"טורקיה וישראל צריכות לטפח דיאלוג בר קיימא שיבוסס על המשותף ביניהן, ולשמור את דעותיהן השונות בצד", כך כתב שגריר טורקיה בארה"ב, ד"ר חסן מוראט מרג'ן, במאמר שפרסם בירחון הישראלי "טורקיסקופ" של מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. ד"ר מרג'ן, שנחשב לאחר הדיפלומטים הטורקים הבכירים ביותר בעולם, קרא לתת אמון במהלך לשיקום היחסים שמובילים הנשיא יצחק הרצוג ונשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, ופירט מדוע לדעתו ישראל וטורקיה צריכות לכונן שיתוף פעולה הדוק.
"שתי המדינות צריכות לטפח דיאלוג שיבוסס על המשותף ביניהן". ארדואן והרצוג
(צילום: רועי עידן)
היחסים עם טורקיה הידרדרו מאז עלייתו של ארדואן לשלטון בשנת 2003, כאשר נקט מדיניות ורטוריקה לעומתית ביותר כלפי ישראל, והגיעו לשפל לפני כעשר שנים בעקבות מספר משברים כמו "תקרית הכיסא הנמוך" והעימות על ספינת ה"מרמרה" במהלך המשט לעזה. מאז היחסים עם טורקיה התייצבו במידה מסוימת, אך נותרו קרים ביותר. טורקיה אף הביעה התנגדות להסכמי אברהם, כאשר הכריזה כי "ההיסטוריה לא תסלח לאיחוד האמירויות" על כריתת הסכם הנורמליזציה עם ישראל, וקראה למהלך "בגידה בעם הפלסטיני".
מרג'ן התייחס במאמרו לפערים אלו, וציין כי אמנם אין לצפות שטורקיה וישראל יראו עין בעין בכל הנושאים, כמו הנושא הפלסטיני, לאחר ביקור אחד בלבד, אך הדגיש שגם אם המחלוקות שנותרו לא ייעלמו בנקישת אצבע, "האינטרסים הגיאו-אסטרטגיים של שתי המדינות מכתיבים שותפות הדוקה ורב-שכבתית". מרג'ן לא הזכיר את איראן באופן מפורש, אך רמז למאמציה לפתח נשק גרעיני, שמהווה איום גם על טורקיה. בנוסף, מרג'ן קרא גם לשיתוף פעולה עם ישראל בכל הנוגע לאיומים ביטחוניים, לנתיבי אספקת אנרגיה, וכן קרא לקידום "סינרגיה בין-תרבותית", שתסייע להילחם בפשעי שנאה שנובעים מאנטישמיות ומאיסלאמופוביה.
3 צפייה בגלריה
"העם הטורקי והעם הישראלי צריכים לתמוך בנשיאים שלהם כדי לממש את החזון הזה"
(צילום: AFP)
עוד טען מרג'ן כי ל"שותפויות אזוריות קונבנציונליות" יש תאריכי תפוגה, שכן הן מיועדות למטרות ספציפיות, אך מנגד, ישראל וטורקיה יכולות לבסס שותפות אזורית חזקה במיוחד, מאחר שהן חולקות "מורשת, שכונה משותפת ועתיד משותף". מרג'ן קרא לשיתוף פעולה ביטחוני הדוק יותר בין ישראל לטורקיה, עם "התמקדות ספציפית בטרור" והתמודדות עם "שחקנים אזוריים מרושעים", שיסייעו "לבלום מהלכים מערערים במזרח התיכון ובצפון אפריקה".
מרג'ן המשיך ותיאר כיצד מעורבות טורקית-ישראלית משותפת ושקופה בעניינים אזוריים יכולה להוות דוגמה ל"תעדוף של דיאלוג ודיפלומטיה", וציין כי השפעתה של שותפות כזו תוכל להתרחב גם לאזורים שמעבר למזרח התיכון. לאור עידן התחרות בין המעצמות, טוען מרג'ן, יש פוטנציאל רב בברית הדוקה בין ישראל לטורקיה, שיכולה להיות השלב הראשון בעיצוב מערכת בינלאומית חדשה. ברית שכזו עשויה להיות "גיים צ'יינג'ר" שיכול להוביל לעיצוב ההתפתחויות במזרח התיכון שנובעות מהתחרות בין המעצמות.
לבסוף, ד"ר מרג'ן תיאר בהרחבה את תרומתם של היהודים למורשת הטורקית, ואת יחסה הטוב של טורקיה כלפי תושביה היהודים, וקרא לתמיכה במאמצי הפיוס בין שתי המדינות: "העם הטורקי והעם הישראלי צריכים לתמוך בנשיאים שלהם כדי לממש את החזון הזה, ולתפוס את ההזדמנות לשינוי קונסטרוקטיבי ביחסים בין המדינות, שמבוססים על אמון הדדי ועצמאות".
