המודיעין של ישראל תפס ב-2018 מסמכים סודיים עם פירוט מלא של נכסי חמאס בשווי מאות מיליוני דולרים, אבל שום דבר לא נעשה בנושא, חרף דיווחים שהגיעו לראש הממשלה בנימין נתניהו. תחקיר של ה"ניו יורק טיימס" שפורסם היום (שבת) חשף כי כוח המשימה המיוחד של המוסד שנקרא "הרפון" לניטור הכספים, פורק בידי ראש המוסד הקודם יוסי כהן.
לפי התחקיר, בפנקסי החשבונות, שנגנבו ממחשבו של בכיר בחמאס, נרשמו נכסי ענק כמו שליטה בחברות כרייה, גידול תרנגולות ובניית כבישים בסודן, גורדי שחקים באיחוד האמירויות, נכסים באלג'יריה וחברת נדל"ן שנסחרה בבורסה הטורקית. בשיאו התיק היה בשווי של כחצי מיליארד דולר.
2 צפייה בגלריה
נשיא טורקיה ארדואן ומנהיג חמאס הנייה. מרכז הרשת היה בטורקיה, אך לא הופעל עליה לחץ מדיני בנושא
המסמכים היו מעין מפת דרכים פוטנציאלית לחנוק את חמאס כלכלית והובאו לידיעת ממשלות ישראל וארה״ב, אבל דבר לא קרה. אף אחת מהחברות המופיעות בפנקסי החשבונות לא עמדה בפני סנקציות, ולא הופעל שום לחץ על טורקיה, שבה פעל מרכז הרשת הפיננסית, לסגור אותה.
התחקיר של ה"ניו יורק טיימס" מצא כי בכירים ישראלים ואמריקנים לא הצליחו לתעדף את המודיעין הפיננסי שהיה בידם, ומראה שעשרות מיליוני דולרים זרמו מהחברות לחמאס בדיוק ברגע שבו הארגון קנה נשק חדש והתכונן להתקפה. הכסף הזה, אומרים כעת גורמים אמריקנים וישראלים, סייע לחמאס לבנות את התשתית הצבאית שלו וסייע בהנחת היסוד למתקפת 7 באוקטובר.
כוח המשימה "הרפון" קיבץ תחתיו אנשים ממגוון תחומי מאבק בטרור - מרגלים, לוחמים, קציני משטרה, רואי חשבון ועורכי דין - והם דיווחו ישירות לנתניהו. היה לצוות גם יחידת לוחמה כלכלית בתוך המוסד, שהייתה יכולה לפעול באופן חשאי על בסיס המודיעין שנאסף.
ב-2021 אנשי מוסד שהיו מתוסכלים כנראה מחוסר המעש בנושא לאורך שנים, הדליפו מסמכים לגבי קרן השקעות הנדל״ן הטורקית של החמאס לפייסבוק כדי לגרום לעיתונאים להתעניין בסיפור. אך הפרסומים בנושא היו שטחיים. "לא היה איך להשתמש במודיעין שלנו", סיפר איש המוסד לשעבר עוזי שעיה, חבר בצוות "הרפון", "זה נעשה כמעט כמוצא אחרון".
רק ב-2022 הוטלו סוף סוף סנקציות נגד הרשת, אבל בשלב הזה החמאס כבר פיזר את נכסיו והגדיל אותם. כעת יש חשש שזרימת כסף כזו תאפשר לחמאס לממן את המשך מלחמתו עם ישראל ולהיבנות מחדש כשתסתיים.
"כולם מדברים על כשלים של מודיעין ב-7 באוקטובר, אבל אף אחד לא מדבר על אי עצירת הכסף", אמר ל"טיימס" אודי לוי, לשעבר ראש אגף הלוחמה הכלכלית במוסד, "זה הכסף שאיפשר זאת". לוי טוען כי ב-2015 תדרך באופן אישי את ראש הממשלה נתניהו על תיק חמאס. "דיברתי איתו על זה, אבל לא היה אכפת לו במיוחד", טען לוי.
ב"ניו יורק טיימס" מזכירים שב-2018 קידם נתניהו את מהלך הכנסת הכסף הקטארי לעזה, שלדבריו היה סיוע הומניטרי. אך בשיחות פרטיות, כך נטען, ראש הממשלה הודה שייצוב שלטון חמאס ברצועה יפחית את הלחץ עליו לנהל משא ומתן להקמת מדינה פלסטינית.
גם תמיר פרדו, שבימיו הוקם כוח המשימה, התראיין לכתבה. "לא היו לנו יריבים", אמר, "איש לא קיבל קרדיט על מבצע כלשהו. זה פשוט עבד". "הרפון", לדבריו, "היה אחד הכלים החשובים ביותר בידי המוסד". פרדו טען שאינו יודע מה קרה אחרי שעזב, "אבל מהתוצאות אתה יכול להבין שהיה להם הרבה כסף. אני מאמין שאם מישהו היה רודף אחרי הכסף הזה ועוצר אותו, לא היינו רואים את התוצאות שאנחנו רואים היום".
מהמוסד ומטעם ראש הממשלה לא נמסרה תגובה ל"ניו יורק טיימס". אחרי הפרסום נשאל נתניהו על התחקיר במסיבת העיתונאים, השיב שאינו מכיר אותו והציע לחכות לסיום המלחמה.
