בית המשפט העליון צפוי לקבל מחר (חמישי) החלטה בנוגע לערעור של עמירם בן אוליאל על הרשעתו ברצח של בני משפחת דוואבשה מבקבוק תבערה שהושלך לביתם בכפר הפלסטיני דומא. לפי עורכי הדין של בן אוליאל, בתיק ישנם סימני שאלה רבים שלא נפתרו.
הטענה המרכזית של עורכי הדין נגד ההרשעה היא שבן אוליאל עבר "חקירות צורך", מונח משפטי שמתאר חקירות של "פצצה מתקתקת" ( אדם שחייבים להוציא ממנו מידע שימנע פגיעה של חפים מפשע, אב"ק). חקירות אלו עשויות לכלול שימוש בכוח פיזי ובשיטות חקירה אגרסיביות, והן אפשריות רק באישור היועץ המשפטי לממשלה.
עורכי הדין טוענים כי הודאתו של בן אוליאל אמנם לא ניתנה כשהיה תחת "חקירות צורך", אך אימת החוקרים עדיין הייתה ניכרת בו כשהודה. עם זאת, בשב"כ, במשטרה ובפרקליטות משוכנעים כי בן אוליאל הוא האשם, וטענו כי הוא הודה מרצונו ואף שחזר את האירוע כאמור.
עו"ד אביגדור פלדמן, שמייצג את בן אוליאל בערעור יחד עם עו"ד יהושע רזניק, אמר כי "לראשונה נדרש בית המשפט העליון לשאול מה דינה של הודאה שניתנה לאחר שנאשם נחקר בעינויים. שב"כ לא הכחיש כי לאחר 17 ימים של חקירה, בהם שמר הנאשם על זכות השתיקה, ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, הופעלו כנגד הנאשם אמצעים פיזיים קשים".
סימן שאלה נוסף שהעלו הסנגורים קשור למספר המעורבים ברצח. לפי חקירת המשטרה והעדויות שנאספו מעדי ראיה, נטען כי הרצח התבצע על ידי יותר מאדם אחד, זאת בניגוד להודאה ולשחזור שביצע בן אוליאל, בהם הוא טען כי רצח את שלושת בני המשפחה לבדו. במעשה הודה גם נער בן 17, אך בית המשפט ביטל את הודאותיו בטענה שנגבו תחת עינויים, ולבסוף הוא לא הואשם ברצח, אלא רק בקשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני.
גם במהלך המשפט, ההגנה הביאה לעדות גרפולוג שטען כי הכתובות שנמצאו על קיר סמוך לזירת הרצח ובהן נכתב "יחי המלך המשיח" ו"נקמה", רוססו על ידי שני אנשים שונים.
הרצח בדומא התרחש בלילה של ה-31 ביולי 2015, לאחר שביתם של משפחה דוואבשה עלה באש מבקבוקי התבערה שנזרקו לעברו. עלי, תינוק בן שנה וחצי, נהרג במקום, אביו סעד מת מפצעיו כמה ימים לאחר מכן, והאם ריהאם מתה כחודש לאחר האירוע. הילד אחמד בן ה-4 הוא בן המשפחה היחיד ששרד. בנובמבר של אותה שנה נעצר בן אוליאל בחשד לרצח, ולאחר כמה ימי חקירות, הוא הודה.
בינואר 2016, הוגש האישום נגד בן אוליאל והנער הנוסף, ובמאי 2020 הורשע בן אוליאל בשלושה סעיפי רצח, לצד שתי עבירות של ניסיון רצח, שתי עבירות הצתה וקשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני. כעבור ארבעה חודשים, הוא נידון לשלושה מאסרי עולם ועוד 20 שנות מאסר, ונקבע כי הוא ישלם פיצויים בסך של 258 אלף שקלים לאחמד דוואבשה, ולאדם נוסף שעל ביתו נזרק בקבוק תבערה.
במעמד ההרשעה, אמרה נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז רות לורך כי "לא ניתן לקבוע אם היה מפגע נוסף בזירה". לדבריה, "לא ניתן על סמך הראיות שלפנינו לשלול שמדובר באירוע של נקמה מתוך תפיסות גזעניות". את ההחלטה לזכות את בן אוליאל מאשמת חברות בארגון טרור הסבירה כך: "לגבי חברות בארגון טרור צריך שיהיה ארגון טרור וחברות בו. היה קושי לקבוע את קיומו של ארגון טרור".