הבוקר (שני) התיר צה"ל לפרסם את שמותיהם של ארבעת החיילים שנהרגו בפגיעת הכטב"ם בבסיס האימונים של חטיבת גולני סמוך לבנימינה - סמל עומרי תמרי ממזכרת בתיה, סמל יוסף הייב מטובא זנגריה, סמל יואב אגמון מבנימינה-גבעת עדה וסמל אמיתי אלון מרמות נפתלי. כולם היו חיילים בהכשרת לוחמי חי"ר של חטיבת גולני, כולם בני 19 בלבד. אלו סיפוריהם.
5 צפייה בגלריה
סמל יוסף הייב, סמל עומרי תמרי, סמל יואב אגמון וסמל אמיתי אלון. כולם בני 19
(צילום: דובר צה"ל)
גלנט בביקור בבא"ח גולני, היום
(צילום: שחר יורמן)
"יוסף נהרג בחודש שבו נפל סבו בלבנון"
סמל יוסף הייב הוא החלל ה-18 לשבט אל-הייב, ובן היישוב הבדואי טובא זנגריה שבמזרח הגליל. סבו של הייב, רס"ב נאיף הייב, שירת במשך 17 שנים בצה"ל כגשש, ונפל באוקטובר 1991 כשרכב הסיור שבו נסע בגזרה המזרחית של לבנון נפגע ממטען צד.
הייב השתייך גם למשפחתו של ראש המועצה, חוסיין הייב, שסיפר הבוקר: "יוסף היה חייל אמיץ, בן צדיק, דוגמה לנאמנות ולנתינה". הוא הוסיף: "מבקשים מהאל שיעניק למשפחתו סבלנות ונחמה בתקופה קשה זו. אנו מאמינים שאלוהים בוחר בנשמות טהורות כדי לקחת אותן לגנים של אושר". הלווייתו תתקיים היום בבית העלמין ביישוב.
עו"ד ויסאם עומר, חבר משפחתו של יוסף ולשעבר ראש מועצת טובא זנגריה, סיפר הבוקר בריאיון ל-ynet: "סבו נפל ב-1991 ברצועת הביטחון, ואביו הוא שוטר. זו משפחה שתרמה ועדיין תורמת הרבה". היישוב טובא זנגריה, כך סיפר, "קשר את גורלו בהקמת המדינה. מדובר במשפחה ששירתה ומשרתת במערכת הביטחון, וכל התושבים במועצה הינם נאמנים למדינת ישראל, לביטחונה ולמשך עתידה בארץ הזאת".
ויסאם הכיר את יוסף, וסיפר: "הוא היה פשוט ילד נפלא ומקסים, כל כך חבל שהוא נפל. אלוהים כנראה רצה שזה מה שיהיה. הוא נפל ממש באותו חודש שבו סבו נפל. מדובר במשפחת שכול. אנחנו משתתפים בצער הכבד של בני המשפחה ומחזקים אותם".
חיילים שנפצעו בפגיעת הכטב"ם ומאושפזים בבית החולים הלל יפה בחדרה, נאבקים לצאת להלוויות חבריהם שנהרגו. אמא לאחד החיילים סיפרה ל-ynet: "הבן שלי בסדר, יש לו רסיסים בכל הגוף. החברים שלו נהרגו והוא ופצועים נוספים מתעקשים לצאת להלוויות". יוסף הייב, כך סיפרה, היה חבר טוב של בנה. "הוא רוצה לצאת להלוויה שלו בצפון. אנחנו מחכים לראות מה הרופאים יגידו להם ואם יאשרו להם לצאת להלוויות".
אמיתי ביקר בבית בשבת: "אימו חששה"
ביום שישי האחרון הפתיע אמיתי אלון את הוריו חגית ואיציק, ואת שני האחים הצעירים שלו, התאומים אוריה והדס (12), כשהגיע לכבוד שבת ויום כיפור. "שלחו אותו להיפרד מאמא שלו. דיברתי איתו ביום שישי והוא היה כל כך מאושר, כמה שהוא שמח שהגיע הביתה לשבת", סיפרה מיכל נידם-אלחרר, דודתו של אמיתי, שנהרג בפגיעת הכטב"ם.
כמה דקות לפני כניסת הצום, כך מתארת דודתו של אמיתי, הספיקה האם חגית לכבס את מדי בנה שהתגייס לפני כ-8 חודשים לסיירת גולני, כמו משפחתו הענפה מקריית שמונה, שרבים מהם התגייסו לחטיבה. "בצאת השבת היא גיהצה לו את המדים וסידרה 21 תחתונים ו-21 גרביים כדי שהכול יהיה מוכן, אבל הוא לא זקוק לזה יותר", הוסיפה נידם-אלחרר בכאב.
אמיתי למד בתיכון בכפר בלום ומכריו מספרים על נער אהוב, מצחיק ומלא בשמחת חיים. לפני כשנתיים איבד את שני חבריו הטובים ביותר בתאונת דרכים ומאז אימץ את בני משפחותיהם ולא היה מוכן להיפרד מהם. "הוא היה מבקר את ההורים שלהם בכל שישי, לא ויתר על זה גם בשבתות כשהיה מגיע מהצבא. הוא לא שכח אף אחד אף פעם. הוא היה מקפיד לבקר גם את סבא וסבתא במלון", הוסיפה נידם-אלחרר.
אמיתי ובני משפחתו מתגוררים ביישוב רמות נפתלי, וכשפרצה המלחמה הם פונו למשמר הירדן. אמיתי הוא נכד לשלמה וז'קלין אלחרר, מהמשפחות המוכרות והגדולות בקריית שמונה, ויש לו 17 דודים ודודות מצד אימו, חגית. חגית, סגן-אלוף במיל', השתחררה משירות קבע כחודשיים לפני אוקטובר אשתקד, אך עם פרוץ המלחמה גויסה שוב למילואים. "אמא שלו נותנת את כל החיים שלה לצבא, וחששה כל כך כששלחה לצבא את הבן הבכור שלה", סיפר דודו, ישי אלחרר.
"היא פחדה שהוא יסיים את הטירונות וההכשרה ולא תסתיים המלחמה בלבנון. כל כך קיוותה שהוא כבר לא יצטרך להילחם שם, אבל הכי כואב שהוא נפגע דווקא במקום שאמור להיות בטוח", הוסיף. אתמול הסיע האב איציק את אמיתי לתחנת האוטובוס ונפרד ממנו בחיבוק ממושך. "הוא ידע שמשהו נורא עלול לקרות. חגית אימו פחדה וחששה כל כך", מתאר ישי.
דודו של אמיתי, אבי אלחרר, סיפר כי אתמול בערב, דקות ספורות לפני שהתיישב עם חבריו לאכול בחדר האוכל בבסיס האימונים של החטיבה, דיבר אמיתי עם אימו בטלפון. "דווקא בקורס, כשהם הרגישו בטוחים יותר, הוא נפגע. גורל של בן אדם הוא גורל", אמר אלחרר. לדבריו, "אמיתי חיכה מאוד לגיוס שלו ורצה להיות לוחם ומפקד כמו אמא שלו והדודים שלו. הוא ילד מדהים. ילד של אבא ואמא, אוהב אדם". בצהריים תערוך המשפחה הספדים באולם "המנפטה" סמוך לאגמון החולה.
עומרי התאמן במשך שנתיים וחצי לקרבי
בפגיעת הכטב"ם נהרג גם עומרי תמרי ממזכרת בתיה. "זה לא אנושי שסבא קובר את נכדו", סיפר בכאב אברהם תמרי (81), סבו של עומרי, שמתגורר בקיבוץ שדה אברהם. הוא תיאר את הקשר של המשפחה לשכול: "אבי, יעקב צבי, נהרג במלחמת השחרור בירושלים כשהייתי ילד בן 5. אחי הגדול שמואל נהרג בשנת 1968 בתקופת המרדפים בבקעה. בלילה הקשה התקשרו לבשר על נפילתו של עומרי".
עומרי, שהיה בשנת שירות בקיבוץ, טיפל בבעלי החיים ועבד עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, גויס באמצע השנה לשירות קרבי בגולני. הוא היה נחוש ומלא גאווה על שירותו הצבאי. "הוא הכין את עצמו היטב לצבא ורצה לתרום כמה שיותר", סיפר אברהם. "הוא היה בכושר ונתן את המיטב שיכול היה לתת. הוא היה גאה בשירות הקרבי גולני", הוסיף. "שמענו על הנפילה בבנימינה וחשבנו שאולי מדובר בבסיס אחר, עד שהתקשרו כעבור כמה שעות לספר על הנפילה של עומרי. הוא היה מתקשר לשאול לשלומי, ותמיד סיפר שהוא נמצא במקום שבו הוא תורם".
5 צפייה בגלריה
סמל עומרי תמרי ז"ל. "הכין את עצמו היטב לצבא, ורצה לתרום כמה שיותר"
(מתוך עמוד הפייסבוק Xpert כושר קרבי)
חגית אוחיון, אמא של חייל שנפצע בבסיס גולני
(צילום: יריב כץ )
"דמות יוצאת דופן, מנהיג שקט, מופנם, חכם, אתלטי ובעל ערכים עמוקים", ספדו בקבוצת הכושר הקרבי שבה התאמן עומרי במשך שנתיים וחצי. "עומרי, בוגר צוות כושר קרבי XPERT במזכרת בתיה, התמיד והקדיש את כל כולו למען הצלחתו האישית והצוותית. לאחר שעבר גיבושים רבים, התגייס לגולני בגדוד 51 ויצא לפיקוד, כל זאת מתוך תחושת שליחות עמוקה לארץ ולמדינה.
"עומרי, שבמשך שנתיים וחצי השקיע את כל מרצו במסגרת כושר קרבי, בלט במסירותו ובהשקעתו המתמשכת. גם לאחר גיוסו המשיך להיות קשור למסגרת, שהעריכה אותו ואהבה אותו בחזרה. עומרי יצא לשנת שירות מתוך אהבתו הגדולה לארץ ורצונו לתרום לה בכל דרך אפשרית. משפחת אקספרט וחבריו ממשיכים ללוות את משפחת תמרי בשעה קשה זו. יהי זכרו ברוך".
ידידיה עציון, מנהל בית הספר "קשת" במזכרת בתיה, סיפר: "קשה לתאר במילים את עומרי, נער ערכי שהצטיין בצורה יוצאת דופן בכל דבר שעשה, פיזי או אינטלקטואלי. ספורטאי ותלמיד מעולה, מנהיג שקט שממעט במילים ומלא בערכים, שמעולם לא שמעתי אותו אומר מילה רעה על מישהו או אפילו מתלונן – אלא תמיד התמקד בלעשות טוב בכל מקום – בבית הספר, בשנת שירות ובשירות הצבאי". הלווייתו של עומרי תתקיים היום בשעה 17:00 בבית העלמין במזכרת בתיה.
יואב נהרג כמה קילומטרים מבית משפחתו
יואב אגמון היה הבן השני מתוך ארבעה ילדים במשפחת אגמון. בנם של צפריר, איש הייטק ב"אלביט", ולילך, מחנכת בבית הספר היסודי גבע במושבה. הוא התגייס באוגוסט האחרון לגולני והיה גאה מאוד בשירותו הקרבי. "יואב תמיד היה חייכן ועוזר לכולם, מהאנשים שמכונים 'מלח הארץ'", סיפרה חברה קרובה. "הוא היה מלא שמחת חיים, אהוב על כל חבריו. אף פעם לא חשבנו שהטרגדיה תכה כל כך קרוב לבית".
האירוע הטרגי התרחש כאמור בבא"ח גולני, בסיס שנמצא במרחק של פחות משלושה קילומטרים מבית המשפחה. "זה לא נתפס", אמרה קרובת משפחה בכאב. "לא בעזה, לא בלבנון – אלא כאן, ליד הבית". ההורים של יואב, יחד עם תושבי המושבה, מתקשים לעכל את האובדן הכבד. קרוביו הגדירו אותו כ"מנהיג שקט", וסיפרו על נער צעיר מלא גאווה על שירותו הצבאי בגולני.
בשעות הלילה המאוחרות הגיעו נציגי צה"ל לבית המשפחה כדי לבשר על האסון. בבית המשפחה האבלה בגבעת עדה התכנסו קרובי משפחה וחבריו של יואב, כשהם מתקשים להתמודד עם הכאב וההלם. "יואב נהרג במרחק של דקות ספורות מהבית, בבסיס שהיה אמור להיות המקום הבטוח ביותר", אמרו קרובי המשפחה. הלווייתו של יואב תיערך מחר בשעה 10:00 בחלקה הצבאית בבית העלמין בגבעת עדה.
