ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי פתח היום (שבת) את ועידת ה-G20, עשרים הכלכלות הגדולות בעולם, כשלפניו מונח שלט המציג אותו כראש הממשלה של מדינת "בהראט", שמה השני והפחות מוכר של הודו. זהו האיתות הרציני ביותר עד כה לכך שהודו עשויה להתנער בקרוב מהשם שבו היא מזוהה בכל העולם, בניסיון להשיל מעליה את זכר הקולוניאליזם, ולדבוק אך ורק בשמה העתיק מכתבי הסנסקריט.
הופעת השלט באה אחרי שקודם לכן השבוע, בהזמנות שנשלחו לאורחי הוועידה להגיע לארוחה ממלכתית עם נשיאת הודו, דרופדי מורמו, הוצגה הנשיאה כ"נשיאת בהראט". המהלך הזה הצית גל שמועות, והוא גבר בעקבות החלטתה של ממשלת הודו לכנס ישיבת פרלמנט מיוחדת בהמשך החודש, מבלי לומר במה היא תעסוק. ערוץ מקומי דיווח שלפי מקורות בממשלה, מחוקקים ממפלגת השלטון של מודי BJP מתכוונים להעלות בישיבה הצעת חוק שלפיה תינתן קדימות לשם "בהראט".
"הודו" ו"בהראט", יצוין, הם כבר היום שני השמות הרשמיים של המדינה לפי החוקה המקומית, ובסעיף 1 לחוקה נקבע: "הודו היא בהראט". "בהראט" היא מילה שמקורה בטקסטים הינדיים שנכתבו בסנסקריט לפני מאות שנים: במהאבהארטה, אחת משתי היצירות האפיות החשובות ביותר בתרבות של הודו העתיקה, בנו של המלך דושיאנט נקרא "בהראט" והממלכה שאותה הוא ירש נקראת "בהראטוורשה".
ראש הממשלה מודי, המנהיג הפוליטי החזק ביותר שהיה בהודו זה עשרות שנים, נוהג בעצמו דרך קבע לכנות את ארצו בשם "בהראט", אבל בעולם היא נותרה מוכרת באופן כמעט בלעדי בשם "הודו". הודו הוא גם השם המשמש בדרך כלל את אזרחי המדינה עצמה.
בעבר כבר ניהלו חברים במפלגת ה-BJP של מודי קמפיינים בדרישה לחדול מהשימוש בשם "הודו": לטענתם זהו שם עם קונוטציות מערביות שנכפה על-ידי בריטניה בתקופה הארוכה – קרוב ל-200 שנה – שבה הייתה תת-היבשת נתונה לכיבושה הקולוניאלי. בשם "הודו" הם רואים לכן סמל לעבדות.
מאז צאתה לעצמאות ב-1947 כבר השילה מעליה הודו סמלים שונים שנתפסו כזכר לקולוניאליזם, ובשנים האחרונות האיצה ממשלת מודי את המגמה הזו, ופעלה בשלל דרכים לסלק את סמלי הכיבוש ההיסטורי ותרבויות אחרות מהמרחב הציבורי, ממוסדות המדינה ומספרי ההיסטוריה שלה. כך למשל בצפון המדינה שונה ב-2018 שם העיר אללהאבד לפריגראג', שם בסנסקריט.
המגמה הזו מטרידה רבים מבני המיעוטים בהודו, שהיא המדינה המאוכלסת ביותר בעולם, עם יותר מ-1.4 מיליארד תושבים. רוב מוחץ של תושבי הודו הם הינדים, אבל המדינה היא בית גם לקהילות דתיות רבות אחרות, בהן מיעוט מוסלמי ענקי של יותר מ-200 מיליון בני אדם. רבים מבני הקהילות האלה חוששים שמודי ומפלגתו רוצים להפוך את המדינה בחזרה למדינה הינדית, ומאשימים אותם בקידום קו לאומני המעודד הינדים לפגוע בבני מיעוטים, בראש ובראשונה במוסלמים.
בימים האחרונים הזהירו פעילים למען מיעוטים בהודו כי שינוי שמה של המדינה ל"בהראט" יהיה עוד ניסיון מצד הממשלה לזרוע פילוג בהודו. "זה מסיח את דעת הציבור מהבעיות האמיתיות של האזרח", אמרה בסוף השבוע זכיה סומאן, פעילה בארגון זכויות אדם מקומי. "תמיד היינו גם הודו וגם בהראט".
שאשי תארור, איש מפלגת הקונגרס שבאופוזיציה ההודית, יצא גם הוא נגד המהלך המיוחס למודי ואנשיו: "אני מקווה שהממשלה לא תהיה טיפשה עד כדי ויתור מוחלט על השם 'הודו'. אנחנו צריכים לדבוק בשני השמות, ולא לוותר על שם שספוג בהיסטוריה, שם שמוכר ברחבי העולם".
מנגד זוכה הרעיון לתמיכה מצד אישים בולטים. שר החוץ ההודי סוברהמניאם ג'אישנקר נשמע השבוע כמי שמצדד בוויתור על השם הודו, כשצוטט אומר: "לשם 'בהראט' יש משמעות וקונוטציה, וזה משתקף גם בחוקה". כוכב הקריקט לשעבר וירנדר סהוואג בירך על השינוי האפשרי, וקרא להתאחדות הקריקט של ארצו לרשום את השם "בהראט" על מדי הנבחרת.