המשא ומתן הקואליציוני להקמת ממשלתו השישית של בנימין נתניהו ממשיך להתמודד עם שלל מכשולים, בראשם דרישתו העיקשת של יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' לקבל את תיק הביטחון או תיק האוצר, אבל גם מול החרדים השיחות נתקלות בלא מעט מחלוקות. ראש הממשלה המיועד וצוותו אמנם הסכימו לשלל דרישות שהגישו, אבל נרתעים מלקבל דרישות אחרות.
מרבית הדרישות הללו, יש להדגיש, משותפות לש"ס וליהדות התורה. ביהדות התורה היו אמורים להיפגש אתמול (ראשון) עם צוותי המו"מ של הליכוד, אולם הפגישה התבטלה. הסיבה לביטול הפגישה הייתה טכנית, ואין הדבר מעיד על משבר בין הצדדים. עם זאת, גורמים במפלגה כבר הביעו בשבוע שעבר תסכול מהאופן ה"מזלזל" לכאורה שבו נתניהו מנהל מולם את המו"מ הקואליציוני. אלו הדרישות – ומצב ההסכמות לגביהן:
גיוס חרדים: הדרישה המרכזית של יהדות התורה. החוק הקיים שמסדיר את מעמדם המיוחד של תלמידי הישיבות בוטל על ידי בג"ץ כבר ב-2017, ובינתיים הוארך רק בגלל המשבר הפוליטי המתמשך. כעת, משהמשבר הזה חלף, הסוגיה ממתינה לממשלה הבאה מעבר לפינה ואם לא תושג הסכמה בכנסת על מתווה חלופי – הצעירים החרדים יהפכו לכאורה כולם לעריקים. דרישת יהדות התורה היא שאחרי שנים ארוכות שבהן הכנסת מחוקקת מתווים בתחום ובית המשפט מבטל אותם – הפעם תהיה הכרעה סופית שלא ניתנת לערעור, באמצעות "פסקת התגברות" וחזרה לחוק טל, שהיה נוח לחרדים ובוטל על ידי בג"ץ ב-2012.
מצב הדרישה: ביהדות התורה עדיין ממתינים לקבל מהליכוד את חבילת החוקים המשפטיים שנתניהו מתכוון לקדם, כדי להבין האם היא אכן סותמת את כל הפרצות. בתוך המפלגה יש מחלוקת פרשנית האם די בכך, והמחמירים טוענים כי בנוסף יש צורך בחוק יסוד הצהרתי המכיר בלימוד התורה כערך לאומי, על מנת לבצר את מעמדם של בני הישיבות. במפלגה החרדית מדברים על האפשרות הזו במסגרת המו"מ, אך לפי שעה לא מעלים זאת כדרישה רשמית – לפחות עד שהתמונה תתבהר.
תקציבים לישיבות: מאז צאת השבת הושגו הבנות סופיות על גובה הסכום, שצפוי לעמוד על כ-650 שקלים לחודש עבור תלמיד רווק וכ-1,300 לאברך נשוי, ובסך הכול כ-2.5 מיליארד בשנה – יותר מפי שניים מהמצב כיום. לגבי תלמודי התורה (בתי הספר היסודיים לבנים), שאינם מלמדים את תוכנית הליבה במלואה, סוכם כי תקציבם יוגדל משמעותית כדי לפצות על השחיקה שהייתה בו עם השנים. עם זאת, בליכוד טרם נענו לדרישת החרדים להשוות את שכר המורים במוסדות לזה של החינוך הממלכתי.
התרת הפרדה מגדרית ואיסור הכנסת חמץ לבתי חולים: החרדים מבקשים לתקן בחקיקה כמה שינויים שביצעו בשנים האחרונות בג"ץ והייעוץ המשפטי לממשלה בסטטוס-קוו בסוגיות דת ומדינה, ובראשם האיסור לקיים אירועים במרחב הציבורי בהפרדה מגדרית – כגון הופעות המיועדות לקהל חרדי. הם דורשים גם לבטל את ההיתר שקבע בג"ץ להכנסת מוצרי חמץ לבתי חולים בחג הפסח.
מצב הדרישה: יש הבנות עקרונית, אך למרות ההסכמה על הדרישה ייתכנו עדיין שינויים לפני החתימה הסופית על הסכם קואליציוני.
ביטול רפורמת הכשרות: הרפורמה, שאותה הוביל שר הדתות היוצא מתן כהנא, נועדה לבטל את המונופול של הרבנות בענף ולאפשר גם לתאגידים פרטיים לספק שירותי השגחה ולהנפיק שירותי כשרות.
מצב הדרישה: יש הסכמה עקרונית.
מצב הדרישה: יש הבנות. ככל הנראה המהלך יקרה בכפוף לצעדים אחרים שיצמצמו את השימוש בכלים החד-פעמיים ובשתייה ממותקת, כגון חינוך והסברה.
ביטול רפורמת הסלולר הכשר: הרפורמה ביקשה לאפשר ניוד מספרים של קווים המפוקחים על ידי ועדת הרבנים לענייני תקשורת למסלולים רגילים.
מצב הדרישה: יש הבנות עקרוניות.
ביטול הרפורמה בתחבורה הציבורית והנחות לבני ישיבות: החרדים דורשים להכניס שינויים ברפורמת "דרך שווה" שקידמה שרת התחבורה היוצאת מרב מיכאלי, שייקרה את עלויות הנסיעה לתושבי הפריפריה – ובכללם חרדים רבים. יהדות התורה דורשת במקביל להעניק הנחת סטודנט באוטובוסים וברכבות גם לתלמידי ישיבות.
מצב הדרישה: אין הסכמה עדיין. הדרישה להנחות עבור בני הישיבות כמו לסטודנטים ככל הנראה בעייתית מבחינה משפטית.
בלעדיות לרבנות בתחום הגיור: החרדים דורשים חוק שיעגן את מעמדו של מערך הגיור הממלכתי הכפוף לרבנות הראשית, באופן שיימנע את ההכרה בגיורים פרטיים, כולל רפורמים וקונסרבטיביים, מהארץ ומעולם, שאושרה בשנים האחרונות בכמה פסיקות של בג"ץ.
מצב הדרישה: עדיין אין הסכמה. מהלך שכזה יכול להוביל לפגיעה קשה ביחסים עם יהדות התפוצות.
פורסם לראשונה: 22:00, 20.11.22