מאות מלווים את רס"ן בר פלח למנוחות
(צילום: עידו ארז)
מאות ליוו הערב (רביעי) למנוחות את סגן מפקד סיירת חטיבת הנח"ל, רס"ן בר פלח (30), שנהרג הלילה בהיתקלות סמוך למעבר ג'למה שצפונית לג'נין. צה"ל פרסם הערב את אחד מתיעודיו האחרונים, מהפעולה שבה הרס צה"ל את בית המחבל שביצע את הפיגוע בדיזנגוף. פלח היה ממפקדי אותה הפעולה בג'נין. עמוס פלח, אחיו של בר, ספד לו: "כמה כוח היה לך, כמה עוצמה, חוסן, מנהיגות ואהבה היו לך. איך נפרדים מאח? הבית של אמא מלא בצעירים בוכים וכואבים".
בני משפחה, חברים מבית הספר ומהצבא, ואף חיילים ואזרחים שלא הכירו את רס"ן בר פלח, הגיעו להלוויה כדי לחלוק לו כבוד אחרון "שכל כך מגיע לו", לדבריהם. קרוביו של פלח סיפרו על גבורתו ועל אהבתו לצבא, שאליה נחשפו היום כולם בנסיבות טראגיות: רס"ן פלח הסתער לעבר המחבלים, והספיק לירות עליהם בעצמו לפני שהתמוטט.
תיעודו האחרון של פלח, בהריסת בית מחבל
(צילום: דובר צה''ל)
עמוס פלח, אחיו של בר, ספד לו: "אחי היה איש אמיץ. כמה כוח היה לו, כמה עוצמה, חוסן, מנהיגות ואהבה היו לו. 'קטר פלדה', כך כינו אותך. הבית של אמא מלא בצעירים בוכים וכואבים - תלמידים שהדרכת בגלישת גלים וסקי, חייליך ומפקדיך מצבא. איך נפרדים מאח? הבטחת שתשמור עלינו, למה לא הקשבת לאבא שכל הזמן אמר לך לא להיות גיבור ולחזור הביתה בשלום?".
אחותו של בר, ריקי, סיפרה על אחיה: "אח שלי, אבא שלי, חבר שלי, הנפש התאומה שלי, הכנת אותי לחיים - אבל לא לזה. לא אדבר בלשון עבר - מבחינתי אתה מאחוריי, שם לי יד על הכתף - עם המשקל הכבד שלך. תודה שאתה תמיד לצידי, מרים אותי, מחנך אותי, מטיף ומציק - אני מבטיחה לך שאהיה חזקה בשביל כל המשפחה".
איתי פלח, אחיו של בר, הוסיף: "מספיק דיברו על המפקד שהיית ועל האמת שלך, אצלי בטלפון היית שמור בשם 'גרבר' כי כשהיית תינוק האכלנו אותך בגרבר, עם החיוך המתוק, השיער שלך והצחוק".
זוגתו של בר, אריאל סבן, אמרה: "הבטחנו שנעבור את זה ביחד, ידענו לאן אנחנו נכנסים. קשה לי למצוא את המילים שיתארו איזה אדם טוב אתה וכמה הישגים צברת. אמרת 'לא יקרה לי כלום, יפה שלי. מי יכול לעשות לי משהו?', הסיוט הכי גדול שלי קרה. אני רק רוצה להגיד שאני אוהבת אותך ותמיד אוהב. אל תרגיש רגשות אשם".
מפקד סיירת הנחל, סא"ל יהונתן צור, בכה כשספד לסגנו: "יד ימיני, חבר, אח, מפקד ולוחם - כזה היית, כך נם נפלת וכזה תישאר. היית לוחם שלא ידע פחד, קצין ששם את המשימה בראש מעייניו. היית לי חבר ברגעים קשים שרק מפקד וסגן יבינו. גדלת ביחידת עוקץ שהפכה לבית עתידי שלך, ואתה רצית לצאת מאזור הנוחות ועברת לסיירת הנח"ל כי 'שם זה הצבא האמיתי', כמו שאמרת לנו. נהרגת כמו גיבור ישראל, בפעולותיך מנעת חדירת מחבלים לתוך עורף המדינה. גם כשצרור המחבל פילח את גופך - נעמדת והשבת באש - כי כזה אתה. הצלחת להנחיל ביחידה את הערכים המאפיינים אותך - מקצוענות וירידה לפרטים, לצד חיוך גדול ולב ענק. חותמך יישאר לעד בלב הסיירת וגם בליבנו".
עם תום ההספדים, הושמע ברמקולים השיר "גיבור של אמא" של משה פרץ, והנוכחים בהלוויה התחבקו ובכו.
אחד מבני המשפחה של פלח קרא בתחילת ההלוויה: "הבטחת לי שתחזור". אלירן מסיקה, בן כיתתו של פלח, סיפר בכניסה להלוויה כי "הוא היה אדם מיוחד, חבר של כולם. הכאב מאוד גדול. הגענו לחלוק כבוד אחרון לאדם הגדול והיקר הזה. הוא היה אישיות מיוחדת, מלח הארץ". שמיאן שמשון, בן כיתה נוסף, אמר כי "אני עדיין בשוק, קשה לי לעכל את האובדן הזה. ראיתי איך הוא מתפתח בצבא ומגיע להישגים גדולים. קשה לדבר על האובדן הזה, רק בן 30 ונקטף".
מתחקיר ראשוני של צה"ל עולה כי שני החשודים זוהו במרחק של 15 מטרים מקו התפר שעתיים וחצי לפני התקרית, אך לא כחמושים, ולכן לא נורו עד ההיתקלות עם הכוחות שאיגפו אותם - ואז הסתערו עליהם מטווח קרוב. ראש הממשלה יאיר לפיד אמר מוקדם יותר כי "אחד המחבלים ההרוגים הוא איש המודיעין המסכל של הרשות הפלסטינית - וזו עליית מדרגה".
12 צפייה בגלריה
מעבר ג'למה, הבוקר. הצירים נחסמו מחשש לירי לעבר חיילים ואזרחים
(צילום: אלישע בן קימון)
קרובי משפחתו של רס"ן בר פלח: "הכוח שלו היה עוצמתי"
(צילום: נדב אבס )
רס"ן בר פלח הוא הילד החמישי במשפחה של ארבעה אחים ושתי אחיות. קרובי משפחתו סיפרו כי "הוא אהב את הצבא, הוא היה מורעל. הוא תמיד אמר 'אני אוביל את החיילים, אני אשמש דוגמה, אני אלך ראשון, אני אגן עליהם'. הוא תמיד רצה להיות המוביל".
בני המשפחה נשאלו אם דיבר איתם על ההסלמה בתקופה האחרונה באזור יהודה ושומרון, והשיבו כי "הוא לא דיבר אף פעם על המבצעים, על הדברים האלה. הוא כל הזמן אמר: 'אני חוזר. ברגע שאני חוזר עם החיילים שלי, ניצחתי. היתר לא חשוב'. אמרנו לו שישמור על עצמו".
טל פלח, אחיו של בר, סיפר: "מעבר לזה שבר היה גיבור גדול על מדים, הוא היה גיבור גדול גם על אזרחי. לא היה חג שעובר בלי שהוא ייזום ויעשה משהו בשביל כל סוגי האוכלוסיות שהוא היה פוגש. הוא היה חזק פיזית כמו שהוא שהיה חזק מנטלית, והוא היה רגיש כמו שהוא היה חזק. הכוח שלו היה עוצמתי. כל מי שנגע בו וראה אותו הבחין בהתחלה בעוצמה הפיזית, ואז הבין את העוצמה הרגשית שיש לו. לא הייתה שום חובה או מחויבות בתפקיד שלו שהוא לא דהר לעברה".
