קצת יותר משלושה שבועות נותרו לתחילת שנת הלימודים, ולאחר שראש הממשלה נפתלי בנט אישר את המתווה לפתיחת מערכת החינוך בכל רחבי הארץ - נדמה שהפערים בין משרד החינוך למורים גדולים ממה שציפו בממשלה. בעוד ששרת החינוך יפעת שאשא ביטון הודיעה כי החזרה ללימודים תעניק את החוסן הנפשי אחרי תקופה ארוכה ומטלטלת - בהסתדרות המורים טוענים כי כלל לא סופקו משאבים כדי לסייע לילדים.
"בהיערכות הנוכחית, שנת הלימודים תהיה מבורדקת מקודמתה", תקפה אמש (ראשון) מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד בשיחה עם ynet. "משרד החינוך מוציא הודעות לתקשורת שאין בהן טיפת חינוך, חוץ מסיסמה קצרה בהתחלה על מענים רגשיים חברתיים. פעם, אחרי מלחמה או מבצעים ביטחוניים, כשהמשרד באמת רצה לתת מענים - הוא היה נותן משאבים לטיפולים רגשיים, מוסיף יועצות ופסיכולוגים. פה אין כלום. אפילו לא הנחיות ישירות למנהלים על האופן שבו פותחים את שנת הלימודים הקרובה, בטח שלא משאבים. אנחנו עדיין ממתינים למתווה חינוכי שיהיה ברור ויעניק מענה לכל התרחישים והסוגיות החינוכיות".
מנכ"ל משרד החינוך מציג את המתווה לוועדת החינוך
(צילום: ערוץ כנסת)
בן דויד ציינה כי הדבר היותר חמור הוא שבחינוך המיוחד אין כל שינוי. "הכל כרגיל, לא בדיקות ולא הנחיות. הם כנראה חושבים שהקורונה מדלגת על החינוך המיוחד", אמרה מזכ"לית הסתדרות המורים. "ממשלת ישראל מתעלמת מהבעיה האמיתית של מערכת החינוך בישראל: הצפיפות בכיתות ובגנים. אם היו מטפלים בזה לפני שנה, לא היינו נמצאים במצב הזה היום". לדברי בן דויד, היא פנתה כבר לשאשא ביטון ואמרה: "שאנשי חינוך יתעסקו בחינוך, ואנשי משרד הבריאות ידאגו לבריאות".
גם בקרב המנהלים חוסר הודאות מורגש היטב. "כשקראתי את המתווה שפורסם שפשפתי את העיניים ולא האמנתי. זה יביא לכאוס בבתי הספר", אמרה דליה פרץ, יו"ר תא מנהלי בתי הספר היסודיים בהסתדרות המורים. "נותרנו מבולבלים, מאוכזבים, ועם הרבה מאוד סימני שאלה". פרץ סיפרה כי מאות מנהלים מכל רחבי הארץ התקשרו אליה מתוסכלים וחסרי אונים אחרי פרסום המתווה - ואף הודו שהם שוקלים לפרוש. "המתווה הזה יסכן את התלמידים ואת הצוותים החינוכיים", אמרה פרץ.
"זורקים עלינו מתווה בלי לחשוב, המצב בשטח יותר מורכב ממה שהממשלה חושבת. ציפינו שמשרד החינוך יעשה שיעורי בית אבל אפילו לא שמעו את המנהלים והותירו אותנו ללא מענה. בשנה שעברה היו רכזי קורונה, למדנו בקפסולות - ועכשיו מבקשים לשמור מרחק בכיתה. איך אפשר לעשות את זה בכיתות עמוסות כל כך?", אמרה. "ציפינו שמשרד החינוך יציג מספר תרחישים למצבים השונים .מה יקרה במצב של סגר? אין מצב שנסכים להחרגת מערכת החינוך בסגר, לא נסכים שיסכנו אותנו. ומה יעשו מורים שהם הורים לילדים? ברור לנו שהמורות יוציאו אישורי מחלה כדי להישאר בבית והמורות המבוגרות יחששו להסתכן. נמצא את עצמנו בלי צוות".
פרץ הוסיפה כי דבר נוסף שהמורים חוששים ממנו זה ביצוע הבדיקות. "מי יעשה את הבדיקות לתלמידים? המורים? אנחנו לא נסכים לכך. המנדט שלנו הוא חינוך, ולא רפואה. המורים שיבדקו תלמידים יהיו חשופים לתביעות מצד ההורים", אמרה. "ברור לנו שהורים רבים יעדיפו להשאיר את הילדים בבית שבעה ימים כדי להימנע מבדיקות יומיות במשך שבוע. גם מורים יכולים להודיע שהם מסרבים להיבדק, וישארו בבית. במצב הזה לא ניתן לצמצם פערים, אלא רק נצבור פערים חדשים". היא ציינה כי המנהלים תומכים בפתיחת מערכת החינוך ב-1 בספטמבר, אך רק עם מתווה הגיוני שניתן ליישום.
גם צוותי החינוך המיוחד זעמו על המתווה שהחריג אותם. "המורים בכלל לא צד, לא מתחשבים בהם", סיפרה מורה ותיקה במערכת החינוך המיוחד. "אני כבר אחרי גיל 60, ולא חושבים עליי. כנראה שהחיים שלי לא חשובים. מה יקרה עם ההורים שמסרבים לבדוק את הילדים? הם יבואו בלי בדיקה? התלמידים בחינוך המיוחד פטורים ממסכות ושוב הצוות נזנח.
"כעת נהפוך ל'פקחי קורונה' ונבדוק בכל יום מי כן נבדק ומי לא, באיזה בית התלמיד שהוריו גרושים ישן", הוסיפה המורה. "במקום ללמד נעסוק חצי מהזמן ברפואה. היום ההורים סתם חותמים על טופס בדיקת חום לילדיהם ושולחים לבית הספר. ככה זה יהיה עם הבדיקות. כולם יכתבו שהכול כשורה, יש יותר מדי אמון - ולא תמיד בצדק".
פורסם לראשונה: 23:49, 08.08.21
