ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק המהפכנית שהגיש שר המשפטים גדעון סער, ומטרתה לעגן בחוק את סמכותו של בית המשפט "לפסול ראיות שהושגו שלא כדין". הצעת החוק המכונה "פירות העץ המורעל", עלתה אתמול (ראשון) בוועדת השרים בתום מו"מ עם שב"כ, אגף החקירות של המשטרה והפרקליטות.
ההצעה רוככה, סער ביקש שינתן לפסול בקלות ראיות ועדויות שנאספו שלא כדין במהלך חקירות המשטרה, ואילו הנוסח שגובש בסוף השבוע שעבר במשרד המשפטים קובע כי "הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (פסילת ראיה) נועדה לעגן בחקיקה את סמכותו של בית המשפט לפסול ראיות שהושגו שלא כדין. ההצעה קובעת כלל פסילה יחסי שמותיר שיקול דעת רחב לבית המשפט בקבלת ההחלטה".
מטרת החוק היא להעניק תכלית הרתעתית-חינוכית שלפיה יהיה בפסילת ראיות כדי להרתיע את רשויות החקירה השונות מפני פעולות חקירה פסולות בעתיד. "מטרת ההצעה להעניק משקל משמעותי לזכות להליך הוגן, ולהותיר שיקול דעת רחב לבית המשפט ביישום הכלל, כך שעוצמת ההפרה תישקל תוך איזון בין כלל השיקולים הנוגעים לעניין, בהתאם לנסיבות כל מקרה".
עוד נקבע כי "מוצע להחיל את הכלל על כל סוגי הראיות - הודעות נאשם, הודעות עד, ראיה חפצית וכל ראיה אחרת". כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות", השב"כ ואגף החקירות של המשטרה הביעו חשש ממשי מקבלת הצעת חוק. גורמים ביטחוניים העוסקים בחקיקה הביעו חשש שמגבלות החוק ישפיעו באורח מהותי על חקירות שב"כ, על עבודת סייענים העובדים לעיתים שלא על פי החוק וכן יפריע באורח דרמטי על הפעלת סוכנים יהודים בקרב ארגונים חתרניים קיצוניים.
גורמים שמכירים את טיעוני השב"כ אמרו כי "השב"כ מקפיד מאד לשמור על החוק, גם בחקירותיו שהן קשות מאד הן בקרב המגזר הערבי והן בקרב המגזר היהודי. בשל האיסור להפעיל שיטות אלימות מדי וההגבלה על הפעלת שיטות חקירה באמצעות חסכים כמו מניעת שינה, השמעת מוסיקה רועשת, שיכלל השב"כ את שיטותיו והוא מרבה להשתמש גם בתחבולות".
"ההגדרות מרחיקות הלכת של הצעת החוק יכולות לגרום לכך שהודעות של נחקרים תיפסלנה זו אחר זהו והן תשמשנה לטובתם במשפטי זוטא על קבילות ראיות ועדויות. אסור לשכוח שהשב"כ זהיר בכל מה שקשור למעבר על הוראות החוק, אך שיטותיו תלויות רבות ב'תחום האפור' והחשש עתה הוא שתחום זה, ימחק כליל ויקשה על השב"כ להביא תוצאות".
גורם ביטחוני הגיב אף הוא: "גורמים עוינים יוכלו לנצל את השינוי בחוק כדי להמלט מאימת הדין. לא יעלה על הדעת מצב שבו מחבלים או מרגלים יצאו לחופשי במקום לעמוד לדין על עבירות ביטחון. זו פגיעה בביטחון המדינה".
המשטרה חוששת מהוראות החוק בעיקר בשני מישורים - ניסיון למגר את הפשע המאורגן ומיגור פשיעה כלכלית כבדה. לדברי גורמים בכירים החשש העיקרי הוא שעורכי הדין של הפשע המאורגן הנחשבים מאד מתוחכמים, ינצלו כל פרצה בחוק כדי לשחרר את מרשיהם, יבקשו גילוי ראיות חסויות, חשיפת עדים מפוחדים ובכך יסכלו שיטות חשיפה של גורמים עבריינים כבדים ויסכלו התקדמות בחקירות. גם לגבי הפשיעה הכלכלית קיים חשש ששיטות הכרוכות בחדירה למחשבים, ושיטות סייבר לא תהיינה מותרות.
מלשכת שר המשפטים נמסר: "במדינה מתוקנת רשויות אכיפת החוק צריכות לפעול במסגרת החוק וזו בדיוק אחת ממטרות הצעת החוק, בנוסף לחשיבות השמירה על הליך הוגן וזכויות האזרח".
בתחילה סער רצה כאמור כללי פסילה מאד גורפים, בדומה למתרחש בארה"ב. הוא ביקש שכל ראיה שהושגה שלא כחוק תיפסל על ידי בית משפט. לאחר מגעיו עם רשויות החקירה הביטחוניות והמשטרה הכללים הגורפים הפכו לכללים יחסיים בהתאם לנסיבות כל מקרה. סער רואה בהצעת החוק, הראשונה שהגיש, אחת מתכניות הדגל שלו לביצור ההליך המשפטי ההוגן. "מדובר במהלך חשוב המגן על שלושה ערכים חשובים - טוהר ההליך השיפוטי, זכות נאשמים להליך הוגן, וחובת רשויות אכיפת החוק לפעול בגדרי החוק. אני רואה ערך רב הן בעיגון הכלל בחוק והן בהרחבתו", אמר. סער הגדיר את הצעתו כ"חוק ליבה של זכויות חשודים ונאשמים ושל ביסוס חובת הרשויות לפעול בגדרי החוק", והוא כלל את יוזמתו בהסכמים הקואליציוניים.