בנמל התעופה בן גוריון ממתין על הקרקע מטוס "כנף ציון", שאמור לשמש את ראש הממשלה ונשיא המדינה בנסיעות רשמיות לחו"ל. אך בינתיים נפתלי בנט ויצחק הרצוג (כולל במפגש הפסגה היום עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן) עדיין לא השתמשו במטוס שעלות פרויקט הכשרתו הסתכמה במאות מיליוני שקלים מכספי משלם המסים. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, התייחס לפרויקט המטוס ומצא בו לא מעט כשלים. יש לציין כי הביקורת שמתפרסמת הבוקר (רביעי) מתייחסת לתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה. ובינתיים המטוס "מעלה אבק" בחניה, שגם עליה נגבה כמובן תשלום.
בדו"ח הביקורת השנתי 72ב' התייחס המבקר אנגלמן לסוגיית קבלת ההחלטות בפרויקט, בשלב שלפני הפיכתו לכשיר לטיסות. בביקורת נמצא כי אף שוועדת גולדברג המליצה על רכש של מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה, תוך המלצה לצמצום העלויות שהוצגו בסיכום צוות משרד הביטחון, העלויות שאישר הקבינט בסופו של דבר, כ-729 מיליון שקלים, היו גבוהות בכ-137 מיליון שקלים מהעלויות של צוות משרד הביטחון שהוצגו לוועדה. עוד נמצא כי המל"ל לא הדגיש עובדה זו בפני הקבינט.
טיסת ניסוי אחרונה של מטוס ראש הממשלה
(צילום: חגי דקל)
נוסף על כך, המצגת שהציג המל"ל לקבינט לא הייתה מעודכנת בנוגע להערכת העלות הכוללת של המטוס, והנתונים שצוינו בה ובהצעת ההחלטה שהעביר המל"ל לקבינט עבור רכש המטוס לא היו על אותו בסיס השוואתי - במצגת העלויות הוצגו בדולרים ולא כללו מע"מ, ואילו בהצעת ההחלטה העלויות הוצגו בשקלים וכללו מע"מ. חברי הקבינט, כך מצא המבקר אנגלמן, לא הציפו את פערי העלויות האלו בדיון.
כמו כן כתב מבקר המדינה כי המל"ל הציג לקבינט המדיני-ביטחוני בעיקר את החשיבות הביטחונית שברכש מטוס ייעודי עבור ראשי המדינה, הן מבחינת הצורך בהגנה על המטוס והן מבחינת הצורך בקשר לווייני מאובטח ורצוף במהלך הטיסות, נושאים שבהם דנה ועדת גולדברג והצביעה על פערים מסוימים שהצדיקו את הרכש של מטוס ייעודי.
עם זאת, הוסיף אנגלמן, המל"ל לא פירט בקבינט לגבי כמה היבטים ביטחוניים מהותיים, וחברי הקבינט לא דנו בהיבטים אלו: המענה שניתן לאיומים הביטחוניים שהיו ידועים באותה עת, פערים ויכולות בהיבט ביטחוני מסוים והאחריות הביטחונית לשלב ההסבה בפרויקט. כמו כן לא הוצגו בקבינט נושאים נוספים, כגון תצורת המטוס, המשמעויות של רכש מטוס בן 20 שנים לעומת מטוס חדש יותר, החלופות האפשריות הנוגעות לבעלות על המטוס, לגורם שיטיס אותו ולאתר חניית הקבע שלו, משמעויותיהן ועלותן.
ליקוי נוסף שעליו מצביע המבקר הוא שאגף הביטחון במשרד ראש הממשלה והחטיבה לאבטחת אישים בשב"כ הגדירו חלק ניכר מהדרישות הביטחוניות - שהוערך בכ-92 מיליון שקלים - רק לאחר אישור הפרויקט בקבינט, סמוך לפרסום המכרז ואף במהלך השלב המכרזי (לפני הגשת ההצעות).
כמו כן, הקביעה במכרז כי בשלב ההסבה הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) ינחה את החברה שתזכה בהיבטי הביטחון התקבלה ללא שהגופים הרלוונטיים לרבות מלמ"ב, שב"כ ואגף הביטחון במשרד ראש הממשלה, בחנו בראייה מערכתית את השיקולים הנוגעים למידת התאמתו של מלמ"ב למימוש האחריות. נוסף על כך, גורמים אלה לא אפיינו תהליך למימוש היבט ביטחוני מסוים לפני פרסום המכרז ואף לא במהלך השלב המכרזי.
בין החודשים יולי ונובמבר 2017 העלו שב"כ ומשרד ראש הממשלה דרישות נוספות הנוגעות להיבטי ביטחון וחירום והוספת מקלחת. בין היתר הם ביקשו שינוי של מקלחת ומערכת מים בשווי 4.3 מיליון שקלים, באישור לשכת ראש הסגל במשרד ראש הממשלה. עלות היבטי ביטחון וחירום נוספים הסתכמו ב-3.5 מיליון שקלים. שינוי נוסף הוא מערכת שקעי חשמל, שהעלות שלה הסתכמה ב-1.1 מיליון שקלים.
מעורבות בעלי ידע בשב"כ רק לאחר המכרז
המבקר מצא ליקויים גם בהגדרת המענה לאיומי סייבר לקראת אישור הפרויקט ובשלב המכרזי. המבקר כתב בפרק כי שב"כ הגדיר מענה ראשוני וכללי בלבד בתחום ההגנה מפני איומי סייבר, וזאת שבועיים לפני אישור הפרויקט בקבינט. כמו כן, נציגי חטיבה טכנולוגית בשב"כ, שהם בעלי הידע בתחום זה, לא היו מעורבים בפרויקט לפני אישורו בקבינט, ומעורבותם החלה לאחר השלב המכרזי - בתחילת 2017. נוסף על כך, המכרז כלל דרישות כלליות בלבד בתחום זה.
לגבי תקציב הפרויקט, מעל חצי מיליארד שקלים, כתב מבקר המדינה כי הערכת העלויות שהוצגה בוועדת גולדברג בשנת 2014 בחישוב לחמש שנות הפעלה הייתה כ-592 מיליון שקלים, אך בהחלטת הקבינט באוגוסט 2015 אושרה עלות של כ-729 מיליון שקלים. לאחר מכן בהחלטת הממשלה מאוגוסט 2016 אושרה עלות בסך של 590 מיליון שקלים בהתבסס על תוצאות המכרז, הערכת עלויות חיל האוויר וסיכום ראש הממשלה מהחודשים יוני-יולי 2016.
המבקר מצא עוד כי תהליך העבודה של משרד ראש הממשלה לאישורה של תוספת תקציבית בסך 40 מיליון שקלים בהחלטת הממשלה מאוגוסט 2016 אשר הובילה לאישור תקציב בסך של 590 מיליון שקלים, לעומת התקציב שאישר ראש הממשלה ביולי 2016 בהתבסס על תוצאות ההליך המכרזי (550 מיליון שקלים), לא נעשה בתהליך מובנה וסדור: משרד ראש הממשלה לא הגדיר באופן מפורט את השינויים בתצורת המטוס ובעיצוב הפנים ולא בחן את עלותם לעומת תועלתם ונחיצותם.
ומה היו השינויים? מבקר המדינה כתב כי נמצא שרוב השינויים שנכללו בבלוק השינויים הראשון, שעלותו כ-47 מיליון שקלים, היו בהיבטים של תצורה ועיצוב, על אף פי שהיבטים אלה הוגדרו במסגרת המכרז. נוסף על כך, לאחר שסוכם הבלוק הראשון הוסיפו השב"כ ומשרד ראש הממשלה שינויים נוספים בבלוק השני שעלותו כ-13 מיליון שקלים, שאת חלקם ניתן היה לשלב כבר במהלך גיבוש הבלוק הראשון, דבר שהביא לחוסר יעילות שהיה כרוך בין היתר בתכנון מחדש ובתהליכי משא ומתן, ולעיכוב נוסף בלוח הזמנים.
והאם מטוס מיוחד משתלם כלכלית? מבקר המדינה מצא כי העלות הטיסה הממוצעת במטוס ראשי המדינה (ובכלל זה עלות ההקמה, ההסבה, ההפעלה ועלות ההון) צפויה להיות גבוהה בכ-108% מהעלות של טיסה ממוצעת במצב הקיים של חכירת מטוס אזרחי (כ-5.2 מיליון שקלים, לעומת כ-2.5 מיליון שקלים).
מנגד, המבקר מציין לטובה שבמטוס ראשי המדינה קיים שיפור ניכר לעומת המצב הקיים (חכירה של מטוסים אזרחיים) ברמת הביטחון, לרבות בהיבטים של ההגנה על המטוס ואבטחת המידע בו, התקשורת, השליטה, התנאים במטוס, השירות שניתן בו וכן הזמינות שלו.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "בפרויקט 'מטוס ראשי המדינה', משרד הביטחון פעל ופועל כקבלן ביצוע של משרד ראש הממשלה, בהתאם לדרישותיו, לאפיון שקבע ולתקציב שהעמיד לביצוע המשימה. חלקו של צה"ל בפרויקט נקבע גם הוא בהתאם לדרישות משרד ראש הממשלה".
ממשרד ראש הממשלה והמטה לביטחון לאומי (מל"ל) נמסר בתגובה: "דו"ח המבקר מאיר היבטים שונים בתהליכי קבלת ההחלטות בפרויקט מטוס ראשי המדינה, אשר מצריכים תיקון והתייעלות. הדברים יילמדו ביסודיות ויתבצע תהליך הפקת לקחים בהתאם. יצוין, כי כתיבת הדו"ח הושלמה בשנת 2021 והוא מתייחס לתהליכים ולהחלטות שהתקבלו על ידי ממשלות קודמות והחלו לפני 10 שנים ויותר, כמו גם על ידי נושאי משרות אשר רובם אינם מכהנים בתפקידם כיום.
"מטוס 'כנף ציון' השלים בעת האחרונה את הליכי הרישוי, לאחר שהותקנו בו מערכות ייחודיות ברמות סיווג שונות שהותאמו לחפ"ק האווירי של ראשי הממשלות והנשיאים. לצד זה, מתבצעת במשרד ראש הממשלה עבודת מטה בנושא שבוחנת את כלל היבטי הפרויקט, וזו תביא בחשבון גם את הנאמר בדו"ח המבקר".
זלזול וחוסר רגישות לנכי צה"ל
במשך שנים רבות מתלוננים נכי צה"ל בצדק על ליקויים בטיפול בהם מצד משרד הביטחון. בבדיקה שערך מבקר המדינה עולה כי חלק מהליקויים, שעלו בדו"חות ביקורת קודמים, לא תוקנו. מדובר בפרק אחד מבין 16 פרקים בדו"ח הביקורת 72ב', העוסק בעיקר במערכת הביטחון.
בפרק העוסק באגף שיקום נכים שבמשרד הביטחון נכתב כי סקר שביצע משרד מבקר המדינה בביקורת הקודמת שיקף חוסר שביעות רצון של נכי צה"ל מהתהליך המתקיים בוועדות רפואיות ותחושות וחוויות מטרידות (כגון חוסר אכפתיות, חוסר כבוד, זלזול, בדיקות כואבות, חוסר רגישות, חוסר סבלנות, אמירות מזלזלות) וחוסר בקיאות של רופאי הוועדות בתיק הרפואי המונח לפניהם.
בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: לפי ממצאי הסקר שבוצע בביקורת המעקב, 73% מהפונים לוועדות (מחוזיות ועליונות) באגף השיקום אינם מרוצים מאופן תפקודן של הוועדות. הסיבות העיקריות שצוינו בסקר הן יחס לא טוב, חוסר אכפתיות, השפלה וחוסר אמון בפונים. כמו כן, בכל ההיבטים שנבחנו שביעות הרצון בקרב בעלי נכות נפשית נמוכה יותר משביעות הרצון בקרב בעלי נכות פיזית. זאת בעיקר בהיבטים הנוגעים ליחס כלפי הנכים, לבקיאות של רופאי הוועדות בפרטי התיק הרפואי ולהסבר שניתן לנכים על סדר התנהלות הדיון בוועדה.
מבקר המדינה בדק: השירותים הרפואיים שמקבלים נכי צה"ל
(צילום: משרד מבקר המדינה)
בנוסף כתב המבקר כי בביקורת הקודמת נמצא כי משנות ה-90 של המאה ה-20 משרד הביטחון לא בחן את התקן של רופאים מחוזיים שמנה 21 רופאים בשבעה מחוזות. זאת, על אף הגידול שחל במספרם של נכי צה"ל שבטיפול האגף, ועל אף הזדקנות אוכלוסיית הנכים הוותיקים. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה: נכון לאוקטובר 2021 התקן של הרופאים המחוזיים גדל במשרה אחת (והוא כולל 22 משרות של רופאים). עם זאת, התקן וכן תהליכי העבודה באגף עדיין אינם מותאמים לצורכיהם של נכי צה"ל ולהיקף השירותים הנדרשים להם, בין היתר נוכח הזדקנותם.
לגבי שביעות הרצון של נכי צה"ל מטיפול אגף השיקום בבעיותיהם הרפואיות ומאופן הטיפול של הרופא המחוזי, כתב מבקר המדינה כי בסקר שבוצע במסגרת הביקורת הקודמת נמצא כי 42% מהמשיבים ציינו כי הם היו מרוצים במידה רבה ורבה מאוד מטיפול האגף בבעיות הרפואיות, ו-28% מהמשיבים ציינו כי הם מרוצים או מרוצים מאוד מאופן הטיפול של הרופא המחוזי.
בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה: שביעות הרצון של נכי צה"ל הן מהטיפול הרפואי של האגף והן מאופן הטיפול של הרופא המחוזי נמוכה (38% מהמשיבים היו מרוצים במידה רבה ורבה מאוד מאופן הטיפול של הרופא המחוזי ו-29% היו מרוצים במידה רבה ורבה מאוד מטיפול האגף בבעיות רפואיות). שביעות הרצון מטיפול האגף בבעיות הרפואיות פחתה יחסית לסקר שבוצע במסגרת הביקורת הקודמת (מ-42% בביקורת הקודמת ל-29%). עם זאת, הסקר העלה כי גברה שביעות הרצון מאופן הטיפול של הרופא המחוזי יחסית לסקר שבוצע בביקורת הקודמת (מ-28% בביקורת הקודמת ל-38%).
לגבי זמני ההמתנה לרופאים מומחים, נמצא בממצאי הסקר שבוצע עבור משרד מבקר המדינה בביקורת הקודמת העידו על חוסר שביעות רצון של חלק מנכי צה"ל מרמת השירות של רופאים מומחים, על זמינות נמוכה של רופאים מומחים ועל משכי המתנה ארוכים אליהם. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה: אף שהסקר שבוצע במסגרת ביקורת המעקב עסק בתקופה שברובה שרר משבר הקורונה, שיעור המשיבים שהיו שבעי רצון מהשירות של הרופאים המומחים היה גדול משיעור המשיבים שדיווחו כי הם שבעי רצון משירות זה במסגרת הסקר שבוצע בביקורת הקודמת (60% לעומת 49%).
כמו כן, זמני ההמתנה לרופאים מומחים שעליהם דיווחו המשיבים במסגרת המעקב היו קצרים מאלה שעליהם דיווחו המשיבים בסקר שבוצע בביקורת הקודמת (68% המתינו פחות מחודש בהתאם לממצאי ביקורת המעקב לעומת 55% בהתאם לממצאי הביקורת הקודמת).
שר הביטחון גנץ: "סיכמנו להביא לממשלה את רפורמת נפש אחת"
(צילום: אלעד מלכה)
מבקר המדינה אנגלמן ממליץ שאגף השיקום יבצע בדק בית משמעותי בכל הנוגע ליחסם של רופאי הוועדות הרפואיות כלפי הזכאים, לבקיאותם בתיק הרפואי המונח לפניהם ולנכונותם לאפשר לנכים להציג את ענייניהם בוועדה באופן מלא. עוד מומלץ כי אגף השיקום יבחן את הפערים בין שביעות הרצון של בעלי נכות נפשית לזו של בעלי נכות פיזית מהטיפול בהם.
באפריל 2021 החל משרד הביטחון לעסוק ברפורמת "נפש אחת". המבקר אנגלמן ממליץ כי לאחר גיבושה הסופי של הרפורמה "נפש אחת", יבחן משרד הביטחון את השפעותיה על תהליכי העבודה באגף, על המשימות הנדרשות לביצוע ועל היקפי הפעילות והעומסים, ואת הצורך בעדכון תקן כוח האדם באגף השיקום, לרבות את התקן של הרופאים המחוזיים.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לפרק זה כי "שיפור הטיפול והשירות לנכי צה"ל עומדים במרכזה של רפורמת 'נפש אחת', שמוביל משרד הביטחון. הרפורמה כוללת מהפכה של ממש בקיצור הליך ההכרה, שיפור השירות בועדות הרפואיות, סל הטיפולים לנפגעי פוסט טראומה ובני משפחותיהם, צמצום בירוקרטיה בעשרות תחומים והעברה של פעולות למרשתת, גיוס עשרות עובדי רווחה ושיקום ועוד".
חוקרים סמים למרות עלייה בגניבת כלי נשק
בפרק נוסף, שעוסק בהיבטים בפעילות המשטרה הצבאית החוקרת, מצא המבקר בין היתר כי מפילוח החקירות של מצ"ח עולה כי שיעור החקירות בנושא סמים גבוה משמעותית מחקירות בנושאים אחרים. נתונים אלה באים לידי ביטוי אף על פי שבנושא אמל"ח ונשק, לדוגמה, עולה מסיכום שנת העבודה 2020 של מצ"ח כי קיימת מגמת עלייה בהיקף אירועי גניבות כלי נשק וחלקיו.
בפרק העוסק בהיערכות לפגיעה במתקני חומרים מסוכנים באירועי לחימה, נמצא בין היתר כי קיימים פערים בנושא איום רחפנים וטיסנים. אגף התכנון בצה"ל ורשות החירום הממשלתית טרם השלימו את גיבוש איום הייחוס לעורף וגם המשרד להגנת הסביבה טרם סיים להכין את השלב השני של סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה, שעוסק בין היתר בתרחיש מלחמתי.
מבקר המדינה אנגלמן ציין בדו"ח כי יש חשיבות בתיקון הליקויים בהקדם וביישום ההמלצות שלו, כדי לצמצם עד כמה שניתן את הסיכונים הנשקפים מאירועי חומרים מסוכנים שנגרמים מפגיעה מלחמתית, ואת נזקיהם של אירועים כאלה. על כלל הגופים הנוגעים בדבר לפעול לתיקון הליקויים שעלו בדוח זה כל אחד בתחומו.
לגבי תוכניות המחקר והפיתוח במערכת הביטחון, נכתב בין היתר כי בביקורת הקודמת עלו פערים ניכרים, גם פערים של יותר מ-100%, בנתוני כלל המו"פ והפיתוח המלא במערכת הביטחון שדווחו במשך השנים על ידי הגורמים השונים במשרד הביטחון.
בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: עדיין קיימים פערים בין הדיווחים. עוד צוין כי משרד הביטחון אינו מהוון את הוצאות הפיתוח וההצטיידות לנכס בלתי מוחשי, אלא רושם אותן בסעיף "הוצאות הצטיידות ופרויקטים". רישום זה אינו תואם את התקן החשבונאי, ומשכך לא ניתן בדו"חות הכספיים המידע המלא על היקף הפיתוח וההצטיידות הראשונית, ולו במסגרת הביאורים.
המבקר בדק גם את העמידה ביעדי התוכנית הרב-שנתית (תר"ש) גדעון. בביקורת נמצא כי בתחומים מסוימים של חלפים ושל תחמושת נמצאו פערים בין רמות המלאי בסוף שנת 2020 ובין היעדים שנקבעו. שרי הביטחון לא דיווחו לקבינט המדיני-ביטחוני על יישום תר"ש גדעון בכל אחת משנותיה, למעט בשנת 2018 - כשלוש שנים מאז החלה התר"ש. הדבר נעשה בניגוד להחלטת הקבינט שהטילה על שר הביטחון לדווח לו אחת לשנה על יישום התר"ש.
עוד נמצא כי הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי אשר נכנס לתפקידו בשנת 2019, הנחה כי תר"ש גדעון תסתיים בשנת 2019 וכי תר"ש תנופה תחל בשנת 2020. נמצא כי נכון למועד סיום הביקורת, הקבינט המדיני-ביטחוני טרם אישר את תר"ש תנופה, ולא סוכם על מתווה תקציבי רב-שנתי לתנופה.
מבקר המדינה גם מצא ליקויים בניהול כוח אדם במכון למחקר ביולוגי בישראל, בתחום הגנת הסייבר ובמערכות המידע והגנת הסייבר בבחירות לכנסות ה-21, ה-22 וה-23 ובחברת החשמל.
ליקויים בהשבת רכוש של ניצולי שואה
פרק נוסף בדו"ח השנתי עסק בהשבת זכויות ורכוש של נספים ושל ניצולי שואה שהוחרם במדינות אירופה בתקופת השלטון הנאצי ושותפיו. בביקורת עלה בין היתר כי ועדות שרים ייעודיות וועדות היגוי שהקימה הממשלה בשנת 2003, חדלו לפעול בשנת 2009 ולא הוקמו מאז מחדש. ועדת מנכ"לים ייעודית לטיפול בנושא שהוקמה בשנת 2015, לא כונסה מאז שנת 2017.
המבקר אנגלמן ציין בדו"ח כי ראוי שהמשרד לשוויון חברתי יביא לידיעת הממשלה את הישגי פעילותו עד כה לצד הקשיים שעמם הוא מתמודד, כדי שהממשלה תגבש מדיניות עדכנית ותנחה את הגורמים המתאימים כיצד להמשיך ולקדם את השבת הרכוש היהודי. לאור מחויבותה המוסרית והלאומית של הממשלה לפעול בנושא זה, ראוי שהמשרד לשוויון חברתי ומשרד החוץ יציגו לפניה תוכנית אופרטיבית כוללת, שתתייחס להיבטים המדיניים והדיפלומטיים של הטיפול בתחום.
דניאל סלאמה השתתף בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 10:56, 09.03.22
