בבוקר שאחרי, בבית הדיור המוגן "בית יוליאנה" בהרצליה שנפגע ישירות מכטב"ם ששוגר מלבנון, אספו את השברים - לא רק מהפגיעה שהרעידה את הבניין והאזור כולו בליל יום כיפור. הדיירים, חלקם ניצולי שואה, מנסים להתאושש מהלם הפיצוץ האדיר וההרס הרב באחת הדירות. הדיירת נשמעה להנחיות ובמהירות יצאה אמש (שישי) למרחב המוגן הקומתי, ונראה שכך ניצלו חייה. איש לא נפגע בגופו. משפחתה של הדיירת אספה אותה ובבוקר נמסר שהיא במצב טוב.
בזמן שהסקרנים התאספו מחוץ למקום, בתוכו ניסו העובדים - בסך הכול במקום יותר ממאה עובדים, עבור כ-160 דיירים - ובהם העובדת הסוציאלית, להרגיע את הבודדים שנותרו לחוצים. המבנה עצמו נותר שלם, מלבד החור בקיר של אותה דירה בקומה השלישית. מהנדס העיר שהגיע אתמול בלילה אישר שאין צורך בפינוי. מנקים עברו בין החדרים שהוצפו בגלל הפעלת הספרינקלרים אחרי הפגיעה.
"שמענו אזעקה והלכנו - כי אנשים לא רצים כל כך - לממ"דים", סיפרה ליז, אחת הדיירות. "בכל קומה בבית הזה יש ממ"ד". ואולם, לדברי ליז, "את הבום הגדול שמענו עוד לפני האזעקה".
"לאט לאט התברר שהנפילה הייתה פה בבית הזה. הבעיה הייתה כללית, שהטלפונים הפסיקו לעבוד ואנשים נורא נכנסו ללחץ בגלל זה. הדברים הטובים - ישר באו כל האנשים האוהבים: איריס המנהלת הייתה פה, הרופא, וזה היה מרגש לראות אותו פתאום. העובדת סוציאלית שכבר לא עובדת פה. הרגשנו את האווירה של הבית, שזה ממש נהדר. רק שבזה ייגמר".
בדירה שנפגעה, מנהלת הדיור המוגן איריס פרידמן הסבירה שלפי מה שנאמר לה הפגיעה הייתה מכטב"ם שלא יורט, ולא משברי מיירט כפי שהיו שהעריכו. "לשמחתנו, לא היה שום נזק בנפש. כתוצאה מהפגיעה והשריפה והספרינקלרים שהתחילו לעבוד, מספר דירות נפגעו כתוצאה מהמים, אבל זה משהו שהוא בר שליטה וכמובן בר תיקון".
לדבריה, "הדיירת שגרה בדירה הזאת ניצלה כי היא יצאה לממ"ק. תוך דקות מועטות חמישים אחוז מצוות בית יוליאנה הגיע הנה - אחות ראשית, מנהלת שירותי הרפואה, הרופא שלנו הגיע הנה, הגיעו עובדים סוציאליים וכמובן הקב"ט ואני. הגיעו כל כוחות הביטחון, ראש העיר. מהנדס העיר שבדק כמובן את המבנה ואפשר לנו להחזיר את רוב הדיירים לדירותיהם".
לדיירים שהדירות שלהם הוצפו, הוסיפה פרידמן, "יש לנו פתרונות דיור חלופיים". לדבריה, "לא פינינו אף אחד, אנחנו חושבים שבסוף טוב להם בבית שלהם".
את "בית יוליאנה", שהוקם ב-1979 עבור עולים מהולנד, היא מגדירה "פלורליסטי, יש הולנדים, יש ישראלים (ותיקים), יש דתיים, יש חילוניים. יש פה ערבות הדדית, אחד עזר לשני, הייתה פה משמעת מדהימה ואנחנו מודים שבחוסר המזל הזה גם צריך מזל. זה היה המזל שלנו".
מה את יכולה לספר על התחושות של הדיירים בזמן שזה קרה ומיד אחרי?
"תמיד יש קצת הלם, אבל אני רוצה להזכיר שאלה דיירים שעברו כל כך הרבה. יש לנו הרבה מאוד ניצולי שואה או דיירים שעברו את כל מלחמות ישראל וכו'. נכון, זה אירוע מפחיד, אבל הם יודעים לשים את הכול בפרופורציות ולהמשיך הלאה. אתה יכול לראות בית כנסת עכשיו מפוצץ ומתפללים. הדיירים יצאו לסיבוב בוקר וכו'. אז ברור שיש אנשים שקצת יותר נלחצים, אז יש לנו פה עכשיו את כל המערך הסוציאלי של הבית, אנחנו נותנים עזרה, יש בני משפחות שקפצו לבקר, אלה שגרים פה בסביבה הקרובה. אנחנו נמצאים פה. לכן אני משערת שעוד כמה ימים והכול יחזור לשגרה".
תיעד את הפגיעה: "פחדתי שאולי יש 20 כטב"מים"
יומי בוסי מהרצליה, שתיעד את הפגיעה בבית האבות, מתגורר בשכונת חנה רובינא בעיר והמרפסת שממנה תיעד צופה לכיוון מערב. "שמענו אזעקה ורצנו כמובן לממ"ד. שלא יחשבו שאני איזה מתלהב, יש לי ילדים קטנים ואנחנו אחראים", מספר בוסי. "אנחנו תמיד פותחים את המצלמה לעשות צחוקים ולהסיט את תשומת לב הילדים מהאזעקות. אחת הבנות שלי הייתה למטה ואמרתי נקרא לה. פתאום שמעתי רעש כמו של טיסן כזה, חשבתי שזה רחפן. אשתי אמרה לי 'תראה', ובאינסטינקט צילמתי".
הוא הוסיף: "הופתעתי שזה עבר מעלינו. ראיתי את זה וישר עלה לי פלאשבק, הרי כל אחד יודע איך נראה כטב"ם. נבהלתי, אפילו הקול שלי השתנה. זה היה מפחיד, רצנו לממ"ד. כשאתה רואה את זה במציאות זה הרבה יותר מפחיד. זה היה אחד, אבל פחדתי שאולי גם יש 20, לא באמת ידעתי. אחד עבר ואולי עוד אחד יגיע. פעם ראשונה שמגיע להרצליה כטב"ם". בוסי הוסיף כי בני המשפחה כרגע בסדר, ורגועים יותר. "האישה והילדים היו מבוהלים, אבל בסדר. התרגלנו לצערי".
פורסם לראשונה: 18:39, 12.10.24