הצהרת הפרישה של בנט
(צילום: רויטרס )
אחרי כמעט עשור בפוליטיקה, תקופה שבה כיהן בשלל תפקידים והנהיג כמה מפלגות, ראש הממשלה נפתלי בנט הודיע אמש (רביעי) כי לא יתמודד בבחירות הקרובות לכנסת, אחרי שנת כהונה אחת בלבד – אך סוערת למדי – בתפקיד החזק בישראל. כשברקע הסקרים הלא-מחמיאים עבורו הודיע בנט כי יעביר את המקל בראשות ימינה לשותפתו איילת שקד, והכריז כי עתה זה הזמן עבורו "להתרחק מעט ולהביט על הדברים מבחוץ".
מדרכו הראשונית בצל של מי שהפך ליריבו המר בנימין נתניהו, דרך "ברית האחים" הראשונית עם מי שהפך בהמשך לשותפו "האהוב" יאיר לפיד והמפלה בבחירות הראשונות ב-2019 – ועד הטלטלה שעורר כאשר הפך לראש ממשלה עם שישה מנדטים בלבד. זו דרכו הפוליטית של נפתלי בנט.
בנט, בן 50, נולד ב-25 במרץ 1972 בחיפה להורים עולים מארה"ב. כשהיה ילד משפחתו חזרה לשנתיים לארה"ב בעקבות עבודתו של אביו ג'ים. גיבור הילדות של בנט היה יוני נתניהו ז"ל, אחיו של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו ומאיר הר ציון. כנער היה חבר ב"נוער התחיה" ובגיל 14 עלה להר הבית.
בנט למד בישיבה התיכונית "יבנה" בחיפה והדריך בסניף "כרמל" של בני עקיבא. כאשר הגיע אל בית הספר לקצינים של צה"ל, הוריד את הכיפה, אולם בעקבות הקולות שנשמעו נגד הציונות הדתית לאחר רצח יצחק רבין החליט לשוב ולחבוש אותה.
הוא התגייס לסיירת מטכ"ל ב-1990 ושירת כלוחם ב"צוות גיורא" יחד עם עמנואל מורנו ומתן כהנא. לאחר שסיים קורס קצינים, עבר בנט ליחידת מגלן כדי לסייע בשיקומה. הוא שימש כמפקד פלוגה במגלן. במסגרת מגלן השתתף בנט בלחימה בדרום לבנון, כולל במבצע "ענבי זעם" ובמבצע "נשל הנחש". במהלך שירותו חיבר את המנון מגלן.
האקזיט ב"סאיוטה"
בשנת 1996 לאחר שירותו הצבאי, ובמקביל לעבודה זמנית בגננות, החל לימודי תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם השלים ב-2001. ב-1999 הקים עם שותפים חברת אבטחת מידע "סאיוטה". הוא כיהן כמנכ"ל החברה עד "האקזיט" שביצע עם מכירתה ב-2005 תמורת 145 מיליון דולר. בשנת 2021 העריך המגזין פורבס את הונו של בנט ב-100 מליון שקל.
בזמן מבצע "חומת מגן" לקח פסק זמן מתפקידיו כמנכ"ל, חזר לישראל כדי להתגייס למילואים והשתתף בלחימה בגזרת טולכרם. במלחמת לבנון השנייה, שפרצה למחרת סיום כהונתו ב"סאיוטה", שימש כסגן מפקד פלוגת נ"ט שבה יוצאי יחידת מגלן והועסקה בציד משגרי רקטות בגזרה המערבית.
לדברי בנט, הוא השתכנע שהתוכנית המבצעית לא תעצור את ירי הרקטות כי היא התמקדה רק ברצועה הסמוכה לגבול. בעקבות כך פנה למפקדיו ואף השיג את מספר הטלפון של אבי דיכטר, אחד מחברי הקבינט המדיני-ביטחוני דאז, ושטח בפניו את השגותיו – אך דיכטר אמר לו שאינו במעגל קבלת ההחלטות. בדיעבד תיאר זאת בנט כאירוע מכונן בגישתו לחשיבות עצמאות הקבינט. עד 2013, שנת היבחרו לכנסת, שירת במילואים בדרגת רב-סרן.
בשנת 1999 נישא לגילת, בעבר קונדיטורית וכיום מנחת קבוצות הורים. בני הזוג מתגוררים ברעננה והם הורים לארבעה ילדים. בנם הבכור נקרא יוני, על שמו של סא"ל יונתן נתניהו, ובנם הצעיר קרוי דוד עמנואל, על שם סא"ל עמנואל מורנו, חבר קרוב של בנט ששירת איתו בסיירת מטכ"ל ונהרג במלחמת לבנון השנייה.
בשנת 2005 מונה לתפקיד ראש המטה של נתניהו, אז יו"ר האופוזיציה, ומי שגייסה אותו הייתה מי שתהפוך בעתיד לשותפתו הפוליטית, איילת שקד, שהייתה באותה עת ראש לשכתו של נתניהו. בנט מילא בהתנדבות את תפקיד ראש המטה של נתניהו, עד פרישתו יחד עם שקד ב-2008 – על רקע דיווחים כי סכסוך קשה בינו לבין שרה נתניהו הוביל ליחסים מעורערים. לימים, כאשר התמודד בפריימריז לראשות הבית היהודי, טענו מקורביו של בנט כי שרה נתניהו "בוחשת" בבחירות על מנת להכשיל את בחירתו לראשות המפלגה. בשנת 2013 סיפר בריאיון כי הוא ושרה היו "בקורס טרור ביחד". עם או בלי קשר, הוא ואיילת שקד הפכו לאנשים השנואים ביותר בבלפור.
בינואר 2010 מונה בנט למנכ"ל מועצת יש"ע. הוא כיהן בתפקיד במשך שנתיים, ובמסגרתו היה ממובילי המאבק נגד הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון – מהלך שעליו הורה נתניהו. באפריל 2010 הקים יחד עם שקד את תנועת "ישראל שלי", העוסקת בהסברה ישראלית וגיוס דעת קהל לקידום מטרות ציוניות.
"ברית האחים", שנתניהו לא הצליח לשבור
באפריל 2012 הודיע בנט על הקמת מפלגה חדשה – "הישראלים", יחד עם הרב אביחי רונצקי ושקד. זמן קצר לאחר מכן, בעקבות ביטול כוונה שהייתה אז להקדמת הבחירות, החליט להצטרף דווקא למפלגת הבית היהודי, והודיע על התמודדותו לראשות המפלגה. הוא הביע רצון ליישם את הרעיונות של "הישראלים" במסגרת המפלגה, וכחלק מכך תמך בשילוב חילונים ברשימתה – וקידם את מועמדותה של שקד החילונית בפריימריז.
בבחירות ב-2013 זכה בנט בראשות הבית היהודי ב-12 מנדטים, מספר שיא עבור מפלגה המייצגת את הציבור הציוני דתי. לאחר הבחירות שרר נתק בין נתניהו לבנט. נתניהו, עליו הטיל נשיא המדינה להקים ממשלה חדשה, בין השאר בהמלצת בנט, לא מיהר להיכנס למשא ומתן עם הבית היהודי על כניסתה לקואליציה, וניסה להקים ממשלה עם העבודה, אך נדחה על ידי יושבת ראש העבודה דאז שלי יחימוביץ'.
בינתיים, הבית היהודי הסכימה עם "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד שאף אחת משתי המפלגות לא תיכנס לקואליציה ללא האחרת, במה שזכה לכינוי "ברית האחים". לדברי ראש צוות המו"מ של הבית היהודי, אורי אריאל, קדמו לכך ניסיונות מצדו לגבש חזית משותפת עם המפלגות החרדיות, שנדחו על ידן. מאמצי נתניהו לשבור את ההסכם כשלו, ובסופו של דבר הקים ממשלה עם לפיד ובנט, שמונה בה לשר הכלכלה, שר התפוצות, השר לשירותי דת והשר לענייני ירושלים.
כשר הכלכלה פעל בנט להסרת חסמים ביורוקרטיים ולהגברת התחרות במשק, על רקע הריכוזיות במשק הישראלי. במהלך מבצע "צוק איתן" ב-2014 היה בנט חבר הקבינט המדיני-ביטחוני הראשון שתבע טיפול במנהרות התקיפה שחפר חמאס בשטח ישראל, ואף הציע תוכנית מעשית להשלמת המשימה, תוכנית שנתקבלה לאחר זמן מה על ידי הקבינט והממשלה, ויושמה במסגרת המהלך הקרקעי של צה"ל.
במהלך המבצע ירד בנט לשטח לעתים קרובות כדי להתעדכן ממקור ראשון על מצב הלחימה ולשמוע את תושבי עוטף עזה. דבר זה הוביל מאוחר יותר להאשמות מצד שר הביטחון דאז משה יעלון ואחרים, ולפיהן קצינים בכירים הדליפו מידע לבנט. מאידך, טען בנט שנתניהו ויעלון מידרו את הקבינט ולא מסרו לו את כל המידע הנצרך.
בבחירות ב-2015 נחלשה מפלגת הבית היהודי של בנט וזכתה בשמונה מנדטים. בנט התמנה אז לשר החינוך. לקראת הבחירות הראשונות שנערכו ב-2019 התפצלו שקד ובנט מהבית היהודי והקימו את "הימין החדש", בטענה כי איבדו את יכולת השפעתם בה, וכשברקע עימותים מול גורמים ורבנים בציונות הדתית.
המפלה ב-2019, והחזרה לתחייה פוליטית
במהלך הקמפיין זכור במיוחד סרטון שפרסם בנט ובו הוא מדבר אל יונה לבנה, ומותח ביקורת על השמאל בתחום המדיני, ואומר שרק אם "תלחמי ותנצח ותתני להם ברבאק, הם יתחננו שיעשו איתך שלום". למרות זאת, המפלגה לא עברה את אחוז החסימה – ונתניהו פיטר את בנט ושקד מתפקידיהם כשרי החינוך והמשפטים.
אחרי המפלה שספגו, ולקראת הבחירות השניות ב-2019, בספטמבר אותה שנה, התאחדו בנט ושקד עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי תחת מפלגת "ימינה". לאחר הבחירות, ומחשש שיקימו ממשלה עם יו"ר כחול לבן בני גנץ, מינה נתניהו את בנט לשר ביטחון, תפקיד בו כיהן במשך קצת יותר מחצי שנה. בנט היה לשר הביטחון הצעיר בתולדות המדינה.
בבחירות במרץ 2020 שוב בחר נתניהו להשאיר את מפלגת ימינה בראשות בנט מחוץ לממשלת האחדות עם בני גנץ. בתקופתו אז באופוזיציה יצא בנט נגד מדיניות ניהול הקורונה של נתניהו ואף פרסם את הספר "איך לנצח מגפה", מה שרק הגביר את המתח בינו לבין נתניהו. בבחירות הבאות, במרץ 2021, רצו שוב בנט ושקד בנפרד – ללא יו"ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ' שהקים את מפלגת "הציונות הדתית" (וחבר ל"עוצמה יהודית" של איתמר בן גביר).
המפלגה התפרקה, וגם הממשלה התפרקה
מפלגת ימינה בראשות בנט זכתה בבחירות הללו, לכנסת ה-24 שכעת צפויה לפזר עצמה, לשבעה מושבים. בעקבות אותן בחירות הודיע בנט במאי אשתקד, בצעד שנוי במחלוקת, על הקמת ממשלת אחדות בראשותו יחד עם לפיד. ב-13 ביוני 2021 הוקמה הממשלה בראשות השניים ובנט הושבע לראש ממשלת ישראל ה-13 – ושם קץ לכהונת נתניהו בראשות הממשלה, שהייתה הארוכה מאז קום המדינה. בעקבות זאת, אשתקד נכנס בנט לרשימת 100 המשפיעים של המגזין "טיים".
ההחלטה עוררה זעם בימין: כבר בתחילת כהונתה התנגד לה אחד מחברי סיעת ימינה, עמיחי שיקלי שהופרש בסופו של דבר, ונתניהו והליכוד פתחו בקמפיין דה-לגיטמציה חסר תקדים לבנט תוך שהם מציגים אותו כ"נוכל" ו"רמאי". הקמפיין הזה תרם לקריסת הממשלה של בנט: רק לפני שלושה חודשים פרשה מהקואליציה חברת סיעה נוספת בימינה, עידית סילמן, ובכך איבדה הקואליציה את הרוב שלה בכנסת, באופן שהחל שורת משברים ומרידות נוספות מצד ח"כים, שהביאו להחלטת בנט להקדים את הבחירות.
מבחינה אידיאולוגית בנט הוא נץ שתומך בארץ ישראל השלמה, מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ולאורך כהונתו כראש ממשלה סירב לשוחח עם אבו מאזן. הוא דוגל בתעוזה צבאית שמתבטאת ביצירתיות ותעוזה. הוא מתנגד למלחמות גדולות ותומך במבצעים כירורגיים קטנים – כאלה שלפי פרסומים הירבה בהם מול איראן בשנה האחרונה.
סיכום הממשלה החולפת
ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, בנט קרא לנקוט בצעדים לצמצום הסכסוך. בשנת 2013 המשיל בנאומו את הבעיה הפלסטינית ל"רסיס בישבן", משל שהפך למטבע לשון מאז. הנמשל היה כי מוטב לחיות עם המצב הקיים ובו ישראל מחזיקה בשטחי יהודה ושומרון מאשר להסתכן בניסיונות לשינוי המצב – ואכן בתקופת כהונתו כראש ממשלה ישראל נקטה הקלות רבות כלפי הפלסטינים ואפשרה כניסה של עובדים פלסטינים גם מיהודה ושומרון וגם מרצועת עזה.
בנט מתנגד לשחרור מחבלים רוצחים במסגרת עסקאות שבויים. מבחינה כלכלית הוא דוגל בכלכלה חופשית וקפיטליזם, וסבור שעסקים פרטיים הם המנוע לצמיחת המשק. מאידך בנט תמך בשבירת המונופולים של הטייקונים והוועדים הגדולים.
רוב היועצים הקרובים שליוו את בנט בשנים האחרונות סירבו להתייחס להחלטתו לפרוש מהחיים הפוליטיים. אחת מאלו שכן הסכימו להתייחס לכך היא ברית פרץ, הדוברת של בנט בתקופתו כשר החינוך, שכיום משמשת יועצת תקשורת לשר גנץ: "קיבלתי הזדמנות לצעוד ליד אדם שלא חושש להפוך כל אבן, להטיל ספק בכל דבר שנראה מובן, לרדת לגובה עיני כל אדם שנמצא ממול. ליבו היה ונשאר במקום הנכון ותרומתו למדינה מורגשת ותורגש גם בעתיד". לדבריה, "היכולת לראות את מדינת ישראל ואזרחיה כמנהיג שלא משאיר אף אחד מאחור, ולהצליח לאזן בין המחויבות המגזרית לבין טובת כלל האזרחים היא הבסיס לחולל שינוי אמיתי".
8 צפייה בגלריה
בנט. הדוברת לשעבר: "הוא לא חושש להפוך כל אבן והטיל ספק בכל דבר"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מנגד, שמואל אבואב שהיה מנכ"ל משרד החינוך תחת בנט, מתח עליו ביקורת: "בעיניי ראש ממשלה לא יכול לכהן כראש ממשלה עם שישה מנדטים, זוהי לולינות ואקרובטיקה שמערערת את יסודות הדמוקרטיה. לכן מיום שההסכם הקואליציוני נחתם הוא החל להיפרם – והתוצאה שממשלת שינוי הביאה בחירות ולא שינוי. אך בעיקר בנט הפנה עורף לכל האידאלוגיה אשר לה הטיף במשך שנים, הפנה עורף לכל ערכיו ואמירותיו ועל כן ציבור תומכיו הרגיש מרומה. הלהט להיות ראש ממשלה עיוור את עיניו מלראות נכוחה את המציאות והוא מעצב לעצמו מציאות מדומיינת שאין לה אחיזה במציאות. מפלגתו התפרקה, לשכתו התפרקה וממשלתו התפרקה".
פורסם לראשונה: 23:51, 29.06.22
