל מימון של העיר ניו יורק".
אדמס מרבה לדבר על כך שבגיל 15 הוא ואחיו נעצרו והוכו קשות בידי שוטרים בעיר - אירוע שדחף אותו להצטרף למשטרה ולתקן את דרכיה. הוא שירת 22 שנים במשטרה, ואחרי פרישתו היה ממייסדי ארגון נגד אלימות משטרתית.
היה לך קשה לראות את המראות שיצאו מהקמפוס של שוטרים מתעמתים עם סטודנטים צעירים?
"המשטרה הגיבה לסדרה מאוד מסובכת ומאתגרת של אירועים שהתרחשו בשטח אוניברסיטת קולומביה - מאהל של מפגינים ובניין שבו התבצרו הסטודנטים, והמשטרה לא ידעה מה יש בו. במקביל, היה עוד קמפוס במרחק קצר משם, שם היו מפגינים אלימים שזרקו על המשטרה הכל - מבקבוקים ועד חפצים אחרים. בהינתן כל אלה, המשטרה הגיבה כראוי. הם ביצעו תוכנית מחושבת היטב שמצמצמת למינימום פציעות לסטודנטים ולשוטרים".
הייתה תקרית ירי שיכולה הייתה להסתיים באסון.
"נכון, למרבה הצער אירעה תאונת פליטת כדור שלא הייתה חלק מפעולת האכיפה. קצין החזיק את נשקו ולחץ על ההדק בטעות, איש לא נפגע. אף תלמיד לא היה בסכנה. אבל חוץ מהתקרית הזאת ראינו תוכנית מבוצעת היטב על-ידי משטרת ניו יורק. יש לנו את אחת מהמשטרות הטובות ביותר ברחבי העולם. חשוב שנמשיך לבטוח בה".
הריאיון עם אדמס התקיים בשעה ש"הליגה נגד השמצה" שחררה נתונים אודות זינוק תקריות אנטישמיות בעולם, ובכלל זה בניו יורק. אדמס הודה כי האנטישמיות בעיר אכן גברה תחת כהונתו, אך "יותר בתקריות של השחתת רכוש וגרפיטי ותקיפות מילוליות, אבל לא פיזיות - וזה מאוד חשוב. אנחנו הולכים להילחם בגרפיטי הזה בדרכים שונות, ונגן על האוכלוסייה היהודית בעיר כמו על כל שאר קבוצות המיעוט כי אנחנו לא יכולים לאפשר לקבוצה אחת או אחרת להיות קורבן של שנאה. אין מקום לשנאה בעיר שלנו".
קשה לפקפק בתחושות הכנות של ראש העיר כלפי ישראל. כשאני שואל אם למרות המצב בארץ הוא עדיין מעוניין לבוא לפרוש לפנסיה בגולן, כפי שאמר בעבר, טון הדיבור מתחלף ועיניו נדלקות. "כן, לחלוטין. אני חושב שהאזור הזה של ישראל מאוד יפה ויש שם אנרגיות מאוד טובות וחזקות, ואני מאמין שיש הזדמנות למצוא שלווה ושכולם יוכלו לחיות בשלום. צריך לסיים את המלחמה, להחזיר את החטופים ולהביס את חמאס".
מה הסיפור שלך עם ישראל, מאיפה מגיעה כל האהדה חסרת התקדים הזאת?
"המאבקים של הקהילה היהודית והקהילה האפרו-אמריקנית היו שלובים זה בזה עוד מימי המאבק לזכויות האזרח. 51% מהצעירים שיצאו לדרום המדינה כדי להילחם בהפרדה בין לבנים לשחורים היו סטודנטים יהודים. יהודים היו בין התומכים המוקדמים ביותר של חינוך לשחורים, כמו ג'וליוס רוזנוולד שבנה 1,000 בתי ספר יסודיים ותיכון לנוער שחור. אז יש מערכת יחסים עמוקה ואמיתית, ובמשך שנים רבות הייתי מאוד מודע לה, גם בשנותיי בפוליטיקה. אני זוכה לתמיכה חזקה מקהילות רבות, אבל ספציפית תמיד מהקהילה היהודית - ולכן תמיד הייתה לי מערכת יחסים עמוקה איתה ועם ישראל, ואני נוהג להבהיר זאת בכל הזדמנות. חשוב לי להביע תמיכה בעם בישראל וספציפית בקהילה היהודית כאן כי העיר ניו יורק היא מקום שבו הגיוון חשוב, ויש לנו הרבה במשותף".
גם יוקר המחיה משותף לישראל ולניו יורק, שהדיחה את תל אביב מהמקום הראשון כעיר היקרה בעולם. לפי אדמס, "יוקר המחיה באמת עלה והסיבה העיקרית לכך היא כמה עולה לשכור או לקנות בית. הדרך שבה אנחנו נלחמים בזה היא להגדיל את המלאי שלנו. יש לנו בעיית מלאי בעיר, שיעור הדירות הפנויות למגורים בעיר עומד על 1.4%. לכן, המטרה שלנו היא לבנות יותר דירות למגורים ולוודא שנבנה דיור בר השגה באמצעות סובסידיות ממשלתיות כדי שנוכל להוזיל את עלותן".
זאת גם עצתך לרון חולדאי בתל אביב?
"צריך לעשות ניתוח כדי לקבוע מהיכן מגיעה הסיבה ליוקר המחיה, ואני יודע שגם בתל אביב דיור היא אחת ממנה. בסוף ניהול ערים גדולות כמו תל אביב וניו יורק מגיע עם אתגרים רבים, אבל אם תביא את הלב והנשמה שלך למשרד תוכל גם להוציא את אלה שאתה מוביל מחוץ למשבר".
מה לדעתך סוד הקסם של העיר הזאת שגורם לרבים להחשיב אותה כ״בירת העולם״?
"המגוון האנושי שלנו. יש לך כאן את המוחות הגדולים ביותר שמגיעים לכאן בהתלהבות מאירת פנים כדי להיות חלק מהחלום האמריקני. אנשים נוסעים אלפי קילומטרים ועוברים תנאים נוראיים רק כדי להגיע לחופים שלנו. כי האפשרויות כאן הן אינסופיות".
אתה נמצא שנתיים בתפקיד. איך תקופת כהונתך תרמה לתחזק את התואר הזה?
"ירשנו עיר שסבלה מעלייה של 40% בפשיעה. משקיפים פיננסיים לא האמינו שיש לנו עתיד כלכלי איתן, אף אחד לא רצה לנסוע ברכבת התחתית, הילדים שלנו לא זכו להשכלה הטובה שהיו צריכים לקבל. אבל עכשיו אתה מסתכל על העיר, רק שנתיים לאחר מכן - וכבר יש לנו יותר מקומות עבודה מאי-פעם בהיסטוריה של העיר. אנחנו פותחים פער על שאר המדינה בהישגי תלמידים בקריאה ומתמטיקה. בנינו השנה יותר בתי מגורים מאשר בכל שנה אחרת בהיסטוריה של העיר. העברנו יותר חסרי בית לדיור קבע מאשר אי-פעם בהיסטוריה של העיר. הפחתנו אלימות ורציחות, ופשיעה בנשק. אנשים חזרו למערכת הרכבת התחתית, התיירות חזרה לעיר שלנו. היועצים הפיננסיים שפקפקו בעיר נתנו לנו דירוג AA לאג"ח, בגלל האופן בו ניווטנו את המשבר. אז אנחנו לא רואים עכשיו עיר שחוזרת למיטבה, אנחנו רואים עיר שחזרה למיטבה. ניו יורק ממשיכה להיות העיר הגדולה הבטוחה ביותר באמריקה, ואנחנו העיר מספר אחת במדינה הזו, אם לא ברחבי העולם כולו".
