פעם נוספת, כמו במסכת צינית אטומה, גם לאחר יותר משנה ושלושה חודשים, מגיעים רבבות מעקורי הצפון אל תום תוקף החלטת הממשלה על פינוים מבתיהם, ולא יודעים האם בעוד שבוע בדיוק - ב-31 בדצמבר - יידרשו לשוב הביתה.
"חוסר הוודאות הזה נוראי. אנחנו מופקרים", אמרה ל-ynet מרינה דביר (60), ממפונות קריית שמונה שמאז אוקטובר 2023 חיה בחדר קטן וארעי בבית מלון בנתניה.
דביר סיפרה כי בכל כמה חודשים, בשעה שבממשלה מתמהמהים בקבלת החלטה באשר לסדר יומם ולשגרת חייהם שלה ושל רבבות תושבים מפונים נוספים, היא מרגישה כיצד זה עושה לה "לא טוב". "גם עכשיו, אחרי שכבר שקט בקריית שמונה, עדיין משאירים אותנו בלי שום מושג מה הממשלה רוצה לעשות בנו, ואנחנו חיים על שמועות שכל הזמן משתנות", הסבירה.
במשרד הביטחון העבירו אתמול לשר במשרד האוצר זאב אלקין חוות דעת ביטחונית מטעם צה"ל. במסגרת חוות הדעת נכתב: "מבוקשת הארכת פינוי היישובים בחודשים נוספים לפחות (עד לסוף חודש פברואר 2025), וכן לבצע בחינה נוספת במחצית פברואר".
חוות הדעת מאפשרת לממשלה להאריך את פינוי התושבים עד ל-1 במרץ, אבל בממשלה עוד לא קיבלו את ההחלטה בנושא, למרות שיש מקור תקציבי להארכת הפינוי, וכאמור גם המלצה של משרד הביטחון. אתמול בלילה התקיימה ישיבה בין אלקין לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', מנכ"ל האוצר ובכירי המשרד, סביב מתווה החזרה לצפון, בניסיון לייצר ודאות עבור הרשויות והתושבים על כל הרבדים השונים, אך טרם התקבלו החלטות רשמיות.
שאלות רבות שאין כל גורם אחראי רשמי שמוכן לספק עליהן תשובה פומבית עומדות מול תושבי הצפון חסרי האונים, ובהם גם רבים שבתיהם נפגעו או נחרבו מאש חיזבאללה לאורך יותר משנה של מלחמה. מלבד הדלפות עלומות בכלי התקשורת אודות תאריכים שונים שבהם מתכוונת הממשלה לעצור את מענקי הפינוי ולהורות לתושבים לשוב לבתיהם, אין להם כל מידע רשמי שעליו הם יכולים להסתמך ולכלכל את צעדיהם. גם כך הם לא יודעים מהו גובה מענק עידוד השיבה הביתה שיינתן להם, בכמה כסף תפצה אותם המדינה על העזובה הרבה בבתים שלהם, שאותם לא פקדו במשך חודשים ארוכים, וכתוצאה מכך נפגעו בין היתר מרטיבות, חולדות ונזקי הדף.
כך למעשה גם אין להורים הרבים שילדיהם לומדים במערכות חינוך ברחבי המדינה מושג האם ייאלצו לעקור את ילדיהם באמצע השנה, ובמקרים לא מעטים גם בפעם השלישית או הרביעית, ולשוב ליישובים שמהם פונו ולשלוח את ילדיהם להתחלה חדשה בבתי ספר ועם חברים שלא למדו איתם מאז חודש אוקטובר של שנת הלימודים הקודמת. בוועידת רשויות הצפון של משרד הפנים שהתקיימה בסוף השבוע אמר אלקין כי הוא פועל לגיבוש המתווה ומענה כלכלי לתושבים, אך לא השיג עדיין את ההסכמות הנדרשות מול משרד האוצר.
דביר, שהתגוררה בקריית שמונה יותר מ-30 שנה, הוסיפה כי גם את מענקי עידוד העבודה שאותם התחייבה הממשלה לתת לתושבים עד לסוף שנת 2024 הם לא קיבלו. "הפסיקו לנו את מענקי העבודה בלי שאף אחד הסביר למה, וכבר מחודש ספטמבר לא קיבלנו כלום. משאירים אותנו תלויים בלי שום ידיעה ובלי שום ודאות", ציינה.
אביחי שטרן, ראש העיר קריית שמונה, הוא זה שנדרש לספק תשובות ל-24 אלף תושבי עירו, כפי שמצפים התושבים מראשי הרשויות שלהם ב-41 יישובים נוספים שפונו בהוראת הממשלה. "תפקיד המדינה באירועים משבריים בחירום מעין אלו הוא בראש ובראשונה לייצר ודאות לתושבים" הסביר שטרן.
לדבריו, "זה מייצר לתושבים את החוסן והיכולת להיערך מול המציאות. אבל שוב ושוב, מאז אוקטובר 2023, המדינה עושה בדיוק הפוך - כשהיא לא מייצרת לנו את הוודאות, התושבים לא מחכים ומייצרים לעצמם ודאות, ואנחנו מאבדים אותם. הם לא ישובו. במקרה הגרוע יותר, חוסר הוודאות שלהם מייצר מצבי קיצון קשים כמו מצוקות נפשיות, משפחתיות, כלכליות ועוד. אנחנו פוגשים אותן מדי יום".
שר החינוך יואב קיש הודיע בשבוע שעבר בביקור בבית ספר ביישוב מפונה בצפון כי במשרדו נערכים להחזרת התלמידים ופתיחת בתי הספר ביום שבו תחליט המדינה על תום תקופת הפינוי. שטרן עמד המום מול ההכרזה של השר: "אף אחד לא מדבר איתנו ולא מנסה להבין מה הצרכים שלנו ומה קורה בשטח, והכול מנסים להכתיב מלמעלה", האשים.
עוד הוסיף שטרן כי "שר החינוך עשה סיור בבית ספר אחד, ועל סמך מה שראה הוא קבע שכולם חוזרים. אבל יש לי 42 מבני חינוך שנפגעו מירי חיזבאללה או מפעילות החיילים שחיו בתוכם, והותירו אותם גם ריקים מכול הציוד שהיה בהם כמו מחשבים, מדפסות תלת ממד, חומרי אומנות ועוד".
לפי שטרן, "הם מנותקים לגמרי מהשטח, למעט משרדי הנגב והגליל והפנים. השר וסרלאוף עובר לגור בקריית שמונה ואף חתם בסוף השבוע על חוזה שכירות. המנכ"ל שלו יוחנן מאלי נמצא איתנו יום-יום, אבל זה אירוע של ממשלה שלמה ולא רק שלו. במקום זה, עכשיו כל שאר היועצים במשרדי הממשלה השונים מספרים לנו רק מה אי-אפשר לעשות. וסרלאוף עושה לכולם בית ספר ומראה מה כן אפשר".
גם גבי נעמן, ראש מועצת שלומי, ניסה לפזר במעט את הערפל האופף את התנהלות חייהם של אלפי תושבי היישוב. "אמש שוחחתי עם מתן יגל מאגף התקציבים באוצר בעניין המשך הענקת מענק עידוד עבודה", עדכן נעמן את תושביו בפוסט בפייסבוק. "כידוע לכולנו, המענק מתעכב לחודשים אוקטובר ועד דצמבר. על-פי הודעתו, הכנסת צפויה לאשר היום את המשך העברת המענקים לתושבים", הוסיף.
נעמן הפציר בתושביו להמשיך ולגלות סבלנות נוכח אי-הוודאות באשר לסוגיות קריטיות כל כך לשגרת חייהם. "בשבועות הקרובים נקבל תשובות והבהרות לכל סימני השאלה האלה. אני מזכיר לכם, אתם לא לבד, אלא חלק מ-60 אלף תושבים שהם במצבכם, וכולכם תקבלו תשובות לכל השאלות. במקביל, בזמן הזה אנחנו - ראשי הרשויות המפונות - נלחמים בשבילכם לקבל את כל זכויותיכם".
כמו תושביהם, גם נעמן ושטרן ניזונים בעיקר מהמידע שמגיע מהתקשורת. "זה מייצר כאוס נוראי. אין פה מבוגר אחראי אחד שמדבר לציבור ועושה סדר", הוסיף שטרן. "אנחנו, ראשי הרשויות, מנסים לדבר ולתווך, אבל הכול נעשה מעל הראש שלנו. איך אנחנו מסוגלים כרשות מקומית לייצר ודאות לתושבים, כשאין מדינה שעושה זאת?", תהה.
גם כשיזכו התושבים לוודאות המגיעה להם, הם צפויים להתמודד מול דילמה לא פשוטה שגם ראש הממשלה או הרמטכ"ל לא יוכלו להכריע בה עבורם. "אני לא רוצה לחזור הביתה כי אין ביטחון בצפון, וזה מפחיד מאוד", שיתפה דביר. "אני מרגישה שלא עשו כלום. חיזבאללה חטף, אבל יחזור אל הבתים והכפרים שהיו המוצבים שלו, והכול יחזור בתוך כמה שנים למה שהיה. זה שהרגו את נסראללה וכל המפקדים לא משנה את העובדה שמדינת ישראל והצבא יאפשרו למחבלים לחזור לבתים שלהם ולבנות אותם מחדש, ללא כל שטח חיץ. אני מפחדת ששום דבר לא ישתנה".