אף שבעברו היה שר בקבינט וחבר פרלמנט, כשהתמודד לראשות העיר לונדון ב-2016 בחר סאדיק חאן למתג את עצמו כ"בנו של נהג האוטובוס", בן למשפחת מהגרים מפקיסטן ומוסלמי. איש לא זוכר את בן המיליארדר שהתמודד מולו והפסיד, זאק גולדסמית. הימים היו ימי מאבק ביוקר המחיה בממלכה והטיקט החברתי הכריע את הבחירות. בניגוד ללונדון – שלא נמצאת ברשימת עשר הערים היקרות בעולם - תל אביב-יפו דווקא מככבת במקום השלישי. האם אחרי רבע מאה, ולקראת הבחירות באוקטובר הקרוב, מישהו יאתגר את רון חולדאי במקום שהכי כואב לתושביו - יוקר המחיה והדיור?
מה שהיה נכון ברקע מחאת 2011 נכון שבעתיים לקראת הבחירות לרשויות המקומיות ב-2023. ראש עירייה שלא הבין עד עכשיו שהבוחרים יגיעו לקלפי הישר מרחובות הזעם והמחאה, עלול לשלם בכיסאו. אם את 2018 כינו שנת המהפכים ברשויות המקומיות (112 נבחרים חדשים), 2023 מסתמנת כשנת המהפכה. היכן שהשלטון המרכזי איכזב, יינתן סיכוי למנהיגים בשלטון המקומי שיפגינו עצמאות והובלה על פני מי שנתפסים כפקידי הממשלה.
כדי לרכך את הסיכון שרוחות המהפכה יסכנו את הכיסא שלהם, עמלים ראשי הרשויות על הגברת שביעות הרצון מהם בקרב התושבים. גיבוש תחושת שביעות הרצון תלויה בשלושה פרמטרים עיקריים. הראשון והמוביל הוא החינוך: תושבים מתעניינים בנוחות הרישום לגנים, בצפיפות בכיתות בבתי הספר וכמובן בשיעור הזכאות והציונים בבגרויות. הפרמטר השני הוא ניקיון ונראות העיר, והשלישי הוא נושא התשתיות והפיתוח העירוני.
עכשיו נסו להיזכר מה קרה סביבכם בתקופה האחרונה: כל רשות מקומית מתגאה ומפמפמת ידיעות על פרסי חינוך שבהם זכתה המערכת שלה ומנופפת בהישגיה. בנוסף - זו לא אשליה אופטית - הרחובות שלכם ושלכן נקיים יותר עכשיו. הרשויות המקומיות משקיעות בכך המון. "ראש העיר מטייל בעיר ומסדר לנו עוד ועוד עבודה", אמר לי השבוע נהג של משאית פסולת באחת הערים באזור המרכז. במקביל מן הסתם שמתם לב גם לצונאמי תוכניות פיתוח ובנייה שמאושרות או מוכרזות, כמו גם לעבודות שיפוץ ושדרוג ברחובות. כל הדברים הללו אינם מקריים. הכול קורה לקראת הבחירות בסתיו.
ועדיין, יגידו לכם כל מי שהתמודדו בעבר, לא מנצחים בחירות בישראל רק על חינוך, תברואה או תשתיות. אז איך בכל זאת? זכרו את הבחירות ב-1993, אז הוזזו ממקומם שני דינוזאורים: ראשי הערים המיתולוגיים טדי קולק בירושלים ושלמה להט (צ'יץ') בתל אביב-יפו.
מילוא אכן תקף את אי-שביעות הרצון מהחינוך בתל אביב, לצד בעיית הפשיעה, אבל זה היה רק חלק מאסטרטגיה מוצלחת שהדגישה את השקיעה והדיכאון של תושבי העיר. בירושלים, בניגוד לצ'יץ', קולק היה עדיין אהוד מאוד גם אחרי 28 שנה בתפקיד. הסיסמה "אוהבים את קולק, מצביעים אולמרט" נועדה להתמודד עם האתגר הזה ולשחרר את המצביעים ברמה הערכית להצביע למי שסימן את עצמו כחלופה: צעיר, קשוב ונגיש יותר, עד לרמה של התחככות פיזית יומיומית בציבור.
החלפת ראש עיר מכהן לא תושג רק באמצעות התקפות בכינון ישיר. הרובד הנוסף והחשוב של האסטרטגיה צריך לתת ביטוי ליתרונותיו הטבעיים של המתמודד החדש: חזון וכריזמה. הראשון ניתן לגיבוש, והשני – מתת האל.
אבי מוסקלרותם אברוצקיביום הבחירות, מאחורי הפרגוד, התושבים מחפשים לבחור מישהו שנראה להם אמין וקשוב, בעל ניסיון ויכולות, שהם יודעים לאן הוא מכוון ומעריכים שיביא שינוי או שיפור באיכות חייהם בעיר. מי שרוצה להיבחר ב-2023 ולא יודע לומר לתושבים לאן הוא רוצה להביא אותם ואת העיר ב-2030 – יכול לחסוך את העלויות הכבדות של הקמפיין. אין לו סיכוי. תוכנית הפעולה צריכה להתייחס לנושאים המרכזיים המטרידים את התושבים ולהראות כיצד ניתן לפתור אותם בדרכים מקוריות.
בחירות לרשויות המקומיות הן הדמוקרטיה הכי ישירה שיש בישראל. אנחנו בוחרים אישית את המועמד ומצפים שהוא יהיה אחראי אישית כלפינו לביצוע הבטחותיו. למועמד שיצליח ליצור קשר חם וישיר, להעניק תחושה אמיתית של אוזן קשבת ולגרום להם להאמין שזה לא רק חלק מהקמפיין – יש סיכוי טוב להתעורר עם חיוך מאוזן לאוזן בבוקר 1 בנובמבר 2023.
- אבי מוסקל הוא בעל חברה לייעוץ אסטרטגי וניהול מאבקים וקמפיינים. ייעץ בעבר לרשויות מקומיות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
