דיקני פקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות פרסמו בצהריים (ראשון) הצהרה בעניין הרפורמה של שר המשפטים יריב לוין במערכת המשפט והזהירו מפני "איומים על צביונה הדמוקרטי והמכיל של ישראל, ועל עקרונות היסוד של שיטת המשפט שלה".
לדברי הדיקנים, "השינוי הקיצוני במבנה החוקתי שהממשלה החדשה מבקשת לבצע יסיר מנגנונים חשובים של איזון, בקרה וביקורת מעל הממשלה והכנסת, הנדרשים ומתקיימים בכל מדינה דמוקרטית הפועלת על פי עקרונות של הפרדת רשויות. שינוי קיצוני זה עלול לפגוע בכל אחת ואחד מאיתנו".
עוד כתבו הדיקנים כי "יישומן של ההצעות עלול להפוך את ישראל למדינה שבה יש בפועל שלטון אחוד – שכן הכנסת והממשלה נשלטות ממילא על ידי הקואליציה. ההצעות מרחיקות הלכת עלולות לדחוק הצידה את ערך השוויון, לפגוע אנושות בהגנה על מיעוטים ועל הפרט, ולצמצם קשות את העצמאות הקריטית של מערכת השיפוט".
הדיקנים הזהירו מפני רכיבים שונים בהסכמים הקואליציוניים ומהצעות חוק שלדבריהם "מעלים חשש כבד ששינויים אלה (הרפורמה - ט"צ) יאפשרו להתיר אפליה פסולה והדרה נגד קבוצות שונות, לרבות בני אדם שאינם אזרחי המדינה - אף שהם נתונים לשליטתה - ולהעדיף באופן לא מידתי את הדת היהודית על חשבון הכרה במגוון הדתי והחברתי במדינה. כנסת וממשלה לא רק צריכות, אלא מחויבות לקדם שינויי מדיניות. המגמה לצמצם את כוחם של גורמים משפטיים בהכרעות מדיניות מובנת. אולם דמוקרטיה אין משמעה זהות מלאה בין השלטון לבין העם - בוודאי כשהעם מורכב מקבוצות רבות ומגוונות. חובה על השלטון להגן על המגוון ולכבד אותו בכל הסדר שיתגבש".
נתניהו: "הרפורמה המשפטית - מימוש רצון הבוחר"
הדיקנים האשימו כי הרפורמה תקודם ב"הליך פגום וחפוז", ומתחו ביקורת על הכוונה לצמצם מאוד את עילת הסבירות עד כדי ביטולה. "היא עילה חשובה במשפט הציבורי המאפשרת להתאים את החוק למציאות משתנה והמגינה על הפרט ועל הציבור ממעשי מנהל שרירותיים", כתבו.
על המכתב חתמו פרופ' מיכל אלברשטין, דיקנית הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן; פרופ' ישי בלנק, דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב; פרופ' תומר ברודי, דיקן הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' ליאור זמר, דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת רייכמן; פרופ' טל ז'רסקי, דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה; ד"ר רותי לבנשטיין-לזר, דיקנית הפקולטה למשפטים, המכללה למינהל; פרופ' גילה סטופלר, דיקנית הפקולטה למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים; וד"ר עידו עשת, ראש בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית ספיר.
שר המשפטים לוין מתכוון להשלים עד סוף החודש את הכנת הצעות החוק לקידום הרפורמה שלו. אותן הוא יעביר לוועדת השרים לחקיקה ולוועדת החוקה של הכנסת.
רפורמת לוין: עו"ד אהרון גרבר ועו"ד יניב כהן, בעד ונגד, באולפן ynet
(צילום: אבי חי)
לוין מתכוון להתמקד בעיקר בחוק יסוד: החקיקה, שאת הטיוטה שלו השלים לפני יותר משנה. הצעתו המקורית של לוין תקבע בין השאר שבית המשפט העליון בהרכב מלא של 15 שופטים יוכל לדון בפסילת חוק של הכנסת, וזו תתקבל רק ברוב מיוחד של 12 או 13 שופטים. לאחר מכן תוכל הכנסת להתגבר על הפסילה ברוב של 61 חברי כנסת. במהלך ההתייעצויות המקצועיות יוכרע לאיזה משך זמן ניתן יהיה לחוקק את החוק מחדש.
הצעת חוק נוספת תעסוק בתיקון לחוק יסוד: השפיטה, שישנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. זו תגדל מתשעה חברים ל-11, כך שכל חלק יהיה שווה בגודלו לאחר - שופטים, שרים, ח"כים ונציגי ציבור.
באשר ל"חוק היועמ"שים", שיהפוך את היועצים המשפטיים של המשרדים למשרות אמון, אמר אתמול מקור משפטי בכיר כי בשל ההתנגדות הצפויה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להצעה, ייתכן שזו תוגש כהצעת חוק פרטית או כהצעת ועדת החוקה של הכנסת.
