בימים שבהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני מרגיש כמו גזירת גורל שאין לה מפלט, דווקא עכשיו החלטנו להרים את הקול ולומר באופן ברור: אפשר אחרת, חייבים דרך אחרת. כמעט 15 חודשים אחרי תחילת המלחמה, אחרי שנכנסו לסיוט הגדול של ימי חיינו, המאבק אליו יצאנו בימים האחרונים בתנועת עומדים ביחד, תחת הכותרת "כן, שלום", לא מבקש רק להחזיר את המילה "שלום" לשיח הציבורי - הוא מבקש להצית מחדש את התקווה. התקווה לעתיד שבו המלחמות אינן גוזרות את גורל ילדינו, התקווה שהעולם שנשאיר אחרינו ייבנה על אדני שותפות ולא על חורבות של שנאה ופחד.
המאבק אליו יצאנו כעת, נולד מתוך תחושה עמוקה של דחיפות. השנה האחרונה הוכיחה יותר מתמיד שהמשך מלחמת הנצח ו"ניהול" הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ניהול השליטה הצבאית על מיליוני בני אדם, פוגעים בכולנו. המלחמות גובות מחירים כבדים – באובדן חיים, בנפש, בפגיעה אנושה בכלכלה, ובעיקר באובדן התקווה. התקווה שיכול להיות כאן אחרת. אבל אנחנו מסרבים לשקוע בייאוש, ודווקא עכשיו, אנחנו מבקשים להסתכל למציאות בעיניים ולשאול: האם באמת ניסינו הכל? האם עשינו הכל כדי לבחור שלא להמשיך במלחמה? האם לא הגיע הזמן לבחור בדרך שונה?
מבעד למאות שלטי חוצות שנתלו בימים האחרונים ברחבי הארץ, ממיני סדרה דוקומנטרית שמספרת את סיפורם של יהודים ופלסטינים שנפגעו ושילמו מחיר במלחמה, דרך פעילויות שטח שמחברות בין אנשים מרקעים שונים - "כן שלום" בונה נרטיב חדש. זהו נרטיב של תקווה, של אמונה ביכולת שלנו לשנות את מסלול ההיסטוריה, ושל קריאה לעשייה.
כיוון אחר
המציאות הנוכחית מחייבת אותנו ללכת לכיוון אחר. אנו חיים בתקופה שבה האלימות נראית כמו ברירת מחדל, כמו מזג האוויר כאילו לא מדובר בתוצאה של מדיניות, והמילה "שלום" נדחקה לשולי השיח הציבורי. אבל האמת היא שדווקא עכשיו, מתוך הכאוס והכאב, יש לנו הזדמנות להראות שאפשר אחרת. כי שלום איננו חולשה, ותקווה איננה נאיביות להיפך - הם בחירה מודעת ואמיצה.
הקריאה לשלום אינה רק פתרון מדיני; היא קריאה למאבק על נשמתה של החברה שלנו. כאשר הקמפיין קורא להפסיק את המלחמות ולחתור לשלום ולהסכמות מדיניות, הוא מבקש לשנות את הדרך שבה אנו תופסים את המציאות ואת הדרך שבה החברה שלנו מדברת ופועלת.
החברה שלנו זקוקה לשינוי נרטיב. במקום להמשיך ולהשתעבד לניהול אינסופי של הסכסוך, במקום לקפוץ ממלחמה אחת לשנייה ובין לבין להמשיך לבנות בהתנחלויות, אנו יכולים לדמיין עתיד שבו כולנו – ישראלים ופלסטינים – חיים בשלום. עתיד שבו ילדינו גדלים ללא פחד מטילים על ישראל, ילדי הפלסטינים לא גדלים מפחד מפצצות על ראשיהם, וכולנו, כל יושבי הארץ, חיים ללא חשש מתמיד מאלימות וללא שנאה שמחלחלת גם לדור הבא.
"כן שלום" איננו רק קמפיין – זו קריאה עמוקה לכל אחד ואחת מאיתנו לעצור, לחשוב ולשאול: איזה עתיד אנו רוצים לעצמנו ולילדינו? האם נמשיך לצעוד בדרך הידועה של מלחמות חוזרות ונשנות, או שנעז לחלום על דרך חדשה?
מה שהופך את המאבק הזה של תנועת עומדים ביחד למיוחד הוא האופן שבו הוא מצליח לחבר בין אנשים. סיפורים אישיים מרגשים בסדרת הדוקו נוגעים בלבבות ומדגישים את האנושיות המשותפת שלנו. אנשים ברחובות - מהפריפריה ועד המרכז - מתרגשים לגלות שוב את המילה "שלום" במרחב הציבורי. המאבק הזה מחזיר את התקווה ומזכיר לכולנו שאנחנו לא לבד.
אלון-לי גרין ורולא דאודצילום: May Khatibזהו הרגע שבו אנו צריכים לפעול. לדרוש מהממשלה לעצור את המלחמה ולחתום על עסקה שתסיים את הסבל של משפחות החטופים, שתעצור את ההרג, ההרעבה וההרס בעזה ולחתור לפתרונות מדיניים: לקדם הסכמות ולעבוד למען מציאות שבה שלום אינו רק חזון רחוק, אלא יעד מוחשי. יעד של מציאות בה, בפשטות, כל בני האדם שחיים בארץ שלנו, בין אם הם יהודים או פלסטינים, חיים בחופש, עצמאות ושוויון. שלום הוא ההזדמנות לבנות עתיד משותף, כזה שאינו מבוסס על כיבוש ומלחמה, אלא על תקווה, צדק ושותפות.
אם לא נאמין בשלום ולא נילחם עליו - איש לא יעשה זאת במקומנו.
