בין האלפים שליוו היום (ב') למנוחות את סרן הראל איתח ז"ל, מפקד צוות בסיירת גבעתי, היו גם החיילים שעליהם פיקד בזמן התקרית ברצועת עזה. הם הגיעו בכיסאות גלגלים ובמיטות בית חולים, לאחר שנפצעו יחד עם מפקדם מפיצוץ מטען חבלה בזמן שסרקו פירים בחאן יונס, בתקרית שבה נפלו גם סמ"ר ניר קנניאן וסמ"ר בירהנו קאסיה ז"ל. אתמול מת סרן איתח מפצעיו.
יונתן, אחד מפקודיו, הגיע על מיטת בית החולים כדי לספוד לו: "כשהתעוררתי, אני לא זוכר כלום מהפיצוץ, אבל גם לא הייתה בי טיפת מחשבה שטעית. כשצעקת לנו 'חוד אליי', כולנו, כל החוד, באנו אליך כמו מספרי ברזל. כל פעם שאמרת. אני נשבע שאם תקרא את זה עוד פעם אני אבוא, לכל מקום שתגיע.
"היה מפקד אחד בצבא שהיה גדול ממני, זה לא היית אתה. תמיד נגנבתי איך המפקדים האלה, בגיל הזה, בגיל שלי. ואצלך, היית ילד, אבל כל כך בוגר וכל כך מפקד, אבל זה לא היה מוזר לי. כל מפקד אחר היה ילד, לא מפקד בעיניי, אצלך זה היה שונה", ספד יונתן.
"היית רועה צאן של כולנו. לפעמים קיבלנו ממך שוטים, ולפעמים גם שוטים של אלכוהול", הוסיף. "אין לך תחליף, אני אוהב אותך, אני מסכים למות בשבילך עוד עשר פעמים ולהיפצע עד סוף העולם. אני פשוט גאה, גאה להיות החייל שלך. אמרתי לך את זה, ידעת את זה, וחשוב לי שעדיין תדע את זה. אוהבים אותך, כל פיר 40, כל צוות איתח. תנוח על משכבך בשלום, אוהב אותך".
אחד מחבריו ספד: "הראל סיפר לי ששמע בכי של תינוקת בעזה, שההורים שלה נטשו אותה כנראה בהפצצות, והוא דאג שתובא לטיפול בבית חולים בישראל. להראל תמיד היו תשובות, הוא היה מפקד נערץ. היה אומר לא לשכוח את כולם, ואל תשכחו את הראל. הוא היה גדול מהחיים, באמת".
"ביקשתי ממך לא להיות גיבור"
יותר מאלף בני משפחה וחברים ליוו למנוחות היום את רס"מ (מיל') אלירז גבאי ז"ל, שנפל בקרב במרכז רצועת עזה. גבאי נטמן בבית העלמין בטבריה, העיר שבה נולד, גדל והתחנך.
"אהוב שלי, אני יודעת שביקשתי ממך לא להיות גיבור, אבל אני גאה בך. אני גאה בך ומצדיעה לך. אני מבטיחה לך חיים שלי, אני מבטיחה לך מלך שלי, שאתה תחיה איתי תמיד והמוות שלך לא יהיה סתם", ספדה רעייתו קורל.
"אני אקום בשביל המתנה הקטנה שהשארת לי – התינוק שלך. מבטיחה לך לשמור על פטל ועל סימבה", הוסיפה. "אני אוהבת אותך מלך שלי, ובפעם האחרונה אשתך השרופה, אני אוהבת אותך חיים שלי".