במובנים רבים החיים בישראל מתחילים לשוב למסלולם בחודשים האחרונים, לצד הלחימה בדרום ובצפון, והדבר מתבטא בדברים חיוביים כמו חידוש הכלכלה והחיים הנורמליים - אך גם בדברים שליליים כמו הקטל בכבישים. רק הבוקר (ב') נהרגו שני בני אדם בשתי תאונות דרכים שונות: בתאונה הראשונה, נהג רכב מסחרי שאיבד שליטה על הרכב בכביש 234, ליד צומת אורים, התהפך ונהרג; שעות אחדות מאוחר יותר נהרג רוכב אופניים בצומת טירה בכביש 4, בעקבות פגיעה קטלנית שספג ממשאית.
שני ההרוגים מצטרפים לעוד 54 הרוגים שצירפו את משפחותיהם למשפחת השכול השנייה של ישראל – זו של קורבנות תאונות הדרכים – מאז ראשית השנה האזרחית. ב-57 הימים הראשונים של 2024 נהרג בממוצע כמעט אדם אחד ליום בכבישי ישראל. אמנם בהשוואה ליום הזה בשנה שעברה אנו עומדים על שלושה הרוגים פחות, אך במציאות שבה ישראל רשמה נתון של מעל ל-300 הרוגים בשנה בתאונות דרכים במשך 18 שנה ברציפות, פתיחת השנה האזרחית הנוכחית אינה מצביעה על שינוי במגמה.
יתרה מכך, מספרים אלו מגיעים לאחר שבתקציב המדינה העכשווי הוחלט להוריד מתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא פחות מ-7.5 מיליארד שקלים. במכתב ששלח לפני כחודש יו"ר הוועדה לבטיחות בדרכים בכנסת, ח"כ בועז טופורובסקי ("יש עתיד"), הוא הזהיר כי קיצוץ זה יוביל ישירות לעוד מקרי מוות על הכביש.
עד כה בחודש פברואר, שנותרו בו עוד שלוש יממות וחצי, נהרגו בכבישי ישראל 21 בני אדם. מדובר בנתון נמוך יחסית בהשוואה לשני חודשי פברואר הקודמים, שבהם נהרגו 33 ו-30 בני אדם בהתאמה. אלא שלא רק שקיים סיכון שהחודש הנוכחי יסתיים בנתונים הדומים לשנתיים הקודמות, אלא שחודש ינואר שכבר חלף הסתיים עם 33 הרוגים - חמישה יותר מאשר בשנה שעברה ושבעה יותר מבינואר לפני שנתיים.
כשמביטים עמוק יותר אל הנתונים ניכר כי המגמות של השנה שעברה נמשכות בשנה הנוכחית. כך, לדוגמה, השנה שעברה הסתיימה עם מותם של 100 הולכי רגל, וגם השנה הם מהווים כשליש מכלל ההרוגים עד כה (18 בני אדם). מדובר בעלייה של ארבעה הרוגים לעומת התאריך הזה בשנה שעברה. 16 מההרוגים השנה בכבישים נהרגו כאשר נהגו או נסעו בכלי רכב פרטי, ירידה של 12 הרוגים בהשוואה נקודתית לעומת התאריך הזה אשתקד.
רוכבי האופנועים והקטנועים, כבכל שנה, ממשיכים להיות חלק מהותי ממספרי ההרוגים בכבישים. בשנה שעברה נהרגו 76 רוכבים, והשנה כבר ספרנו שמונה הרוגים שנסעו על אופנועים וקטנועים. מדובר בעלייה קטנה של הרוג אחד לעומת המועד הזה בשנה שעברה. 36 מבין ההרוגים עד כה נהרגו בתאונות בדרכים בין-עירוניות, בעוד 15 מההרוגים נהרגו בתוך הערים ושלושה נוספים נהרגו בתאונות שהתרחשו בשטח.
הערים הקטלניות ביותר להולכי רגל
ארגון הולכי הרגל "ברחובות שלנו" פרסם היום ממצאי בדיקה שאנשיו ערכו לקראת הבחירות המקומיות מחר (ג'), שבמסגרתה הם בדקו את רמת הסיכון עבור הולכי הרגל ביחס למספר הנסיעות בעיר בחמש השנים האחרונות. לפי הממצאים, שנשענים נתוני הרלב"ד והלמ"ס, העיר הקטלנית ביותר להולכי רגל היא בני ברק, אחריה ירושלים ואחריהן תל אביב ובאר שבע.
על פי הדירוג, העיר בני ברק, שבה נהרגו חמישה בני אדם בחמש השנים האחרונות, היא הקטלנית ביותר להולכי הרגל - זאת משום שמספר הנסיעות בה מדי יום הוא נמוך יחסי, כ-134 אלף בלבד, ואילו מספר הולכי הרגל שנהרגו או נפצעו בה קשה עומד על 93 בני אדם - חמישה הרוגים ועוד 88 פצועים.
ירושלים, העיר המובילה במספר הולכי הרגל ההרוגים, מגיעה למקום השני המפוקפק בדירוג הערים המסוכנות להולכי רגל. 38 הולכי רגל נהרגו בה בחמש השנים האחרונות. בשנת 2023 נשבר בה שיא שלילי נוסף: עשרה הרוגים בשנה אחת בלבד. בחמש השנים האחרונות נפצעו בה באורח קשה 428 בני אדם, וסך הנפגעים קשה וההרוגים בקרב הולכי הרגל עומד על 466 בני אדם. היחס בין מספר הנפגעים למספר הנסיעות בעיר - כ-722 אלף נסיעות ביום - מדרג את עיר הבירה במקום השני ברשימת הערים המסוכנות להולכי רגל בישראל.
תל אביב מגיעה למקום השלישי עם 353 נפגעים בחמש השנים האחרונות, בהם 38 הרוגים ו-315 פצועים באורח קשה ברחובותיה. מספר הנסיעות בה הוא הגבוה ביותר בישראל: מעל ל-800 אלף נסיעות ביום. באר שבע נמצאת כאמור במקום הרביעי, עם 116 נפגעים בחמש השנים האחרונות: 20 הרוגים ו-96 פצועים קשה. מספר הנסיעות היומי הממוצע בה הוא כ-365 אלף.
פרופ' איתי פישהנדלר, יו"ר ארגון "ברחובות שלנו", הבהיר: "הפערים הגדולים בין ערי ישראל מבחינת השטח ומספר התושבים חייבו אותנו לפתח מדד אובייקטיבי, הבוחן את מידת הבטיחות של הולכי הרגל ומאפשר לדרג באופן יחסי את ערי ישראל. הנתונים מראים על פערים גדולים מדי בין הרשויות המקומיות ביחס לבטיחות הולכי הרגל בערים. בני ברק מטפסת לראש הרשימה הקטלנית בשל הפער הגדול בין תושבי העיר, ששיעור אחזקת הרכב הפרטי בה הוא מהנמוכים בישראל, לבין תשתיות התחבורה העירוניות המתעדפות רכב פרטי על פני הולכי רגל ותחבורה ציבורית.
"לצערנו גם ירושלים, שנמצאת במקום השני ברשימה הקטלנית, מתעדפת בקביעות תשתיות כלי רכב פרטיים על פני הולכי רגל", הוסיף. "מספר ההרוגים הקיצוני בשנים האחרונות בעיר הוא בשל מדיניות עירונית המתעדפת שוב ושוב רכבים פרטיים על פני הולכי רגל ונוסעי תחבורה ציבורית. מרביתם המוחלט של ההרוגים בעיר מצאו את מותם על מדרכות, מעברי חצייה, איי תנועה או רחובות מוזנחים ללא מדרכות כלל. תל אביב, מנגד, סובלת ממאות אלפי כלי רכב הנכנסים אליה מדי יום, בעוד תשתיותיה אינן מסוגלות עוד להכיל את אינפלציית הרכבים".
