מכתב איומים ברצח וחבילה של אבקה לבנה נשלחה בשבוע שעבר לשגרירת ישראל באירלנד, דנה ארליך. בדיווחים בתקשורת האירית, שפורסמו היום (שישי), נכתב כי חבילת האבקה נשלחה לבדיקה - ובסופו של דבר התבררה כסוכר. לחבילה הוצמד גם מכתב איום עם שורת תמונות של גופות נרצחים ב-7 באוקטובר, ולצידו - תמונה של השגרירה ומעליה כתוב: "את הבאה בתור".
על המכתב, שהגיע לידי ynet, הוצגו לא רק תמונות של נרצחים, אלא גם סמל "גדודי עז א-דין אל-קסאם", הזרוע הצבאית של חמאס. משטרת דבלין פתחה בחקירת התקרית שאירעה ביום חמישי שעבר, ולדברי ארליך, גם ישראל בוחנת את הנושא. היא ציינה כי "העלייה באיומים ובמסרים לא תרתיע אותנו ולא תשתיק אותנו".
מאז פרוץ המלחמה, אירלנד נחשבת לאחת המדינות הלעומתיות יותר כלפי ישראל, ויש האומרים שגם האנטישמיות. השגרירה ארליך האשימה בעבר את העם האירי בהשקפה חד-צדדית של הסכסוך במזרח התיכון, שמציגה את ישראל כ"נבל היחיד" מול הפלסטינים. "אם אני מסתכלת על האופן שבו הסיפור הזה, המלחמה הזו מועברת כאן באירלנד, אני שומעת השקפה מאוד חד-צדדית המציגה את ישראל כנבל היחיד, ולא מראה שום אחריות של חמאס", אמרה בריאיון לתוכנית של שדרן רדיו אירי.
עוד אמרה השגרירה כי תגובתה של ישראל אינה בלתי-פרופורציונלית, ועמדה על כך שהפעולות ברצועה "עומדות בדרישות החוק הבינלאומי והמשפט ההומניטרי". ארליך הדגישה כי צריך לחסל את חמאס כפי שחוסלה אל-קאעידה. "זה לא משהו שרק ישראל אומרת, גם המדינות השכנות שלנו מרגישות כך, העולם רואה את זה כך", אמרה. "צריך לחסל את איום הטרור הזה באותו אופן שבו איחדנו כוחות כדי להילחם בדאעש ובאל-קאעידה".
2 צפייה בגלריה
מפגין פרו-פלסטיני מול השגרירות בדבלין. המשטרה המקומית בודקת
(צילום: KarlM Photography / Shutterstock)
גם ראש ממשלת אירלנד לשעבר, ליאו ורדקר, שהתפטר מתפקידו ביום רביעי האחרון, היה מעורב בשערורייה הנוגעת לישראל. בציוץ שכתב לאחר החזרתה של הילדה החטופה אמילי הנד, אזרחית אירית, טען שהיא "אבדה ונמצאה" - מבלי להזכיר במילה את חטיפתה בידי חמאס ב-7 באוקטובר. לאחר מכן ניסה למזער נזקים, פרסם את ההצהרה המלאה שלו שבה נכתב כי נחטפה - אבל לא הוזכר חמאס, או היותו ארגון טרור. ההתבטאות ההיא של ראש ממשלת אירלנד אף הביאה לזימון השגרירה האירית בישראל לשיחת נזיפה.
הרב הראשי של אירלנד, יוני וידר, אף סיפר ל-ynet בחודש נובמבר כי "האווירה הפוליטית מביאה לחוויה מאוד לא נעימה בשביל יהודים שגרים באירלנד כיום. אנשים לא רוצים ללכת ברחוב עם כיפה על הראש או עם מגן דוד, לא רוצים להשאיר מזוזות בפתח הבית, והישראלים לא רוצים לדבר עברית ברחובות".
