מתק השפתיים של המבקשים לעסוק "רק" ב"חיבור ליהדות" בחינוך הממלכתי, בכיכרות הערים, בצבא וכן הלאה, מחייב להיכנס לעומק השאלה על מה הם בעצם מדברים. אבל הפתעה-הפתעה: מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית מעולם לא הגדירה מה זו יהדות ומה נכלל בה. האם, למשל, הוראת יהדות חייבת להתמקד במשנה ובתלמוד (התורה שבעל פה), או שגם ניתוח של שיר של המשוררת היהודייה לאה גולדברג, שנכתב בעברית ("לשון הקודש") בישראל ("ארץ הקודש") כלול בחומר? האם הניתוח של זיגמונד פרויד, יהודי בן יהודי, את דמותו של משה, נביא הנביאים, שייך ל"יהדות"? ואם לא, מה בדיוק ההבדל בינו לבין, נניח, "מורה נבוכים" של הרמב"ם, שהפילוסופיה שלו מערערת על האופן שבו מוצג אלוהים בתנ"ך? ושפינוזה? בפנים או בחוץ?
- יהדות חילונית - המאמר הראשון בסדרה: כולם מדברים על דמוקרטיה, איש לא מדבר על יהדות
התשובות לשאלות האלה מסורות בפועל למי שיושב ברגע נתון בלשכת שר החינוך. ברצונו ירחיב, ברצונו יצמצם. ברצונו יבליט, ברצונו יעלים. מדינת ישראל ומחוקקיה לדורותיהם העדיפו להתעלם מתפוח האדמה הלוהט הזה ופשוט להתנהג כאילו לכולנו ברור מהי יהדות, ולכן לא צריך להגדיר אותה. הם הגדירו, יחד עם המערכת המשפטית, מיהו יהודי, הן משום שהדבר נדרש לצורך מימוש חוק השבות, והן, עד 2002, לצורך הרישום בסעיף הלאום בתעודת הזהות (שהושמט לאחר פסיקת בג"ץ שלפיה גם מי שעברו גיור רפורמי יירשמו כיהודים). אבל מהי יהדות? יוק.
הסיפור בולט עוד יותר במסגרת הספורט הלאומי של התקופה – קריאה דקדקנית במגילת העצמאות. כמו המילה "דמוקרטיה", גם המילה "יהדות" לא מופיעה במגילה. המילה "יהודי", על הטיותיה, מופיעה שם 20 פעם, החל מהפתיחה הקובעת כי "בארץ ישראל קם העם היהודי" ועד להכרזה על "מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". אבל יהדות? לא. ולא במקרה.
כתוצר של הלאומיות, ביקשה הציונות לקבל הכרה בכך שהיהודים הם עם, ולכן יש להם זכות למדינה שאותה יוכלו לנהל בעצמם. עם מוגדר כקבוצה חברתית בעלת מרכיבים אתניים ותרבותיים משותפים, שהתפתחו לאורך היסטוריה משותפת באזור גיאוגרפי נתון. מול ההגדרה הזאת, הטיעון הציוני היה בסכנה: איך ניתן לטעון שהיהודים הם עם, כאשר באלפי השנים שלפני הקמת המדינה, קהילות יהודיות שונות חוו מאורעות היסטוריים שונים במקומות שונים בעולם, וכאשר יש בין יהודים שונות אתנית (מזרחים ואשכנזים, לבנים ושחורים)? אפילו שאלת השפה המשותפת, שהיא אחד האפיונים הבסיסיים של עם, עמדה בספק מול היידיש, הלדינו ויתר הלשונות שבהן דיברו יהודים. ואם לא ניתן לטעון שהם עם, על סמך מה ניתן להצדיק את זכותם למדינה?
לכן נפתחת מגילת העצמאות בהצבתו של אזמל חד וברור על נקודת השבר של הפקפוק בהיות היהודים עם, גם אם הדבר דרש קפיצה בזמן וחזרה של 2000 שנה לאחור. וכך היא נפתחת במלים "בארץ-ישראל", כלומר - בהגדרתו של מוקד גיאוגרפי ואתני שלאורו לא ניתן להתכחש לעמיות (peoplehood) של היהודים. ולמען הסר ספק, המשפט קובע שבארץ ישראל "קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית (...) בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים". אז צ'ק על טריטוריה, היסטוריה ותרבות משותפות. היהודים הם עם. לעם מגיעה מדינה.
אבל מהי אותה דמות רוחנית, דתית ומדינית של העם היהודי ומהם נכסי התרבות שלו? כלומר, מהי היהדות? כאן בולט ההבדל בין שתי המלים הנעלמות – דמוקרטיה ויהדות. מבלי לנקוב במילה "דמוקרטיה", המגילה מציגה באופן רחב יחסית את ערכיה ומתייחסת בין היתר לשוויון זכויות חברתי ומדיני, לחירות, לכבוד האדם, לקיומה של חוקה, לחובתה של המדינה לפעול לטובת כל תושביה, לחופש דת ומצפון ולקידום השלום בין מדינות. עקרונות היהדות, לעומת זאת, כמעט לא מפורטים. מה שיש אלה רק אזכור של "ספר הספרים הנצחי", התייחסות ל"יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל", והביטוי "צור ישראל", שנבחר כפשרה בין מי מבין החותמים שרצו להזכיר את המילה אלוהים לבין מי שסירבו לכך. מה זה אומר בדיוק? לא ברור.
ד"ר הגר להבאלון גטיניו, יח״צ ספירהדיון הזה איננו רק אינטלקטואלי – הוא פוליטי. למשל: מהו ספר הספרים? אם צמחתם בחינוך החילוני, תגידו כנראה שמדובר בתנ"ך. אם גדלתם דתיים תשובתכם תהיה, ככל הנראה, התורה. ומהי התורה? החילונים ידברו על חמשת החומשים; הדתיים יצרפו לכך אוטומטית גם את התורה שבעל פה, שעל פי חז"ל ניתנה למשה בסיני יחד עם הטקסט הכתוב.
מה זה חשוב, תשאלו? הבלשן רוביק רוזנטל מספר על ראיון רדיו עם בצלאל סמוטריץ', שעסק במבקשי המקלט בישראל. מה עם הציווי להגן על זכויות הגרים, שאל המראיין. "מה הקשר?", התעצבן סמוטריץ', "אין להם שום קשר ליהדות". הסבר: בתנ"ך גרים הם זרים שחיים בישראל; בתלמוד המילה הזו שמורה למתגיירים. אלה לא רק הבדלים במשמעות של מילה בת שתי אותיות. אלו הם הבדלים במוסר, במקור, בתרבות. מי שבקושי מכיר את הנביאים והכתובים בתנ"ך לא יכול לטעון שהוא מייצג את היהדות. בוודאי לא את כולה.
- ד"ר הגר להב היא מרצה בכירה במחלקה לתקשורת במכללת ספיר וחוקרת סוציולוגיה של האמונה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
