שישה ימים לפני הבחירות הגורליות שבהן עשוי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לאבד את כיסאו אחרי יותר מ-20 שנה, תומכי האופוזיציה הטורקית מנסים שלא להסתנוור מהסקרים, אך מתקשים שלא לחלום. אם המהפך הגדול יתחולל ומנהיג האופוזיציה החילונית כמאל קיליצ'דראולו ייכנס לארמון הנשיאות, ארצם צפויה לשנות את פניה, אחרי שני עשורים של שלטון איסלאמיסטי והתרחקות מהמערב.
אחד מהחולמים הוא יונוס אפה, צעיר בן 22 מאיסטנבול, שמשתייך לקבוצה של יותר משישה מיליון צעירים שבבחירות ביום ראשון יזכו להצביע בפעם הראשונה. הצעירים האלה, שכלל לא זוכרים טורקיה שארדואן לא עומד בראשה, הם פלח ענקי של כ-10% מסך כל המצביעים. לפי הסוקרים רובם צפויים לתת את קולם למנהיג האופוזיציה, ולשיעור ההצבעה בקרבם תהיה השפעה מכרעת.
"אני אצביע לקיליצ'דראולו, כי הוא יחזק את שלטון החוק, את זכויות האדם ואת חופש הביטוי", אומר אפה. "מצב חופש הביטוי כאן גרוע, אבל אנחנו לא מבינים את זה כי התרגלנו לחיות ככה". הוא מעיד שכמו רבים אחרים, במשך שנים הוא גילה אדישות כלפי הפוליטיקה והבחירות, אבל עכשיו הוא מתרגש להצביע ונלהב מההבטחות של קיליצ'דראולו ומפלגתו. "אני מאמין שאפשר להחזיר את הזכויות ואת הצדק".
הבחירות לנשיאות ולפרלמנט בטורקיה ייערכו ביום ראשון, 14 במאי, ועל פי הסקרים הן יזמנו לארדואן את האתגר הפוליטי הגדול ביותר שאיתו התמודד מאז עלייתו לשלטון ב-2003: בבחירות לפרלמנט נמצא הגוש הכולל את מפלגת "הצדק והפיתוח" (AK) שלו בפיגור אחרי הברית שהקימו שש מפלגות אופוזיציה בראשות "מפלגת העם הרפובליקנית" (CHP) החילונית, ובמרוץ לנשיאות צועד קיליצ'דראולו, איש ה-CHP, ביתרון קטן של 5-2% על ארדואן בסיבוב הראשון. כדי לנצח בסיבוב זה, שבו מתחרים עוד שני מועמדים זוטרים, יהיה חייב אחד מהשניים, ארדואן או קיליצ'דראולו, להשיג יותר מ-50%. אם איש מהם לא יעשה זאת – הם יעלו לסיבוב שני ומכריע זה מול זה ב-28 במאי.
ארדואן, נזכיר, הוא המנהיג החזק והמשפיע ביותר שהיה לטורקיה המודרנית מאז כמאל אטאטורק, מי שהקים את הרפובליקה הטורקית לפני יותר מ-100 שנה. ב-20 שנות שלטונו הוא הפך את טורקיה למדינה דתית בהרבה, הרחיק אותה מנאט"ו והמערב, שינה את המשטר מפרלמנטרי לנשיאותי – וריכז לעצמו עוד ועוד סמכויות. הוא הואשם בדיכוי חופש הביטוי וחירויות הפרט, ומבקריו טוענים כי אנשי מערכת המשפט הפכו לעושי-דברו והתקשורת גויסה כמעט כולה לשירותו.
אלא שלבחירות הפעם מגיע ארדואן מעמדה שונה. הכלכלה הטורקית, שנהנתה מתנופה אדירה בשנותיו הראשונות, דועכת כבר שנים; יוקר המחיה חונק את האזרח הפשוט; ואם לא די באלה, בפברואר הגיעו רעידות האדמה שהרגו יותר מ-50 אלף איש בדרום טורקיה, אסון שבו לפי האשמות רבים מהבניינים התמוטטו בגלל מיזמי בנייה רשלניים שהוביל השלטון.
גם תדמיתו של ארדואן כ"נשיא בלתי מנוצח" – כזה ששרד אפילו ניסיון הפיכה ב-2016 – נסדקה לאחרונה, כשבשנת 2019 הצליחה האופוזיציה החילונית לנצח את מפלגתו במרוץ לראשות העיר איסטנבול. לזה יש להוסיף את העובדה שבאורח יוצא דופן העמידה הפעם האופוזיציה חזית אחידה מול ארדואן, כשהקימה ברית של שתי מפלגות האופוזיציה הגדולות, CHP ו-IYI, ושל ארבע מפלגות קטנות יותר.
33 שעות על המסך: "תאגיד השידור ארדואן"
ובכל זאת, מוקדם כמובן להספיד את הנשיא הטורקי. המרוץ בינו לבין קיליצ'דראולו צמוד, וגם אם רוב הסקרים בטורקיה מציגים תמונה דומה – יתרון קל למנהיג האופוזיציה – ידוע כי הם רחוקים מלהיות מדע מדויק. לתחושה שמוטב להיות זהירים תורמת גם החשדנות הרבה בכל הנוגע להגינות הבחירות: האופוזיציה הטורקית טוענת כבר שנים – בגיבוי משקיפים בינלאומיים – כי היא מתמודדת עם תנאי פתיחה לא שוויוניים, וכי משאבי המדינה, בכלל זה כלי התקשורת, מגויסים כל העת לטובת ארדואן.
לפי ארגון "עיתונאים ללא גבולות", כ-90% מכלי התקשורת בטורקיה מוחזקים כיום על-ידי הממשלה ותומכיה, ועובדה זו מבטיחה לארדואן זמן אוויר אדיר. לדברי האופוזיציה, בחודש אפריל למשל זכה ארדואן ל-33 שעות שידור במצטבר בערוץ הטלוויזיה הממלכתי TRT, בעוד קיליצ'דראולו קיבל 32 דקות בלבד. "תאגיד הרדיו והטלוויזיה הטורקי הפך ממוסד אובייקטיבי ונטול פניות לתאגיד הרדיו והטלוויזיה של ארדואן", האשים חבר הפרלמנט טונקאי אוזקאן מה-CHP.
גם כלי התקשורת העצמאיים המעטים שעוד נותרו בטורקיה מתמודדים עם הגבלות. בחודש שעבר קנסו הרשויות את הערוצים "פוקס ניוז", Halk TV ו-Tele1 בגלל "הפרת תקנות", ולדברי האופוזיציה כל העונשים ניתנו על מקרים שבהם הואשמו העיתונאים במתיחת ביקורת על מפלגת השלטון. גם ברשתות החברתיות ניכר ניסיון להשתיק קולות של מתנגדים: באוקטובר אושר חוק ל"מניעת הפצה של דיסאינפורמציה" הקובע עונש של עד שלוש שנות מאסר למי שיפיץ מידע שקרי שמטרתו לזרוע בהלה, ובפברואר היה העיתונאי נידון סינאן איגול, המתנגד לארדואן, לראשון שהחוק מופעל נגדו, כשנשלח לעשרה חודשים בכלא.
לפי דו"ח Human Rights Watch משנת 2022, אלפי בני אדם נעצרים ועומדים לדין בטורקיה מדי שנה בגלל פרסום פוסטים ברשתות החברתיות, בדרך כלל בגלל מעשים המוגדרים כהוצאת לשון הרע, העלבת הנשיא או הפצה של תעמולה התומכת בטרור. המצביע הצעיר אפה מעיד שהוא עצמו חושב פעמיים לפני כל לייק שהוא מסמן או פוסט שהוא משתף ברשתות החברתיות.
לספקנות שמלווה את האופוזיציה לקראת הבחירות תרם גם אסון רעידות האדמה. מתוך שלושה מיליון בני אדם שפונו מאזור האסון בדרום טורקיה לאזורים אחרים במדינה רק 133 אלף טרחו עד כה להירשם להצביע מחוץ למחוזות מגוריהם, ועובדה זו מעלה חשש שמהמונים תימנע ההצבעה בבחירות. רבים צופים גם אי-סדרים בקלפיות שכן ייפתחו באזור שבו היכו הרעידות. "יש חשד עמוק בחלקים משמעותיים של החברה שהתוצאות יזויפו", אמר השבוע אדם סוזר, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת איסטנבול.
ארדואן על הכלכלה: תראו מה היה כאן לפניי
בימים האחרונים ניכר כי קמפיין הבחירות נעשה מתוח יותר. שלשום פרצה מהומה בעצרת של האופוזיציה בעיר ארזורום, כשראש העיר הפופולרי של איסטנבול, אכרם אימאמאולו מה-CHP, ניסה לשכנע תושבים להצביע לקיליצ'דראולו: בזמן שנאם על גג אוטובוס החלו כ-200 מפגינים ליידות לעברו אבנים, עד שאנשיו פינו אותו מהמקום. בסרטון שצולם אחר כך נשמע אימאמאולו טוען כי המשטרה והרשויות בארזורום אפשרו את המתקפה: "יש כאן אזרחים שנפצעו, והשוטרים פשוט עומדים מנגד", אמר. אתמול הודיעה המשטרה כי עצרה 13 מעורבים במעשים. שבעה בני אדם נפצעו באירוע.
ארדואן מצדו התייצב שלשום לעצרת ענק באיסטנבול, שאליה הגיעו לדברי אנשיו יותר ממיליון מתומכיו. "איסטנבול!", קרא הנשיא אל ים האנשים, "אם תגידו כן – ננצח בוודאות!". העצרת מותגה כ"עצרת המאה", ולפי דיווחים מפלגת ה-AK של ארדואן הסיעה אליה תומכים ב-10,000 אוטובוסים מ-39 מחוזות. בעצרת נגדית, גדולה הרבה פחות, שאל קיליצ'דראולו את הבוחרים: "אתם מוכנים לשינוי? אתם מוכנים להחזיר את הדמוקרטיה? יחד נשלוט במדינה בהיגיון".
אם יצליחו לנצח, מפלגות האופוזיציה מבטיחות מהפך שלטוני בכל החזיתות. לדבריהן הן מתכוונות להחזיר את טורקיה ממשטר נשיאותי למשטר פרלמנטרי, לבטל את המדיניות הכלכלית של ארדואן ולהחזיר לבנק המרכזי את עצמאותו. נוסף על כך הן מבטיחות לשפר את היחסים עם המערב, בכלל זה ארה"ב, ולהשיב את המדינה לתוכנית ה-F-35 האמריקנית שממנה סולקה בשל החלטת ארדואן לקנות מערכת הגנה אווירית מרוסיה.
כדי להשיג את היעד הזה, האופוזיציה צריכה ש"מצביעי הפעם הראשונה" ייצאו לקלפיות בהמוניהם. ארמן בקירצ'י, איש מכון הסקרים "קונדה ארסטירמה", מסביר שהצעירים האלה הם לא רק פלח גדול מאוד – אלא גם "פלח חסר תקווה ומלא כעס". לדבריו, "הם רואים דרך האינטרנט והרשתות החברתיות מה עושים בני גילם באירופה ואילו אפשרויות יש להם. הם רואים שהפער מהם התרחב. אין להם ביטחון סוציאלי, כלכלי, משפטי. הם רוצים לצאת מהמצב הזה".
אין זה אומר כמובן שכולם יתנו את קולם לקיליצ'דראולו. אמרה אורגון בן ה-22, שעובד במחלקת טכנולוגיית המידע של חברת טקסטיל באיסטנבול, מעיד למשל שיצביע לארדואן, משום שהוא אינו מאמין שהאופוזיציה יכולה לנהל את טורקיה טוב כמו הנשיא הוותיק. "ברור שאני רוצה שהממשלה הנוכחית תמשיך", הוא אומר, "אבל עם כמה שינויים בחלוקת התפקידים ובמדיניות". לדבריו הבעיות העיקריות מבחינתו הן יוקר המחיה ואפשרויות התעסוקה.
ארדואן עצמו מודע לחשיבות המצביעים הצעירים, ובקמפיין שלו לא התעלם מהם. את טורקיה שלפניי – אמר להם – אתם לא מכירים. תביטו בכלכלה של היום לעומת זו שהייתה כאן פעם, תראו איך פיתחתי אותה, ותעריכו.
פורסם לראשונה: 21:30, 08.05.23