הידיעה על הידרדרות פתאומית במצב בריאותו של ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן התפרסמה במקור בסוף השבוע רק בעיתון "אל-אחבאר" הלבנוני, ומשם עשתה לה כנפיים וצוטטה בעיקר בתקשורת הישראלית. אלא ש"אל-אחבאר" משמש כביטאון, כלי שרת בידי ארגון חיזבאללה, ומאחורי חיזבאללה עומדת איראן. במילים אחרות: לא מדובר בעיתון ניטרלי, חף מאינטרסים פוליטיים. ואף שפעילי חמאס בגדה המערבית לא הוזכרו בידיעה המקורית, קל לנחש שהם המקור שלה, או לכל הפחות הסיבה לפרסומה בימים האלה.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• אין קוסמים בשב"כ
• המחאה שהצילה את בנימין נתניהו
• מפלצת הפשיעה צמחה מתוך כוונה טובה
• המאבק על הספרות העברית לא מנותק מהפוליטיקה
נכון, אבו מאזן כבר לא אדם צעיר אלא בן 88. הוא סרבן בחירות ברשות הפלסטינית: במקור היה אמור לכהן רק ארבע שנים בתפקיד יו"ר הרשות, אך בפועל עושה זאת כבר 19 שנה. אדם בגילו, קשה להאמין שיהיה בריא לחלוטין, שלא יעבור בדיקות תקופתיות, וקשה גם להאמין שישראל לא מודעת לבדיקות הללו. גם רעייתו אמינה, שמעדיפה להתגורר בירדן, עברה טיפולים רפואיים באיכילוב בתל אביב, וגם אבו מאזן עצמו הגיע בחשאי לבדיקות ולטיפולים בישראל, לפחות עד שהחליט להכריז על ברוגז ועצר את הגיחות הללו.
בגילו המופלג, עם היסטוריה ארוכה של עישון כבד (לפי השמועות, הוא הפחית את מספר הסיגריות בחודשים האחרונים) ועוד תחלואים, אבו מאזן יכול להיעלם מהנוף הציבורי בבת אחת - מחר, מחרתיים או בעוד שנה. והוא אמנם עלה במשקל לאחרונה, מתנהל בכבדות, מדבר בקול שונה - אבל מתפקד.
הבכירים הפלסטינים שמפטפטים את עצמם לדעת גם באוזני הישראלים לא מזהים אצלו "מחלה מיוחדת", אבל מאחורי גבו כבר מתנהלים קרבות הירושה: מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף חוסיין א-שייח', השר לענייני מודיעין מאג'ד פרג' (המועדף הישראלי), אסיר העולם מרוואן ברגותי, וגם מוחמד דחלאן ששוהה בגלות מפנקת מאוד, סמוך לכסאו של שליט אבו-דאבי, מוחמד בן-זייד. כל אחד מהמתמודדים בשם עצמם מחכה לרגע המתאים להיות הראשון שיתפוס את הכיסא. אבו מאזן, שמודע לגילו ולמצב בריאותו, לא טרח ולא יטרח להכריז מי יירש אותו. מצידו, שהעולם יגעש ויתהפך אחרי שהוא יירד מהבימה.
סמדר פרי צילום: יריב כץהמסע של אבו מאזן לסין השבוע לא נולד במקרה. אחרי ניצחון התיווך הסיני בין איראן לסעודיה, שליט סין שי ג'ינפינג מיהר להציע את שירותיו גם כמתווך בין ישראל לפלסטינים. כמהלך ראשון הוא הזמין את אבו מאזן לשלושה ימי שיחות, ובהמשך ישלח הזמנה לבנימין נתניהו. לא אכפת לו אם ישראל מעוניינת בכלל בתהליך מדיני מול הפלסטינים, ואם התיווך הסיני נראה לה כאפשרות הנכונה ביותר.
הידיעה על מצב בריאותו של אבו מאזן יכולה הייתה להתפרסם לפני חודש או שבועיים כפי שתוכל כנראה להתפרסם שוב בחודש הבא. יום אחד זה יקרה, ואבו מאזן יעזוב, או שישקע בדמדומים. ואחרי שהוא יילך, נזכור אותו בגעגועים כמנהיג הפלסטיני שאמנם פיצה בכסף משפחות של טרוריסטים, אבל מעולם, אף פעם, לא עודד אותם לצאת לפיגועי טרור ולרצוח ישראלים.
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
