ראש הממשלה בנימין נתניהו לא התכוון להשתתף באירוע הזכרון המרכזי באתר מחנה ההשמדה אושוויץ לציון 80 שנה לשחררו, ב-27 בינואר, יום השואה הבינלאומי. ב-2020 צויינו 75 שנים לשחרור המחנה שבו רצחו ושרפו הנאצים יותר ממיליון יהודים, בכינוס יוצא דופן של מנהיגים ואנשי רוח ביד ושם בירושלים. מבחינה מעשית, סוגיות מעצרו או אי-מעצרו של נתניהו על אדמת פולין, החברה בבית הדין הבינלאומי הפלילי שהוציא צו מעצר נגד נתניהו, לא עמדה כלל על הפרק. ובכל זאת, היא הפכה לסיפור פוליטי פולני פנימי סוער.
וזה הרקע: באוקטובר 2023 נערכו בפולין בחירות כלליות לשני בתי הפרלמנט שבהן ניצחה קואליציה ליברלית של מרכז-שמאל. המפלגה השמרנית-לאומנית "חוק וצדק" איבדה את הרוב, וממשלתה נפלה. לראש ממשלה חדש נבחר דונלד טוסק, יו״ר מפלגת ״המצע האזרחי״, מדינאי רב-הישגים, בעבר ראש ממשלת פולין ונשיא האיחוד האירופי. בה בעת, איש מפלגת חוק וצדק, אנדז׳יי דודה, המשיך לכהן כנשיא פולין, ורבים מפעילי מפלגתו שמונו לתפקידים בכירים במנגנוני השלטון והשיפוט בשמונה שנות שלטונה נשארו בג׳ובים שלהם. הבחירות לנשיאות יתקיימו במאי הקרוב.
לא מיותר להזכיר שממשלת חוק וצדק חוקקה בעבר את ״חוק השמצת פולין״ הידוע לשמצה, שהטיל עונשי מאסר על מי שמאזכרים את הסיוע של פולנים להשמדת יהודים; בלחץ בינלאומי, אמריקאי בעיקר, החוק תוקן והסתיים בהצהרה משותפת מבישה של ראשי ממשלות פולין (מורבייצקי) וישראל (נתניהו) שבה נכתבו דברי סילוף היסטוריים מקוממים.
בהתקרב תאריך הטקס באושוויץ - כך לפי התקשורת הפולנית העצמאית – הודלפה לעיתונות שם ידיעה לא נכונה שלפיה חשש ממעצר בפולין הוא המניע לאי-השתתפות נתניהו באירוע. להדלפה נלוותה חרשות של שמועות ופרשנויות מופרכות. ביום רביעי האחרון פרסם לפתע הנשיא דודה בכבודו ובעצמו מכתב לממשלת ארצו שבו הביע תרעומת חריפה על הכוונה כביכול של רשויות החוק לעצור את נתניהו באושוויץ, ודרש לאפשר ״ביקור חופשי ובטוח של נציגי ישראל הבכירים בשטחי פולין״. דודה ראה במניעת ביקור נתניהו (שלא היה אמור להתקיים ממילא) פגיעה בדימוי של פולין ובזכרון השואה. פרשנים יודעי דבר בוורשה טוענים בתוקף שהמכתב הפתאומי של הנשיא נועד למעשה להשחיר את פני ממשלת טוסק בעיני הנשיא אמריקאי הנבחר דונלד טראמפ, זמן קצר לאחר השבעתו.
יממה בלבד חלפה מהמכתב של דודה עד שממשלת פולין קיבלה החלטה בהולה – שבהחלט ניתן לכנותה היסטורית – להימנע מכל אקט משפטי נגד ראש ממשלת ישראל, או מדינאי ישראלי אחר, בבואם ליטול חלק בטקס הזכרון באושוויץ
יממה בלבד חלפה מהמכתב של דודה עד שממשלת פולין קיבלה החלטה בהולה – שבהחלט ניתן לכנותה היסטורית – להימנע מכל אקט משפטי נגד ראש ממשלת ישראל, או מדינאי ישראלי אחר, בבואם ליטול חלק בטקס הזכרון באושוויץ, תוך הפרה ברורה וגלויה של צוו התביעה של בית הדין הבינלאומי הפלילי. הנימוק שנכלל בהחלטת ממשלת פולין ראוי לציטוט מלא: ״זכר ששת המיליונים הוא חובה מוסרית ומשפטית החלה לא רק על פולין, ישראל ומדינות אירופה אלא על הקהילייה הבינלאומית כולה... ממשלת פולין מתייחסת להבטחת ביקורם החופשי של מנהיגי מדינת ישראל כאות הוקרה לעם היהודי, שמיליוני בנותיו ובניו נפלו קרבן לשואה שביצע הרייך הגרמני השלישי״.
האליטות הליברליות בוורשה הגיבו על החלטת טוסק במבוכה. הן לא ציפו לה ולא לנימה החריפה שלה. מצד אחד, התקשורת הפולנית מחמיאה לראש הממשלה על המהלך המהיר שלו, ש״הוציא את הרוח מהמפרשים של דודה״, כדבריה. מצד שני, היא מבקרת את ההתעלמות של טוסק וממשלתו מבית הדין הבינלאומי הפלילי ואת ״הכפפת החוק לפוליטיקה״.
התקדימיות של ההחלטה הפולנית גרמה לבית המשפט הפלילי הבינלאומי לשגר מיד תגובה חריפה; היא לא השפיעה ולא הזיזה את את טוסק וממשלתו מעמדתם.
עבור ישראל הרשמית ההחלטה התקדימית של ממשלת פולין יקרה מפז, מכל הבחינות אך בעיקר מפני שהיא מסבירה ומוכיחה כי ישנם שיקולים מוסריים והיסטוריים המצדיקים גם הפרה לא-מתפרשת של צו מעצר בינלאומי נגד ראש ממשלת ישראל. אין ספק שהתקדים הפולני הגלוי והאמיץ יחליש את תוקף הצו ויאפשר להתעלם ממנו גם במקרים ובמקומות נוספים. התקדימיות של ההחלטה הפולנית גרמה לבית המשפט הפלילי הבינלאומי לשגר מיד תגובה חריפה; היא לא השפיעה ולא הזיזה את את טוסק וממשלתו מעמדתם.
