בימים שבהם המדינה סוערת סביב ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, המתנחלים ממשיכים בשלהם. אחרי הכשרת חומש ואביתר ושינוי מדיניות האכיפה כלפי מאחזים, מגיע שלב נוסף. כחלק מהרצון של ראשי המתנחלים להתניע מהלך להחלת ריבונות בבקעת הירדן, גיבשו נשות תנועת "הריבונות" תוכנית ממשית שמביאה פתרונות משפטיים, ביטחונים והתיישבותיים לבקעת הירדן.
במסגרת התוכנית, יש להרחיב מיידית שורת כבישים באזור, בהם כאלה שנחשבים מסכנים חיים. "נדרש להרחיב את כביש 5 מאריאל לעלי, ולהקים מחלפים בנקודות החיבור עם כביש 60 ו-90", נכתב שם. "ככל שמערכת הכבישים תהיה רחבה וזורמת, יתרחב השימוש בה - והיא תצמצם את עומסי התנועה ביתר חלקי הארץ".
עוד הוצע בתוכנית להקים שדה תעופה בינלאומי חדש באזור. "השדה צריך להיות בשליטה ישראלית מלאה, ולהיות בבקעת הורקניה (בצפון-מזרח מדבר יהודה) או סמוך למעבר אלנבי. הוא ישמש חלופה לשדה התעופה עטרות שנסגר בירושלים, וגם כמענה חליפי לנתב"ג במקום עמק יזרעאל ונבטים שמוצעים כיום", צוין בתוכנית.
לפי התוכנית, "הוא יוכל לשמש גם את הפלסטינים תושבי יהודה ושומרון ביציאתם מהארץ מבלי שיידרשו - כפי שנדרשים היום - לטוס דרך ירדן. צעד זה ישפר את איכות חייהם במידה ניכרת, ובהתאם את מעמדנו בזירה הבינלאומית".
גם בנושא התיירות מציגה התוכנית מספר פתרונות שונים לניצול המשאבים הייחודיים של האזור כדי להגדיל כמות התיירים הנכנסים לישראל. בין הפתרונות המוצעים – הקמת מתחם מלונות גם בחלקו הצפוני של ים המלח והוצאת הניהול של קאסר אל-יהוד מידי המנהל האזרחי לידי גוף מסחרי שישנה את השירות במקום. כמו כן הוצעה הקמת עיר תיירות נוספת בסמוך לגבול ירדן שתהווה נקודת מפגש לאנשי עסקים מישראל, ירדן ומדינות המפרץ ותהיה פטורה ממס בדומה לאילת.
את התוכנית המקיפה גיבשו נשות התנועה נדיה מטר ויהודית קצובר, ומקדמת אותה שדולת בקעת הירדן בהובלת עשרות חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה. את התוכנית ערך קובי אלירז, מי שהיה יועץ לענייני התיישבות של ארבעה שרי הביטחון, ועו"ד ערן בן ארי, מומחה למקרקעין ודין ביהודה ושומרון. הם הציגו את התוכנית בפני שרים וח"כים, שבה פירטו על הצעדים בדרך להחלת ריבונות בבקעת הירדן.
2 צפייה בגלריה
החתימה על הסכמי אברהם ב-2020. "ניתן לבסס בקרב המדינות הערביות את ההבנה שהחלת הריבונות היא חלק מאינטרס משותף"
(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
כותבי התוכנית סבורים שעל מנת להוציא אותה לפועל ולהתחיל בפיתוח האזור, יש להחיל קודם כל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן. כותבי התוכנית לא מתעלמים מהקשיים שעלול להביא צעד כזה, ומביאים פתרונות גם לבעיות אלו. על פי ההצעה, שטח הריבונות לא יכלול את העיר יריחו ואת הכפרים עוג'ה וטובאס. כמו כן, יתאפשרו צירי גישה למעבר אלנבי והתושבים בכפרים באזור יקבלו מעמד של תושבות, כפי שקיים כיום במזרח ירושלים.
גם בנוגע למתיחות מול ירדן והסכמי אברהם ישנה התייחסות מקיפה בתוכנית. "על אף ההתחייבות שניתנה לכאורה בהסכמי אברהם, להמתין לעת עתה ולא להחיל ריבונות, נראה כי באמצעות תעוזה ונחישות המלוות בעבודה דיפלומטית מאומצת ניתן לבסס בקרב המדינות הערביות - בעיקר הסוניות ובייחוד מול ירדן - את ההבנה כי החלת ריבונות בבקעת הירדן ופיתוח מואץ שלה הם אינטרס משותף לכל הצדדים", הסבירו.
כותב התוכנית קובי אלירז הסביר: "התוכנית שמדברת על היכולת להחיל ריבונות בבקעת הירדן מטפלת בכל סוגיות הליבה, מנתחת אותם ומסבירה כיצד זה אפשרי. בתשתיות, בתחבורה, בחקלאות, באנרגיה החלופית וגם בנושא התיישבות. התוכנית סוקרת גם את המצב הנוכחי ומציעה את הפתרון הריאלי והבר-ביצוע".
יהודית קצובר ונדיה מטר, מראשי תנועת "הריבונות", אמרו על התוכנית: "יש תמיכה רחבה לנושא של ריבונות על בקעת הירדן. היא תבטיח התיישבות רחבה ואיזון בפיזור האוכלוסין ללא הצטופפות ברצועה הצרה בין חדרה לגדרה, והיא תביא לתזוזה עד הגבול המזרחי". לדבריה, ריבונות תבטיח "השלכות בכלכלה, בתיירות, בתעשייה ובאנרגיה. ריבונות תתרום לחיזוק הגבול המזרחי, הארוך ביותר במדינה שלנו, תיתן עומק אסטרטגי למדינת ישראל, ותמנע הקמת מדינה פלסטינית".
