בהודעה שפרסמו בצהריים (רביעי) שב"כ וצה"ל על אודות סיכול הברחת כלי נשק מתקדמים שמקורם באיראן בדרכם לפעילי טרור ביהודה ושומרון, צוין בין היתר כי מדובר באמצעי לחימה "מפירי איזון". מדובר במונח שמתייחס למאזן הכוחות שבין גופי הביטחון לארגוני הטרור בשטחים.
תיעוד האמל"ח האיראני שנתפס על-ידי שב"כ וצה"ל
(צילום: תקשורת שב"כ )

5 צפייה בגלריה
תיעוד האמל"ח האיראני שנתפס על-ידי שב"כ וצה"ל
תיעוד האמל"ח האיראני שנתפס על-ידי שב"כ וצה"ל
מטעני כלימגור שנתפסו
(צילום: תקשורת שב"כ )
עד כה, במבצעים של פיקוד המרכז נתקל צה"ל בתשתיות טרור מקומיות שמקורן ברובו מייצור עצמי, והן כוללות מחרטות להכנת כלי נשק ומטעני חבלה מאולתרים. אמצעי הלחימה הללו מסוכנים וגורמים נזק, אך כשמדובר על חומרי נפץ תקניים, כמו שיש לצה"ל ולמדינות אחרות, הפגיעה שנגרמת מהם גדולה וקטלנית פי כמה.
כוחות הביטחון עושים שימוש בכלים ואמצעי מיגון מסוימים במהלך המבצעים ביהודה ושומרון. כניסת חומר נפץ תקני מחייבת את צה"ל לפעול באמצעים אחרים ועלולה להקשות על הלחימה. הפעולות של ארגוני הטרור וההתארגנויות המקומיות במחנות הפליטים, בעיקר בצפון הגדה, מתמקדת בהטמנת מטעני חבלה, ירי, וניסיונות לאתגר כל העת את אוגדת איו"ש ופיקוד המרכז.
5 צפייה בגלריה
תיעוד האמל"ח האיראני שנתפס על-ידי שב"כ וצה"ל
תיעוד האמל"ח האיראני שנתפס על-ידי שב"כ וצה"ל
אמצעי הלחימה שהיו בדרכם מאיראן לג'נין
(צילום: תקשורת שב"כ )
5 צפייה בגלריה
תיעוד האמל"ח האיראני שנתפס על-ידי שב"כ וצה"ל
תיעוד האמל"ח האיראני שנתפס על-ידי שב"כ וצה"ל
(צילום: תקשורת שב"כ )
5 צפייה בגלריה
תיעוד האמל"ח האיראני שנתפס על-ידי שב"כ וצה"ל
תיעוד האמל"ח האיראני שנתפס על-ידי שב"כ וצה"ל
(צילום: תקשורת שב"כ )
מנגד, צה"ל פועל ומשקיע רבות על-מנת לשמר את חופש הפעולה שלו בלב המחנות, כחלק מהתפיסה שכדי להילחם בטרור יש לעשות זאת בעומק השטח של המחבלים באופן תדיר ואגרסיבי. בנוסף, קיים חשש שחומר הנפץ והמטענים יופנו לביצוע פיגועים קשים בעורף המדינה. רק באחרונה חשף שב"כ כי המחבל שנהרג באוגוסט בפיצוץ בדרום תל אביב היה מחבל מתאבד ממחנה הפליטים שועפט. אם חלילה המחבל היה נושא מטען נפץ תקני, הנזק יכול היה להיות משמעותי מאוד.
הסיכול שנחשף היום כלל בין היתר 40 מטעני כלימגור רבי-עוצמה תקניים גדולים שיועדו לפעילי טרור באזור ג'נין. מדובר במוקשי רסס כיווניים שמיועדים ליצור מטח רסיסים רק בזווית מוגבלת, על-מנת שהמטמינים אותם לא ייפגעו. כל אמצעי לחימה שנכנס לשטחי יהודה ושומרון עלול להביא לשינוי משוואה ולסייע לפעילי הטרור לקדם פיגועים משמעותיים נגד כוחות צה"ל ואזרחי ישראל.
הפעלת הכלימגור יכולה להרוג עשרות בני אדם, כך שבחישוב המטענים שנתפסו בסיכול ניתן להגיע למספר של מאות בני אדם שהיו עלולים להיפגע. אמצעי לחימה שוברי שוויון יכולים לערער את היציבות בשטח, ושימוש בהם יכול בזמן נתון להביא את ישראל לפתוח זירת לחימה נוספת ועצימה ביהודה ושומרון.

שקט יחסית, אבל יכול להתפוצץ ברגע

בהנחה שבזירה הצפונית תישמר הפסקת האש, העיניים יהיו נשואות שוב למתרחש ביהודה ושומרון. בפיקוד המרכז עומדים נכון לעכשיו במשימה העיקרית שניתנה לו על-ידי המטכ"ל, והיא לשמר את האזור כזירה משנית ולמנוע הסלמה משמעותית בואכה אינתיפאדה.
למעט כמה שבועות בקיץ האחרון, שבהם נדמה היה שהאזור מתחיל לצאת משליטה, באופן יחסי הפיקוד עומד במשימתו. מעבר לכך, הוא פועל על-מנת לייצר מציאות אחרת ביהודה ושומרון ביום שאחרי המלחמה. גורמי ביטחון מסבירים כי אין להם ממש הסבר מדוע הציבור ביישובים הפלסטיניים לא יצא לרחובות והתעמת עם כוחות צה"ל בזמן המלחמה ברצועת עזה. מלבד זה, מסבירים אותם גורמים, כי ביהודה ושומרון הכול רוחש ויכול להתפוצץ ברגע אחד.
מתחת לפני השטח מתחילים לבצע כמה מהלכים חשובים, שלפי מערכת הביטחון גורמים לייצב את המציאות הביטחונית. במסגרת "מודל שכם", שנחשף השבוע בריאיון ב"ידיעות אחרונות" עם ראש המנהל האזרחי תת-אלוף הישאם איברהים, מעניק צה"ל יותר סמכויות לנבחרי הציבור ולמושל שכם בתמורה לשמירה על הסדר הציבורי ועל פעילות יותר עצימה של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בלב העיר.
"צריך להיזהר מ'מודלים', בשכם הייתה התארגנות שהרימה ראש. פגענו שם בצורה אגרסיבית במסה, כלומר בכמויות של מחבלים ובראשים של ההתארגנות", מסביר גורם ביטחוני שנשמע מאוד סקפטי לגבי העתקת "מודל שכם" ליישובים פלסטיניים אחרים. "נכנסו באופן עקבי ובקצב גבוה למחנה בלטה, סיכלנו את התשתית ואז נוצרה דרך למנגנונים להרים ראש וזה נותן להם ביטחון".
5 צפייה בגלריה
פעילות לוחמי סיירת חרוב בחטיבת מנשה
פעילות לוחמי סיירת חרוב בחטיבת מנשה
כוחות הביטחון בפעילות בנור א-שמס
(צילום: דובר צה"ל)
הגורם הביטחוני הוסיף: "זה דומה לנהגים הללו שנוסעים אחרי האמבולנס שמפנה עבורם את הדרך. זה לא שהוא לא יכול היה להיכנס בלעדיך, אבל הוא מזהה את המקומות שבהם פעלת ונכנסת. אני חושב שאי אפשר להעתיק מודל כזה לג'נין. לתוך מחנה הפליטים בג'נין לא ייכנסו אנשי מנגנונים. שכם זה אירוע קל יחסית. הוא מתוחם, הוא נמצא בעמק ואפשר לשלטוט באירוע. רוב מחנות הפליטים והערים הפלסטיניות לא מתאימים לזה. אבל יש דברים שאפשר ללמוד מהם".
הגורם הביטחוני אמר עוד: "במהלך חודשי המלחמה פעלו כוחות הביטחון באופן מאוד רציף ואגרסיבי ביהודה ושומרון, עם מבצעים שנמשכו יממות שלמות, ועד לשימוש במגוון כלים ויחידות מיוחדות של צה"ל. הרעיון המבצעי שלנו הוא שכל מי שרוצה להוביל תשתית טרור - אנחנו מתכוונים לחסל אותו או לעצור אותו. זה כולל גם את המסה, כלומר אני פועל אל מול המצטרפים המגויסים, אלה שנכנסו לתשתית ולא בולטים בה. כלומר, לכמות המחבלים שאנחנו מסכלים יש משמעות.
"בנוסף, אנחנו פועלים אל מול התשתיות, היכן שהמחבלים מרגישים בנוח לקיים פעילות טרור, או אל מול דירת מבוקשים, אנחנו מגיעים ומסכלים. זה למעשה מייצר אפקט משולש - פעם אחת עבור המחבלים עצמם, פעם שנייה על סביבתם, ופעם שלישית על דור העתיד. המסיעים של המחבלים שביצעו את הפיגוע ביפו בתחילת החודש שעבר רצו לכאורה להתפרנס וייצרו מנגנון של הסעות. מתי מתחילה מבחינתי הבעיה? כשהוא מסיע מחבל".
הגורם הביטחוני הסביר בנוגע למצב הנוכחי כי ישנה חשיבות גדולה למרחב הגיאוגרפי. לדבריו, "יש מקומות שאנחנו רוצים לפעול בהם בחופש פעולה תמידי, כמו קלנדיה וג'לזון, ששם עלולה לצמוח תשתית טרור, ויש מקומות כמו טול כרם ונור א-שמס שבהם יש תשתית קיימת שכבר צמחה ואני חובט בה כמה וכמה פעמים. אלא ששם יש שורשים שנאחזו עמוק בקרקע, ולכן צריך לחזור לשם שוב ושוב.
"בזהירות נגיד שאנחנו מזהים שהחבר'ה שם מיואשים, ואנשים לא רוצים לתפוס תפקידים פיקודיים בהתארגנויות. הם מעט מאחור, יש קושי בלגייס פעילים חדשים, קושי להסתובב בחופשיות. בחודשים הללו יש גם הזדמנות וצריך לנצל אותה עד תום. השאיפה שלנו היא שלכל מחנה פליטים תהיה את הפעילות שמתאימה לו. אני רוצה, ואנחנו מאוד קרובים לכך, שבכל נקודה ביהודה ושומרון שאני יודע שיש לי מחבל או פוטנציאל למעצר, אני יודע לשלוח את הכוח המתאים ותוך 24 עד 48 שעות הכוח נוגע בו".
בהתייחס לסוגיית התת-קרקע באזור הנפיץ, הסביר הגורם הביטחוני: "אנחנו מייחסים לזה חשיבות". במרץ השנה נחשף ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי בפיקוד המרכז הוקם צוות חקירה מיוחד שעיקר עיסוקו הוא לאתר מנהרות ביהודה ושומרון. "התת-קרקע במחנות הפליטים הוא אירוע מטריד. הוא לא גדול, אבל הוא גורם להיעלמות של יעדי מעצרים ולעיתים פוגע לנו במבצעי מעצרים", אמר הגורם הביטחוני.
הוא הוסיף: "מצד שני נגיד שמנהור הוא ביטוי להתארגנות. היכן שיש פו"ש (פיקוד ושליטה) פעיל וסדור, כמות פעילים רחבה ואמצעים, אתה תראה מנהרות. מה שקורה ברצועת עזה או בלבנון זה לא מה שיש ביו"ש. אבל לא מקילים בזה ראש. ליבת האסטרטגיה היא לגדוע את היכולת שלהם לייצר התעצמות ותת-קרקע".
בסיכום דבריו, הודה הגורם כי קשה להסביר מדוע עם הימשכות הלחימה ברצועת עזה, הציבור הפלסטיני לא יצא לרחובות ובחר להימנע מהפרות סדר ועימותים עם צה"ל. "צריך להגיד בצניעות, בטח אחרי 7 באוקטובר, שאנחנו לא מבינים את האויב שלנו עד הסוף. אין לי הסבר טוב למה שקורה, וזה אולי מה שמאפיין את זירת יו"ש שהיא בלתי צפויה וכל רגע עלולה להתלקח משלל סיבות".