ישראל נערכת עד קצה בימים האחרונים למתקפת התגובה של איראן לחיסול בשטחה של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה, ומאיימת במקביל לגבות מחיר כבד מכל מי שיפגע בה. בסוכנות הידיעות "רויטרס" לקחו את תרחיש הקיצון - מלחמה אזורית עמוסת עימותים אוויריים - וניסו לדמיין כיצד היא עשויה להיראות, עם השוואה בין שני חילות האוויר ומערכות ההגנה האווירית של שתי המדינות.
איראן: מטוסים מיושנים, טילים מתוצרת רוסיה
חיל האוויר האיראני מונה 37 אלף אנשי צוות, אך עשורים של סנקציות בינלאומיות חתכו במידה רבה את גישתה של המדינה לציוד צבאי מתקדם, לפי המכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים בלונדון (IISS). לחיל האוויר האיראני יש רק כמה עשרות מטוסי תקיפה פעילים, כולל מטוסים רוסיים ודגמים אמריקניים מיושנים שנרכשו לפני המהפכה האיראנית של 1979.
לטהרן, לפי ה-IISS, יש טייסת של תשעה מטוסי קרב מסוג F-4 ו-F-5, טייסת אחת של מטוסי סוחוי-24 מתוצרת רוסיה, וכמה מטוסי מיג-29, F-7 ו-F-14.
לאיראנים יש גם מטוסים ללא טייס המתוכננים לטוס אל תוך מטרות ולהתפוצץ (כטב"מים מתאבדים). פרשנים מעריכים שבמאגר שלהם, נמצאים כמה אלפים בודדים של רחפנים כאלה. בנוסף, כך הם מעריכים, לאיראן יש יותר מ-3,500 טילי קרקע-קרקע, שחלקם נושאים ראשי קרב במשקל חצי טון. עם זאת, מספר הטילים שמסוגלים להגיע לישראל עשוי להיות נמוך יותר. מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, אמיר עלי חאג'יזדה, אמר באפריל כי מטוסי הסוחוי-24 שלהם נמצאים ב"מצב המוכנות הטוב ביותר" להתמודדות עם כל התקפה ישראלית אפשרית. עם זאת, תלותה של איראן במטוסי סוחוי-24, שפותחו לראשונה בשנות ה-60, מראה על חולשתו היחסית של חיל האוויר שלה.
להגנה, איראן מסתמכת על תערובת של מערכות טילי קרקע-אוויר ומערכות הגנה אווירית רוסיות ומתוצרת מקומית. טהרן קיבלה משלוחים של מערכת הנ"מ S-300 מרוסיה בשנת 2016, שהן מערכות טילי קרקע-אוויר ארוכות טווח המסוגלות להתמודד עם מספר מטרות בו-זמנית, כולל מטוסים וטילים בליסטיים.
לאיראן יש גם את פלטפורמת טילי הקרקע-אוויר "באוור-373" מתוצרת מקומית, וכן את מערכות ההגנה "סיאד" ו"ראד".
ישראל: יכולת לפגוע רחוק - כמו שהוכח בתימן
לישראל, על-פי הניתוח של רויטרס, יש חיל אוויר מתקדם שמשופע בציוד אמריקני, עם מאות מטוסי קרב רב-תכליתיים מסוג F-15, F-16 ו-F-35. אלה מילאו תפקיד בהפלת כטב"מים איראניים במתקפה באפריל, כשהרפובליקה האיסלאמית שיגרה כטב"מים נפיצים וירתה טילים לעבר ישראל, בהתקפתה הישירה הראשונה על שטח המדינה.
לחיל האוויר אין מפציצים ארוכי טווח, אם כי צי קטן יותר של מטוסי בואינג 707 שהוסבו, המשמש לתדלוק אווירי שיכול לאפשר למטוסי הקרב להגיע לאיראן לגיחות מדויקות. חיל האוויר הישראלי הדגים את יכולתו לפגוע במטרות ארוכות טווח בחודש שעבר, כאשר מטוסי הקרב הישראליים תקפו מטרות ליד נמל חודיידה בתימן, בתגובה למתקפת הכטב"ם של החות'ים בתל אביב.
כחלוצה בטכנולוגיית המל"טים, לישראל יש כטמ"מים מסוג "הרון", המסוגלים לטוס למשך יותר מ-30 שעות, מספיק למבצעים מרוחקים. חיל האוויר מחזיק גם בטיל שיוט מונחה אוויר-קרקע וקרקע-קרקע בשם "דלילה", לו טווח מוערך של 250 ק"מ, פחות מהנדרש להגיע למדינות המפרץ, אם כי חיל האוויר יכול לסגור את הפער על-ידי העברת אחת מהתחמושות קרוב יותר לגבול איראן. ברויטרס מאמינים כי ישראל פיתחה טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח, אם כי היא אינה מאשרת זאת, אך גם לא מכחישה.
4 צפייה בגלריה
מטוס ה"האדיר", ה-F-35 הישראלי. יכול להגיע רחוק בעזרת התדלוקים באוויר
(צילום: דובר צה"ל)
מערכת הגנה אווירית רב-שכבתית שפותחה בעזרת ארה"ב לאחר מלחמת המפרץ ב-1991 מספקת לישראל מספר אפשרויות נוספות להפלת כטב"מים וטילים איראניים ארוכי טווח, ולכן היא נחשבת למתקדמת יותר מזו שמחזיקה טהרן.
המערכת בגובה הרב ביותר היא חץ 3, המיירטת טילים בליסטיים בחלל. דגם מוקדם יותר, חץ 2, פועל בגבהים נמוכים יותר. קלע דוד בטווח הבינוני מתמודד עם טילים בליסטיים וטילי שיוט, בעוד שכיפת ברזל לטווח קצר מתמודדת עם סוגי הרקטות ופצצות המרגמה המשמשות את חמאס וחיזבאללה הנתמכים על-ידי איראן - אך יכולה, באופן תיאורטי, לירות גם על כל טיל חזק יותר שהוחמץ על-ידי חץ או קלע דוד.
המערכות הישראליות, כך מדגישים ברויטרס, מתוכננות להיות מחוברות למיירטים אמריקניים מקבילים שנמצאים בסביבה, יחד עם עזרה ממדינות באזור.
