5 צפייה בגלריה
שר האוצר ליברמן, והפגנה של חקלאים ביולי האחרון. "גררו רגליים במשא ומתן"
(צילום: רועי עידן, אלכס קולומויסקי)
המתיחות בקואליציה השברירית סביב רפורמת הפירות והירקות, אותה מקדמים שר האוצר אביגדור ליברמן וחבר מפלגתו, שר החקלאות עודד פורר, הגיעה היום (ב') לטונים צורמים חדשים, בהצהרות שניפקו מצד אחד ליברמן ומצד שני מתנגדי הרפורמה הזו, במפלגות העבודה וכחול לבן.
ליברמן: "מנסים להתניע מו"מ, החקלאים אמרו שלא יבואו"
(צילום: ערוץ כנסת, אבי חי)
שתי המפלגות הללו מצדדות בחקלאים שמתנגדים להורדת המכסים על ייבוא הפירות והירקות, וזועמות על קידום המהלך בלי הסכמה מצדן. בעוד סגן שר הביטחון אלון שוסטר מכחול לבן הזהיר כי "יהיה על זה קרב" – ליברמן טען ל"גרירת רגליים" מצד החקלאים במשא ומתן מולם – והבהיר כי הוא נחוש לקדם את הרפורמה.
הרפורמה הזו, שמטרתה להוריד את מחיריהם הגבוהים של הפירות והירקות, מעוררת מתיחות בקואליציה כבר זמן רב, ולנוכח היעדר הסכמה סביבה היא הוסרה מדיוני התקציב – תוך סיכום שתקודם רק לאחר דיונים מעמיקים בקואליציה. אלא שביום חמישי האחרון, כפי שנחשף לראשונה ב-ynet, שר החקלאות פורר פרסם להערות הציבור את טיוטת הצו להורדת המכסים על פירות וירקות.
הצו המוצע כולל ביטול מיידי של המכס על כמה פירות וירקות ובהם אבוקדו, שום, פטריות, אפונה, שעועית, תאנים, אננס, ארטישוק ועוד. המטרה: להוזיל במהירות את סל הצריכה. על פי הצו המוצע, יתר המכסים על כלל הפירות והירקות הטריים, הקפואים והמשומרים יופחתו באופן הדרגתי על פני שש פעימות במרחק של חמש שנים, וזאת כדי לאפשר לחקלאות הישראלית להסתגל למצב החדש.
מתנגדי המהלך טוענים כאמור כי מדובר בהפרת הסיכומים מולם. בישיבת סיעת "ישראל ביתנו" בכנסת שנערכה אחר הצהריים נשאל על כך ליברמן, והשיב כי הוא ואנשיו מנסים בחודשים האחרונים להתניע מחדש משא ומתן מול החקלאים – שחוששים מפגיעה כלכלית אנושה: "מה שראינו זה גרירת רגליים, כולל אתמול ומחר. יש מפגש עם החקלאים, שמעתי שהם הודיעו שלא יבואו".
ליברמן, יש להדגיש, שיבח בדבריו את החקלאים ואמר כי הם "מלח הארץ". הוא הבטיח גם "לתמוך ישירות" באלו שייפגעו מהורדת המכסים – אך הבהיר כי הוא נחוש להוציא לפועל את הרפורמה, על מנת ש"גם השכבות החלשות יוכלו לאכול פירות וירקות, במקום לאכול אוכל לא בריא".
בנוגע להתנגדות בקואליציה, אמר ליברמן כי אין בכוונתו "לנהל ויכוח עם השותפים, בטח לא בתקשורת", אך ציין כי העברת הרפורמה לא דורשת העברת חקיקה בכנסת – תהליך שבו היה נדרש לקבל את תמיכת שאר הסיעות בקואליציה הצרה. "זה חתימה של שני שרים, ואחנו נחושים באמת להילחם על הורדת יוקר המחיה", אמר שר האוצר.
בכחול לבן ובעבודה, כאמור, מביעים זעם על קידום הרפורמה ללא הסכמות. למשבר התייחסה אחר הצהריים גם יו"ר מפלגת העבודה ושרת התחבורה מרב מיכאלי – שהבטיחה כי מפלגתה לא תאפשר אף צעד שיפגע בחקלאים. "החקלאות הישראלית היא חלק מהציונות שלנו, היא הביטחון התזונתי שלנו, חלק מהערכים שלנו כאן. פשוט לא ניתן לפגוע בה", אמרה.
"בשביל להוריד מחירים צריך לטפל ברשתות השווק. בחקלאים צריך לתמוך, לעבוד בשיתוף פעולה – כמו שהוסכם במסגרת העבודה על התקציב", הוסיפה מיכאלי. היא מתחה ביקורת על פרסום טיוטת הצו על ידי השר פורר בשבוע שעבר, מהלך שאותו כינתה "חד-צדדי". מיכאלי גם הטילה ספק ביעילותה של הרפורמה המוצעת: "היא לא תביא לירידת המחירים. הגנה על צרכנים חייבת להיעשות, אבל זה לא משחק סכום אפס – אלא להיפך, שניהם צריכים לקבל הגנה משימוש לרעה בכוח עודף שיש לרשתות השווק".
מוקדם יותר אמר חבר מפלגתה, השר לביטחון פנים עמר בר לב, כי המהלך שמקדמים ליברמן ופורר "לא מקובל". בכנס בחבל מודיעין תחת הכותרת "ביטחון המרחב הכפרי", הוסיף בר-לב: "זה לא יהיה בבית ספרנו, אנחנו, שרי מפלגת העבודה – ואני משוכנע שגם השרים האחרים שחברים בממשלה הזאת – לא ניתן לזה יד. זה לא יכול להיות".
אמירה חריפה נוספת השמיע באותו כנס הבוקר סגן שר הביטחון אלון שוסטר, מכחול לבן. הוא אמר כאמור כי אם ליברמן ופורר יתעקשו על קידום הרפורמה בכל זאת, יתחולל על כך "קרב". לדבריו, השניים "פוגעים באמינות ההבטחה שלהם" לראשי הקואליציה, ערב הגשת תקציב המדינה, שלטענת שוסטר הייתה שהם לא יקדמו זאת באופן חד-צדדי.
מחלוקת בקואליציה גם על "חוק ברקת": "פרסונלי"
לא רק סביב רפורמת מכסי החקלאות התגלעה היום מתיחות בקואליציה: גם הצעת החוק שמקדם ח"כ דודי אמסלם מהליכוד – להגבלת כמות הכספים שניתן להשתמש בהם בפריימריז – נתקלה בהתנגדות בקרב כמה מהשרים, כאשר עלתה להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה. בראש הוועדה עומד שר המשפטים גדעון סער, שתומך בהצעה הזו חרף העובדה שהיא מקודמת על ידי חבר כנסת מהאופוזיציה, ושמטרתה לפי ההערכותה לפגוע בח"כ ניר ברקת, איש עסקים מולטי-מיליונר, בפריימריז עתידיים בליכוד.
הוועדה אישרה בסופו של דבר את הצעת החוק של אמסלם, שזכתה לכינוי "חוק ניר ברקת" ואשר מגבילה את סכומי הכסף שמוציאים מועמדים בבחירות מקדימות בתוך המפלגות ל-100 אלף שקל בשנה. מטרתה המוצהרת היא לייצר נקודת פתיחה שוויונית בין המתמודדים. עם זאת, השר נחמן שי מהעבודה והשרה פנינה תמנו-שטה מכחול לבן התנגדו אליה, והאחרונה ציינה כי מדובר בחוק פרסונלי. סער הציע לנוכח ההתנגדות הזו כי הקואליציה תתמוך בהצעה בקריאה טרומית, ולאחר מכן תוקם ועדה קואליציונית בראשותו, שתלווה את הליכי החקיקה.
5 צפייה בגלריה
סער תומך בהצעת חוק של דודי אמסלם, המכונה "חוק ניר ברקת"
(צילום: אבי מועלם, אלכס קולומויסקי)
סער, יצוין, התבטא בנושא בכמה הזדמנויות בעבר ואמר שהוא מתנגד לתופעות של קניית שלטון בכסף. הוא הסביר שלטעמו חשוב לוודא שכסף פרטי לא ייתן יתרון בלתי הוגן בחיים הפוליטיים, ושעל המחוקק להסדיר זאת. בעבר הגישה ח"כ שרן השכל הצעה דומה, עוד כשהייתה ח"כית מטעם הליכוד, ומאחר שכעת היא חברת סיעתו של שר המשפטים, ייתכן שהצעתה תוצמד לזו של ח"כ אמסלם.
הצעה אחרת כן אושרה היום פה אחד על ידי ועדת השרים לחקיקה: זו שמטרתה למנוע הסתה ברשתות החברתיות, ואשר סופגת ביקורת קשה מצד הליכוד – שאנשיו מכנים אותה "חוק סתימת הפיות". הוויכוח בין הקואליציה לאופוזיציה הגיע לשיא לאחר שראש האופוזיציה בנימין נתניהו פרסם סרטונים - באנגלית - נגד החוק, ונגד חוקים נוספים שלטענתו שוללים את חירויות הפרט. מתנגדי ההצעה טוענים שהיא תהווה פתח לצנזורה פוליטית או אחרת של תכנים, ושהנושא צריך להיות מטופל במסגרת החוק הקיים.
סערה בעקבות הסרטון באנגלית שפרסם נתניהו, נגד החוקים שמקדמת הקואליציה
(צילום: אורי דוידוביץ, אלכס גמבורג, שמוליק דודפור)
אם תאושר ההצעה על ידי הכנסת, ישראל תצטרף בכך לגרמניה, אוסטרליה ומדינות מערביות נוספות בעולם שהובילו חקיקה דומה, כזו שמאפשרת הסרה של פוסטים ברשתות. הצעת החוק מבקשת לתת לשופט מחוזי את הסמכות להורות על הסרתם מהרשתות החברתיות של תכנים שיש אפשרות ממשית שיפגעו בביטחונו של אדם, בביטחון המדינה או בביטחון הציבור. ההצעה שהגיש השר סער זהה להצעה ממשלתית שאושרה בקריאה ראשונה ב-2017, בתקופת כהונתו של השר גלעד ארדן כשר לביטחון פנים, ונבלמה ברגע האחרון על ידי ראש הממשלה דאז נתניהו.
ההצעה מציבה שני תנאים מצטברים להסרת התוכן: הראשון הוא לגבי פרסום תוכן המהווה עבירה פלילית. השני הוא פרסום שיש בו אפשרות ממשית לפגיעה בביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה. על פי הצעת החוק, בדיון שיתקיים בבית המשפט בבקשה להסרת תוכן יוזמנו המפרסם שלו, נציג ספק השירות וכן הבעלים, המנהל או המפעיל של אתר האינטרנט.
