שגריר ארה"ב בישראל ג'ק לו ערך אתמול (יום רביעי) את קבלת הפנים המסורתית לרגל 4 ביולי, יום העצמאות האמריקני, במעונו בשכונת המושבה הגרמנית בירושלים. האירוע היה מצומצם, ובאופן חסר תקדים לא הוזמנו אליו עיתונאים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הוזמן, אך לא הגיע בגלל המלחמה. מי שייצגו את המדינה היו הנשיא יצחק הרצוג, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ושר החוץ ישראל כ"ץ.
"אנחנו מתכנסים היום יותר באווירה של הרהור חגיגי מאשר בחגיגות חסרות רסן - אבל בהנאה בלתי פוחתת מהחופש שיום העצמאות מייצג. עם זאת, אנו מודעים עד כאב לכך שלא רחוק מכאן, בעזה, 120 בני ערובה עדיין שבויים לאחר 270 יום בידי מחבלים אכזריים", אמר השגריר לו.
השגריר הוסיף: "כשאנו חוגגים את החופש והדמוקרטיה, זה לא הזמן, השנה, לזיקוקים ומסיבות נמרצות. אני יודע שאנחנו רגילים לחגיגות מפוארות יותר שאינן מתאימות כאן ועכשיו, בזמן שכל כך הרבה ישראלים נעקרים ומתגייסים, ובעוד אנו מתייסרים על גורלם של בני הערובה. מכל כך הרבה סיבות, אני מקווה מאוד שהשנה הבאה תהיה שוב זמן לחגיגה נמרצת יותר".
השגריר האמריקני ציין: "הערכים הדמוקרטיים המתמשכים שלנו יוצרים דיון פוליטי ער, אך הם גם הבסיס החזק ביותר לעתיד של כוח ואחדות. אנחנו חולקים חתירה משותפת לעתיד שיהיה יציב, משגשג ובטוח יותר עבור שתי האומות שלנו ועבור תושבי האזור הזה. אפילו החברים הקרובים ביותר עשויים להיות חלוקים לעיתים לגבי האופן שבו יש להשיג את החזון הזה, אבל אל תטעו - ארה"ב וישראל מתואמות בתמונה האסטרטגית הגדולה. ישראל חייבת להחזיק מעמד כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולחיות בשלום ובשגשוג לצד שכנותיה במזרח תיכון בטוח ויציב יותר".
לדבריו, "כפי שאמר הנשיא ביידן, יש דרך חיובית לצעוד בה לעבר החזון הזה – עבור ישראל, ארה"ב והשותפות האסטרטגית שלנו. זה מתחיל בעסקה לשחרור החטופים והחלת הפסקת אש, כפי שהציג הנשיא ביידן ב-31 במאי, על סמך הצעתה של ישראל. תוכנית זו מציעה הזדמנות לסיים את המלחמה בעזה, לחלץ את בני הערובה ולהבטיח שחמאס לא ישלוט יותר בעזה. ההצעה אומצה על-ידי ארה"ב, ישראל ורוב שאר העולם. עכשיו חמאס צריך להגיד כן".
7 צפייה בגלריה
"המחויבות שלנו להשיב את החטופים חזרה לבתיהם היא מוחלטת". הרצוג
(צילום: קובי גדעון, לע״מ)
הנשיא הרצוג אמר באירוע: "השגריר לו, אני יודע שאתה והנשיא ביידן עושים כל שאפשר להשיב את כל החטופות והחטופים לבתיהם ואני מודה לכם על כך מעומק ליבי. המחויבות שלנו להשיב את החטופים חזרה לבתיהם היא מוחלטת. אני נפגש עם משפחות החטופים כמעט כל יום, ורוצה להצהיר באופן ברור – לא שכחנו אותם לרגע, האומה לא שכחה אותם לרגע. אין בית בישראל או משפחה שבהם לא חושבים על החטופים. אין תפילה בבית כנסת, אירוע ציבורי או אפילו אירועים פרטיים שבהם הדאגה לחטופים אינה מושמעת בצורה ברורה. אין תפילה, זעקה, ודרישה להחזרתם המיידית שאינה נשמעת. כולם רוצים אותם בבית, והרוב המוחלט בעם תומך בעסקה. הציפייה שהמדינה תחזיר אותם הביתה היא בלב הקונצנזוס הישראלי".
הרצוג הוסיף כי הברית הייחודית בין המדינות מבוססת לא רק על הערכים המשותפים שאותם הן חולקות, אלא גם על נכונותן להגן עליהם. "מאז 7 באוקטובר, ישראל נמצאת בחזית הקרב העולמי נגד הטרור והקיצוניות. נגד אלה הפועלים מטעם משטר האייתוללות המדכא, ונגד אלה המבקשים לכפות את חזונם האפל של עתיד המבוסס על שנאה רדיקלית ודיכוי. ארה"ב הראתה שוב ושוב, במילים ובמעשים ובתמיכה דו-מפלגתית מוחלטת, שהיא בעלת הברית הגדולה ביותר של ישראל, ושאנחנו עומדים יחדיו במאבק הארוך והקשה להגנה על הערכים שלנו, על חיינו ועל הדרך שבה אנו בוחרים לחיות אותם".
הרצוג ציין: "כמו בכל משפחה, לא תמיד יש הסכמה על הכל, וזה בסדר. חילוקי דעות אינם מערערים את הבסיס הרחב של יחסי הידידות ושל הברית בין המדינות, ששומרים עלינו מחוברים לסיפור המשותף שלנו ומקדמים את האינטרסים החיוניים של שתי מדינותינו. בשם המדינה והעם בישראל, אני מביע את תודתי העמוקה לנשיא ביידן, לממשלת ארצות הברית, לקונגרס, ולעם האמריקני על התמיכה והסולידריות שתמיד היו עוגן לביטחוננו, ושהתבטאו בדרכים רבות מאז 7 באוקטובר.
לדבריו, "מהרגעים הראשונים של המלחמה, עמדתו של הנשיא ביידן הייתה חד-משמעית. הוא התייצב קדימה והצהיר באמירה חזקה שלנוכח הביטויים האפלים ביותר של אכזריות אנושית, ארה"ב שם בשבילנו. הוא הצהיר בצורה ברורה מאוד: ישראל לא תעמוד לבד למול אויביה, וניחם מעומק ליבו אומה אבלה. אבל זה לא נעצר במילים. מיד לאחר הטבח, ארה"ב שלחה במהירות כוחות צבאיים לאזור, בהם גם נשק וסיוע נוסף לישראל, בקנה מידה חסר תקדים".
הרצוג סיכם את דבריו באזכור ביקורו של ביידן בישראל בזמן מלחמה – מחווה יוצאת דופן של תמיכה. "כשאיראן ירתה יותר מ-300 טילים ומל"טים על האוכלוסייה האזרחית בישראל, זה היה הצבא האמריקני שהצטרף לצה"ל והוביל קואליציה בינלאומית שסיכלה את המתקפה הזדונית בהצלחה מרהיבה. זו תזכורת חשובה לעולם על הכוח בהגנה המשותפת על עקרונות האנושות", אמר. "הבהירות הזו הודגמה לא רק בשדה הקרב, אלא גם בזירה הבינלאומית. ארה"ב עמדה באומץ לצידנו במוסדות בינלאומיים נגד ניסיונות הדה-לגיטימציה של ישראל, שנאה, דעות קדומות ואנטישמיות, ובעד האנושיות השומרת עלינו בטוחים ושלמים. זו בהירות מוסרית וחזון. זהו המוסר הגבוה. זו ברכת ארה"ב לעולם".
חגיגות עצמאות בארה"ב, לצד אנטישמיות ואירועים נגד ישראל
כאמור, בארה"ב התכוננו לחגיגות יום העצמאות ה-248 שחל היום, אך נראה שההפגנות האנטי-ישראליות חלחלו גם לשם – והן מאיימות להפוך את היום הזה למשהו אחר לגמרי.
בבוסטון, למשל, אחת הערים החשובות בהיסטוריה האמריקנית במיוחד בהקשר של מלחמת העצמאות, מתכננים לערוך "פיקניק אנטי אימפריאליסטי", שיקרא לעצירת המלחמות כולן, לעצירת "רצח העם" ברצועת עזה ול"שחרור פלסטין". מחאה בעד "עצירת רצח העם בעזה" מתוכננת גם ביוניון סקוור – אחת הכיכרות המרכזיות בעיר ניו יורק. בצעדה שתתקיים בפילדלפיה, העיר שבה מוצב פעמון החירות, דורשים המפגינים "להביע הזדהות עם עזה ולא עם אמריקה".
בסולט לייק סיטי שבמדינת יוטה נערכים לחגיגות בסגנון שונה: טקס זיכרון ואבל המוקדש ל"מתים, לעקורים ולנשכחים" – תושבי רצועת עזה. במקביל, ארגון החרם האנטישמי BDS מתכנן להפיק כמה אירועים החודש במסגרת אוניברסיטת הקיץ, הנושאים את הסיסמה העמומה: "לא רק מממשים - מחנכים לשחרור אמיתי".
לצד כל אלה מופיעות ברשתות החברתיות קריאות רבות נוספות להפגנות בקמפוסים השונים ברחבי ארה"ב. מופיעים דגלי ארה"ב שעל גביהם גולגולות במקום 50 הכוכבים המייצגים את 50 המדינות – כמחאה על הרצח שמבצעת לכאורה ישראל בעזה – ומתארגנים כנסים שמטרתם המוצהרת היא להסביר כיצד ניתן להחרים מוצרים ישראליים או חברות המשתפות פעולה לדבריהם עם ישראל.
ארגוני המחאה עולים שלב בפעילותם נגד ישראל, ומחליטים בשלב זה לתקוף גם את הממסד האמריקני, דווקא ביום חגה של ארה"ב. נותר רק להמתין ולגלות מה תהיה היום תגובתו של הרוב הדומם לתופעה.
ד"ר רחלי ברץ, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית, מסרה: "האנטישמיות איננה תופעה חדשה, היא מתחדשת ומשנה את צורתה מעת לעת. אסור בשום צורה לתת לה מקום וביטוי. מעצמות העולם חייבות להבין כי הסתה והקצנה של גורמים רדיקלים פוגעות באנושות כולה, וכי צריך לשלב זרועות במלחמה מול הרוע. הסתה, הפגנה ושלילת זכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית בארץ ישראל – משמעותן אנטישמיות".
