מיכל לובנוב, שבעלה אלכס נחטף על ידי חמאס, שוחחה הבוקר עם ynet Live וסיפרה על חוסר הוודאות שאופף את משפחות החטופים. "קשה לי מאוד כי הימים עוברים וההיריון מתקדם ואלכס לא כאן", אמרה מיכל. "הדיבורים האלו של הכן תהיה עסקה, או לא תהיה – אנחנו בפועל לא באמת יודעים מה קורה, אנחנו ניזונים מהתקשורת אין גורם שפונה אלינו ואומר לנו אם יש עסקה שמתנהלת או אם אין עסקה שמתנהלת". שי דיקמן, בת דודתה של החטופה כרמל גת, הוסיפה: "המדינה מחויבת לאנשים שלה והיא מחויבת להחזיר את כל מי ששם בחיים, זאת המטרה הראשונה המעלה".
לובנוב אמרה: "מי היה מאמין שאחרי 80 יום נשב כאן ונגיד שהחטופים שלנו עדיין נמצאים בעזה, זה פשוט לא נתפס לי הדבר הזה". מיכל אמרה כי מצבו של אלכס לא ברור. "אני חרדה מאוד, הייתי רוצה איזושהי פיסת מידע, הכי קטנה, לדעת מה איתו, מה קורה איתו, אם הוא פצוע, הדברים הבסיסיים האלו שאנחנו צריכים לדעת ואין לנו – וזה קורע את הלב והימים עוברים".
שי דיקמן התייחסה לעדויות של חטופים ששוחררו שסיפרו שכרמל העבירה תרגולי יוגה בשבי חמאס. "היא מצאה את הכוחות בתוך עצמה גם לשמור על השפיות שלה וגם להעניק לאחרים וזה כל כך כרמל, היא נפש חופשייה והיא אישה חזקה, אני מאמינה ואני יודעת שהיא עושה כל מה שהיא יכולה כדי לשמור על השפיות וכדי לשמור על עצמה, אבל – כמו שאבא שלה אמר – לא יכול להיות שאנחנו שמים אותה במבחן הזה, את היכולות האלו שלה, עברו 80 ימים וכל יום שהיא נמצאת שם מעמיד אותה בסכנת מוות".
יש טענות שהמחאה מעלה את המחיר, מה את משיבה על כך?
"שאני נמצאת בחשש מתמיד מכל הכיוונים", השיבה דיקמן, "אפשר לבחור להתייאש ולזנוח את כל הנושא ולתת לדברים לקרות כמו שהם קורים, וראינו מה קורה כשהם קורים כמו שהם קורים, או להיכנס לדיכאון או להדחיק או לפעול – ואני חושבת שהדרך הכי טובה להתנהל היא לפעול ולזעוק את הזעקה שלנו, לשים בראש סדר העדיפויות את מי שחי. צריך לקדש את החיים, את מי שחי, ואני חושבת שזה גם ההבדל בין ישראל לבין ארגון טרור, אנחנו דואגים למי שחי וזה מה שאני קוראת לו ואני חושבת שכל אחד יכול להתחבר לאמירה הזאת ולהרגיש בבסיס האנושי הכי אמיתי ותמים וטהור שלו שהמדינה שלנו מחויבת לאנשים שלה והיא מחויבת להחזיר את כל מי ששם בחיים, זאת המטרה הראשונה במעלה".
מיכל: "אני מסכימה, יש שם אנשים חיים שצריך להציל, הם לבבות פועמים שצריך להוציא אותם וזו המחויבות של מדינת ישראל וזה הדבר הראשון שצריך לעשות, תוציאו אותם תוציאו את מי שחי, בואו נטפל בהם, בואו נציל אותם, כמובן שנוציא את כולם אבל קודם כל את מי שחי שם, אנחנו כל הזמן חוזרים ואומרים שאין להם זמן ובאמת שאין להם זמן, אמרנו את זה מיליון פעמים ואנחנו מתחננים ומבקשים – פשוט די, תחזירו לנו אותם, אנחנו חייבים להציל את מי שחי בכל מחיר".
בתוך כך, במהלך דיון שנערך הבוקר (יום ב') בוועדת הכספים של הכנסת נשא דברים גלעד קורנגולד, אביו של טל שוהם: "טל בן 38 חטוף בעזה כבר 80 יום", אמר גלעד, "11 בני משפחה שלי היו בבארי, שלושה נרצחו, הילדים שלו וכלתי חזרו, טל נשאר בעזה. אנחנו חייבים לעצור ולשחרר את כולם. את אנשי חמאס אפשר להרוג ולהשמיד, אבל חמאס הוא בכל מקום, זה רעיון, הוא בארה"ב, באירופה, אנחנו יכולים להרוס את המנהרות, להרוג את סינוואר, יש 200 פסיכים גדולים ממנו".
גלעד קורנגולד הוסיף ואמר כי "אני עושה הכל, נפגשתי עם הקטארים, גם עם השגריר בגרמניה, והוא סיפר לנו הכל. חזרנו והיינו בטוחים שיש עסקה והיא התפוצצה, כנראה לא בגללנו. יום שישי נפגשו עם הקטארים ביוון, ויש עסקה בפועל, רק צריך להתגמש עוד קצת. העוטף שרוף, אנשים לא יחזרו, אבל גם לא יחזרו אם לא יחזרו החטופים. קודם כל פדיון שבויים, אני מתכוון לכולם, פשוט לפעול עכשיו.
שחר מור: "אברהם מונדר, דוד שלי, עדיין בשבי בעזה, 85 קילומטר מכאן כרגע, הוא בן 79 וחגג לפני שבועיים בשבי. בנו בן דודי האהוב נרצח באותה שבת, מספר קרובות משפחה חזרו באותה עסקת שבויים. נגמרה לנו הסבלנות, אנחנו כבר לא מאמינים, מוכרים לנו כולם שהתמרון הקרקעי הוא בשביל הבאת השבויים חזרה, בינתיים בכמה ימים של תמרון, 60, חזרה אחת בחיים. מוכרים לנו דברים לא נכונים. צה"ל חושב שבעוד כוח הוא יפתור את הבעיה, 60 ימי לחימה לא חזר אף שבוי למעט אחת שהיא שמחה גדולה, אבל כמה חבר'ה הלכו? כמה נצטרך עוד לחכות? כמה צריך להרוס עוד מהרצועה, כל המטרה של התמרון הייתה להביא את השבויים, איפה השבויים? כבר חודשיים אנחנו בשטויות האלה, התמרון הקרקעי יביא שבויים, איפה הם? כמה משפחות שכולות משלמות על זה?".
