ישראל מאשימה את התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, קארים חאן, בכך שפעל בחוסר תום לב מפתיע ולא צפוי כשפרסם ברגע האחרון את ההודעה שלו. בישראל מאשרים את הצהרתו של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, שלפיה לאחרונה קיימו גורמים ישראלים קשר עם חאן ואף סיכמו שיגיע בשבוע הבא לביקור בישראל.
הודעת התובע חאן על הצווים
(צילום: ICC )
באותו ביקור היה אמור חאן להתרשם מהאופן שבו ישראל חוקרת את עצמה, וכיצד הוראות בית הדין הבינלאומי מוטמעות בהחלטות הצבא ואיך הדבר מתבטא במעשים גם לגבי הסיוע ההומניטרי, הוראות הפתיחה באש, הפקודות וההנחיות.
זו למעשה הייתה הפעם הראשונה שמדינת ישראל הרשמית מנהלת מגעים עם משרד התובע, למרות שישראל אינה חברה בבית הדין וסבורה שאין לו סמכות לגביה. זאת ועוד: צוות מקדים מטעם משרדו של חאן כבר היה בדרכו לישראל והיה אמור להגיע אליה אתמול, וגם נקבעו לו פגישות עם גורמים ישראלים רשמיים.
לאור כל אלה, בישראל נדהמו מההודעה של חאן שהתפרסמה ברגע האחרון באופן מפתיע ולא צפוי. חאן נערך לפרסום ההודעה הזאת וגם הקליט סרטון – וזאת למרות שהוא יודע שאנשיו היו בדרך לישראל לפגישות עם דרגי עבודה. בלינקן למעשה חשף כי אותה משלחת עדכנה את ישראל שלא עלתה על הטיסה, כשבמקביל חאן החל לדבר ב-CNN על החלטתו. בישראל חוששים שהמהלך מעיד על כך שחאן חיפש לעשות "סיבוב" על ישראל ולעשות כותרות על חשבונה – מה שמחזק את חוסר תום הלב שלו.
בית הדין עצמו התייחס לכך אמש ואמר כי "למרות מאמצים משמעותיים, משרד התובע לא קיבל שום מידע שהוכיח פעולה אמיתית ברמה המקומית כדי לטפל בפשעים הנטענים או באינדיבידואלים שנחקרים. התובע גם הדגיש שוב ושוב את חששותיו בנוגע לעמידה של ישראל בכללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, והדגיש בפומבי כי הוא לא רואה שום שינוי ניכר למרות הצהרותיו הקודמות".
התובע הראשי מפרט שבע עבירות קונקרטיות שמיוחסות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט: הרעבה של אזרחים כשיטת מלחמה כפשע מלחמה; גרימה במזיד של סבל רב או פגיעה חמורה בגוף או בבריאות או יחס אכזרי כפשע מלחמה; הריגה בזדון או רצח כפשע מלחמה; כיוון במזיד של מתקפות נגד אוכלוסייה אזרחית כפשע מלחמה; השמדה ו\או רצח לרבות בנסיבות של מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מהרעבה, כפשע נגד האנושות; רדיפה כפשע נגד האנושות; מעשים לא אנושיים אחרים נגד האנושות.
חאן מדבר על מדיניות ממשלתית, ולכן בחר לסמן את הדרג הכי בכיר שנוגע להחלטות הקשורות למלחמה - ראש הממשלה ושר הביטחון. לטענתו, הם אשמים בצוותא וכמי שאחראים על זה.
בישראל סבורים שחאן חרג ממדיניותו שלו ולא פעל לפי עקרון המשלימות, שהוא עיקרון יסוד בבית הדין. העיקרון אומר שבית הדין נכנס לפעולה רק אם המדינה לא רוצה או לא יכולה לפעול כדי לטפל במקרים בעצמה. עקרון המשלימות הוא קריטי, ודאי לגבי מדינה לא חברה, שיש לה מערכת משפטית מפוארת שיודעת לחקור את עצמה. בישראל יש מנגנון חקירה עצמאי של צה"ל ויש חקירות תלויות ועומדות.
בנוסף, בישראל זועמים על כך שחאן עשה בהודעה שלו הקבלה שערורייתית ובלתי מתקבלת על הדעת בין פשעי החמאס לבין פשעי נתניהו וגלנט.
כעת הבקשה של חאן תגיע לערכאת קדם משפט שתכריע האם יש בסיס מספק להוצאת צווים. לאחר מכן זה יכול להגיע גם לערכאת ערעור. אם השופטות יאשרו את הצווים, כל המדינות שחברות באמנת רומא – 123 מדינות - צריכות לשתף פעולה עם צווי המעצר. בין 123 המדינות ניתן למנות כמעט את כל מדינות אירופה, קנדה, אוסטרליה, יפן ניו זילנד, אמריקה הלטינית, אפריקה, ירדן ותוניס. ארה"ב, הודו, רוסיה, סין וישראל לא חברות.
ישראל וארה"ב טוענות שהבקשה של חאן להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט פוגעת אנושות במאמצים להשבת החטופים ובמו"מ וגם במשפחות החטופים שהיו בקשר עם התובע ואף אירחו אותו בישראל בתחילת המלחמה. בישראל אומרים שהתובע גם פוגע בזכות של ישראל להגן על עצמה ולשחרר את חטופיה. בנוסף, בישראל מעריכים שעיתוי פרסום ההודעה לא מקרי וקשור גם לדיון שמתנהל בבקשת דרום אפריקה לצווים זמניים לעצירת הלחימה בבית הדין הבינ"ל לצדק בהאג.
פורסם לראשונה: 20:41, 20.05.24
