הימים האחרונים הוכיחו פעם נוספת את המחסור במענים לנשים נפגעות אלימות במשפחה, בדגש על נשים ערביות: ימים ספורים לאחר שנרצחה באכזריות רבאב אבו סיאם, אמא לשלוש בנות, שלרשויות היה ברור כי קיימת סכנה לחייה, חויבה אתמול (שבת) אישה על ידי בית משפט השלום בלוד לעבור למקלט לנשים נפגעות אלימות במשפחה, במטרה להגן עליה.
לפי נתוני משרד הרווחה, 182 נשים ו-322 ילדים נמצאים כיום ב-16 מקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן, שניים מהם ייעודיים לאוכלוסיה הערבית ושלושה נוספים מיועדים לאוכלוסייה מעורבת. מתחילת השנה שהו במקלטים 492 נשים, מתוכן 190 ערביות (39%).
"זה לא פתרון", אמרה פידא שחאדה, חברת מועצת העיר לוד. "זה להיכנס לבית כלא בלי שמישהו יגיד לך לכמה זמן, ועל מה? על זה שבקשת להיות חופשיה ומוגנת. ומה יקרה אחרי שתצאי? אם היו אומרים שיהיו שם כמה חודשים וכשיצאו זה נגמר, הן מוגנות, אז מילא. אבל אף אחד לא אומר את זה", אמרה. "אני מבינה נשים שבוחרות לא ללכת למקלט. ברגע שאת מאוימת את מבינה שאת הולכת למות, אין אישה שאיימו עליה והיא בחיים היום. את מבינה שגם אם תלכי למקלט מתישהו את תצאי ממנו, הסכנה לא תחלוף, להיפך".
שחאדה ציינה כי "המקלטים תמיד בעומס, וזו לא בחירה קלה להגיע לשם. זה מקום שאת צריכה ללמוד לחיות בו. צריך להבין שלרוב מדובר באימהות שדואגות לילדים שלהן ומפחדות עליהם. איך מסבירים דבר כזה לילד בן שלוש? הן מוותרות על כל החיים שלהן, על הבית, המשפחה, הקריירה. איזה מקום עבודה ימשיך להעסיק אותך בתנאים האלה?". עם זאת, שחאדה אמרה כי בניגוד להתעוררות בחברה הערבית, הרשויות עדיין לא מצליחות למגר את האלימות כלפי הנשים: "כל הזמן אומרים עלינו שאנחנו לא לוקחים אחריות. המאבק של הנשים הערביות כן מצליח, נשים מגיעות למשטרה ומתלוננות, זו התקדמות. השאלה היא איפה המשטרה? איפה הרווחה? אלו הגופים שאמורים לתת לנו פתרון. צריך תוכניות עומק ומניעה עם הרבה יותר מענים".
3 צפייה בגלריה
"צריך להרחיק את הגבר המאיים במקום להטיל מגבלות על האישה". זירת הרצח של רבאב אבו סיאם
(צילום: נדב אבס)
גם מייסם ג'לג'ולי, ממייסדות פורום "אימהות למען החיים", שבו פועלות נשים ערביות נגד הפשיעה והאלימות, אמרה שהמקלט הוא לא המענה לאישה ערבייה או יהודייה. "אני לא ממעיטה בחשיבותו, כי הוא מספק הגנה להרבה נשים, אבל הוא פתרון מעוות שמציב מגבלות על האישה במקום על התוקף", אמרה. "מי שצריך להיות מורחק זה הגבר האלים, ובמקום זה מרחיקים את הקורבן כשהוא מסתובב חופשי. זה אבסורד. במצב הנוכחי, החוקים בישראל לא יכולים להגן על נשים, המדינה מפקירה אותן ולא רק את הנשים הערביות, אבל כשזה נוגע לנשים ערביות ההפקרות גדולה יותר".
ג'לג'ולי הדגישה את מיעוט המקלטים הייעודיים לנשים ערביות, ואמרה כי "נשים ערביות רבות מגיעות למקלטים בלי יכולת טובה לתקשר בשפה העברית, כשהן נמצאות גם ככה בסיטואציה נפשית לא קלה. הנשים האחרות לא מבינות אותן, הצוותים הטיפוליים לא מבינים אותן ואת הצרכים שלהן, והפער הזה הוא עונש עבורן וגורם להן לעזוב את המקלט בלי לקבל מענים מתוך ייאוש. צריך לזכור שהמעון זה מענה זמני, והוא צריך לספק התחלה חדשה. כשהמטפלות מנותקות מהתרבות ומהשפה של המטופלות, יהיה קשה לספק את המענים הנכונים".
היא הוסיפה כי "מאוד קשה לנתק נשים, במיוחד נשים ערביות מהסביבה הטבעית שלהן ומהילדים שלהן ולשים אותן במקלט. בדרך כלל הן מגיעות למקלט בלי הילדים, מנותקות מהעבודה והמשפחה. זה מאוד קשה בחברה שהקשרים המשפחתיים והחברתיים בה חזקים. זה מטיל עליהן סטיגמות דעות קדומות. יש פה מהלך של האשמת הקורבן".
גם לנשים צעירות ולנערות אין מענה מצד המדינה: "יש רק מעון אחד כזה, כשיש מאות נערות במצוקה בלי מענה", אמרה ג'לג'ולי. "כבר כמה שנים שארגוני הנשים בחברה הערבית דורשות וזה לא מתממש. ואנחנו מכירות ויודעות המון מצוקות של נערות שלא מטופלות".
في حال وان كانت في مناطقكم امرأة تواجه عنف، اطلبوا منها التوجه او ان تتصلوا بأنفسكم لخدمة الطوارئ 118 او على رقم
077-9208560 التب تعمل على مدار 24 ساعة وتقدم خدمات ايضا باللغة العربية.
אדם קוטב השתתף בהכנת הכתבה
