ראש המל"ל לשעבר, האלוף במיל' גיורא איילנד, הצהיר הבוקר (רביעי) כי הצעת הפשרה עליה הוא חתום שונה מקודמותיה, מכיוון שארבעת מחבריה נענו לבקשתם של מובילי המהפכה המשפטית - שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן. בצהריים הוא חזר בו.
בשיחה עם אודי סגל, שראיין אותו הבוקר ב-ynet radio, הוא ביקש להבהיר: "היוזמה לפגישה עם רוטמן הייתה של היזם גיורא ירון ושר המשפטים לשעבר, הפרופ' דניאל פרידמן (שחתומים אף הם על המתווה). הם לחצו עליו - והוא נענה".
4 צפייה בגלריה
"מחברי הפשרה לחצו - ורוטמן נענה". האלוף במיל' איילנד חוזר בו
(צילום: מוטי קמחי, יואב דודקביץ')
4 צפייה בגלריה
מחברי ההצעה, בהם איילנד, ושר המשפטים לוין. "אם לא תתקבל כפי שהיא - אחזור למחות"
(צילום: אביגיל עוזי, טל שחר, עמית שעל, קובי קואנקס)
בניגוד לאיילנד, כבר בבוקר הפרופ' אלבשן טוען כי רוטמן לא יזם את ההצעה. בפוסט בפייסבוק הוא כתב כי "הלוואי שזה היה נכון". לדבריו, "גיורא ירון עמל קשות כדי להביא אותו לפגוש אותנו, כמו שפעלנו כדי להביא גורמים פוליטיים וציבוריים אחרים לשמוע ולהשמיע במסגרת בחינת המתווה".
האלוף במיל' איילנד היה בין 12 ראשי המל"ל לשעבר שחתמו על מכתב ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה בחודש שעבר ובו נטען כי "עוצמת העימות החברתי מסכנת את החוסן הלאומי", הבוקר בריאיון הוא הסביר למה היה שותף לתהליך ניסוח הצעת הפשרה: "הצענו משהו שלפי דעתנו יכול להיות טוב מספיק, או הרע במיעוטו. אנחנו אמורים להיפגש עם רוטמן ולוין בימים הקרובים, נקבעה פגישה".
הוא סבור כי ההצעה הנוכחית היא "משהו שהם יוכלו לקבל". עם זאת, ציין האלוף במיל' איילנד, שחיבר את ההצעה יחד עם שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, הפרופ' יובל אלבשן ואחד מחלוצי ההייטק גיורא ירון, אם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן וכן השר לוין לא יקבלו את ההצעה "כפי שהיא", אז הוא יחזור למחות נגד המהפכה המשפטית.
(צילום: חגי דקל)
ייתכן שרמז לאכזבתו הצפויה הוא כבר קיבל ממזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס. מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו צייץ הבוקר בטוויטר כי המתווה הוא "הצעה רצינית", אך בציוץ נוסף בצהריים מיהר להבהיר כי "המתווה יכול להיות בסיס למו"מ, אך לא יתקבל 'as is'". הוא אף חתם את הציוץ במסר ברור: "הפערים גדולים".
גם באופוזיציה מיהרו להבהיר כי מבחינתם, אין חדש תחת השמש. שר המשפטים לשעבר וחבר הכנסת מטעם המחנה הממלכתי, גדעון סער, כתב בטוויטר בצהריים: "קל להבין מדוע מתווה פרידמן מוצא חן בעיני לוין ורוטמן: פוליטיזציה של בחירת השופטים. רף גבוה וקיצוני לביקורת שיפוטית. ייעוץ משפטי שאינו מחייב את הממשלה. רק מתקשה להבין מדוע יש שבוחרים לכנותו 'פשרה'. אותה הגברת באדרת פורימית".
הצעת הפשרה של הארבעה כוללת פסקת התגברות ברוב של 65 חברי כנסת, ולא 61 כפי שמציעים מובילי המהפכה כיום. היא גם מכנסת בתוכה שינויים בוועדה לבחירת שופטים, אולם לא כאלה שמקנים רוב אוטומטי לקואליציה, ובאחת החלופות אף תיקו בוועדה שכוללת 12 חברים (4 מהקואליציה, 4 מהאופוזיציה ו-4 שופטים), אולם באשר לבחירת שופטי עליון לארבעת נציגי השופטים לא תהיה זכות הצבעה. לנשיא/ת העליון תעמוד זכות וטו פעמיים בקדנציה - פעם אחת למינוי שופט עליון מטעם הקואליציה, ופעם נוספת למועמד האופוזיציה.
בנוסף קובעת ההצעה החדשה כי תפקיד היועץ המשפטי לא יהפוך למשרת אמון, אך עמדת הייעוץ אינה תחייב את הממשלה. בנוסף, בנוגע לייעוץ המשפטי, הצעה אליה עשויה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה להתנגד, השינויים שכלולים בהצעה יאפשרו לממשלה לקבל ייצוג פרטי אם בייעוץ המשפטי יסרבו לייצג את עמדת הממשלה כפי שהיא.
