המעצר של ראמי איסמעיל הייב
(צילום: דוברות המשטרה)
התיק שיהפוך לסמל המאבק בדמי החסות? כשראמי איסמעיל הייב, מגובי הפרוטקשן המוכרים ביותר בגליל, ניגש אל אתר הבנייה החדש שבקריית שמונה, הוא לא דמיין שיעשה היסטוריה ויהיה העבריין הראשון בישראל שצפוי למצוא עצמו בכלא בתנאים של חוק הפרוטקשן החדש. לכאורה, זו הייתה עבורו בסך הכול עבודת "גיוס" של לקוחות חדשים למערך דמי החסות שמעניק "שירותי ביטחון" לאינספור בעלי עסקים, קבלנים וחקלאים, שיודעים שאם לא ישלמו ייפגעו קשות.
ביום ראשון בבוקר יגישו במשטרה ובפרקליטות כתב אישום נגד הייב בגין עבירות של סחיטה באיומים ושיבוש מהלכי משפט, יבקשו לעצור אותו עד לסוף ההליכים ולחלט את רכבו היוקרתי, טויוטה ראב 2, ששימש אותו בעת מעצרו. גורמים במשטרה ובפרקליטות הסבירו כי כתב האישום, שיוגש בבית משפט השלום בטבריה ולא בערכאה בכירה יותר, אינו נחשב ל"כבד" או "משמעותי" במיוחד. בכל זאת, מדובר באירוע בודד של עבריין שנתפס בשעת עבירה אחת, ולא התקבלו נגדו תלונות נוספות. אבל, עבור המשטרה והפרקליטות לתיק הזו יש משמעות סימבולית. מבחינתם, הוא מסמן את השינוי במדיניות המשפטית שאמורה - כך מקווים במערכת אכיפת החוק - לפגוע משמעותית בשליטת ארגוני הפרוטקשן בנגב ובגליל.
אחד השוטרים הבכירים במחוז הצפוני שמכיר היטב את מעלליו של הייב הוא ניצב-משנה רן אופיר, שמכהן היום כמפקד מרחב כנרת - מוקד הפרוטקשן הבוער ביותר בגליל. בשנת 2017 היה מעורב אופיר בחקירה הארוכה והמורכבת שבמסגרתה הוגשו כתבי אישום נגד 30 מחברי כנופיית טובא זנגריה, שבמשך עשור גבתה דמי חסות במיליוני שקלים מחברות בנייה ועבודות עפר ברחבי הצפון תמורת "הגנה" על ציוד. בין העצורים אז היה גם הייב, והוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות דומות לאירוע שבו נתפס לפני כשבועיים. בשל החקיקה שלא הייתה מותאמת לעבירות גביית דמי החסות, הוא שוחרר כעבור חודשים ספורים ממאסרו.
"חיכינו שנים לחוק הזה, שסוף-סוף מותאם לפשיעה המורכבת שאנחנו נלחמים בה", אמר אופיר ל-ynet. "כעת העונש חייב להיות חמור יותר מאשר אם היה נתפס לפני כניסת החוק לתוקף".
חוק הפרוטקשן של חברי הכנסת יצחק קרויזר ואלמוג כהן מעוצמה יהודית וניסים ואטורי מהליכוד אושר סופית ביום האחרון לכנס הקיץ, ושינה את ההתייחסות המשפטית בחקיקה לעבירות - וגם קבע עונשי מינימום למורשעים. כך, בחוק נקבעו מדרגי ענישה שהמשותף לכולם הוא שהרשעה בהם תחייב את השופטים בבתי המשפט להטיל עונשי מינימום על המורשעים. כך למשל, עבריין שדרש להעניק שירותי שמירה או "תמורה שאינה ממשית" יקבל לכל הפחות שנת מאסר וחצי, ועד 6 שנות מאסר; אם עשה זאת באיומים, ייגזרו עליו שבע שנות מאסר לכל היותר, ולפחות כשנתיים; ואם הצליח לגרום לבעל העסק לשלם, יוטלו עליו עד תשע שנות מאסר ולא פחות משנתיים ורבע בכלא.
החוק גם מרחיב את ההגדרה המשפטית של עבירת הפרוטקשן, כך שהתביעה תוכל רק להוכיח קבלת כספים עבור שירות שאינו הולם את התמורה לצורך הרשעה. במסגרת החוק ניתן גם לחלט בהליך אזרחי כספים שנגבו כדמי חסות.
במשך יותר משלוש שנים הפצירה פרקליטות המדינה בממשלה לשנות את החוק שהביא בין השאר לקריסת פרשיית "הרי גולן", שהסתיימה במספר מורשעים בודדים ובענישה מקלה מאוד. במשטרה אומרים שעם כינון הממשלה התעקשו חברי הכנסת מעוצמה יהודית להעביר את החוק, וכעת כאמור מקווים במשטרה להביא להישג משמעותי בעקבותיו.
מי שהיה מהראשונים להוביל את שינוי הכיוון ביחס לפרוטקשן, שמאז שנת 2017 לערך יצאה משליטה, הוא עו"ד עודד קם - ראש הצוות הכלכלי בפרקליטות מחוז צפון, שהניח את אדני החוק החדש והציב עוד תיקונים משמעותיים לשם המאבק, שעדיין לא הושלמו.
במסמך שכתב עו"ד קם בשנת 2020 למשנה לפרקליט המדינה, עו"ד ליאת בן ארי, הוא הציע תיקוני חקיקה "כסיוע למאבק בתופעת תשלום דמי חסות במגזר הערבי". הוא טען כי יש לתקן את ההכרה בשירותי גביית דמי חסות כמו באיסור לדרוש דמי חסות, לעדכן את חוק רישוי חברות השמירה שנחקק בשנות ה-70 ואינו תואם את המציאות כיום וכן לקשור בין עבירות פרוטקשן לעבירות של הלבנת הון. כך, כבר לפני שלוש שנים הוא הציב את הפתרונות המשמעותיים לכתובת המדממת שהייתה ברורה לכל, ומאז מאות עסקים, קבלנים וחקלאים נפגעו אנושות מעברייני החסות. במכתבו לבן ארי כתב אז קם כי "בשנים האחרונות עברו תחת ידיי מאות תלונות ועדויות על גביית דמי חסות. לא היה כל ספק כי הכספים ששולמו לעבריינים הועברו בניגוד לרצונם החופשי של בעלי העסקים".
בדיוני הוועדה בכנסת, שהכינה את החוק לקריאת שנייה ושלישית, הסביר קם כי חוק הפרוטקשן נולד אז, כשהבינו שאי-אפשר יותר להפליל בעבירות סחיטת דמי חסות כי ארגוני הפשיעה השתכללו והפסיקו לרוב לסחוט כספים בפועל, אלא עסקו רק בגבייה שלהם. בעלי העסקים, קבלנים ועוד יודעים כי בשטח העבודה שבו הם פועלים, עליהם לאתר את העבריין המקומי ששולט בגזרה ולבקש את הגנתו באמעות חברת שמירה קש שהוא מספק באמצעותה חשבוניות להכרה כהוצאה רשמית בפני רשויות המס.
אם לא יעשו זאת, יקבלו רמזים לכך בדמות בקבוק בנזין עם מצית, כדורי אקדח ואף הצתות קטנות או ירי. גובי דמי החסות מנצלים את מצוקת הלקוחות שלהם שחוששים לפגיעה ברכוש וכעת גם אם לא דרשו כספים בפועל, הם מוכרים את שירותי ההגנה מפניהם. עו"ד קם הסביר כי מאוד מורכב להפליל במקרה שבו העבריין לא עשה דבר והנסחט הוא זה שפנה אליו וביקש את חסדיו והעבריין רק נעתר לבקשתו.
"אנחנו רואים חוקיות - מי שהעסק שלו לא נשרף, משלם לחברת שמירה מסוימת", ציין בוועדה. לדבריו, "הבעיה העיקרית היא לקשור בין המתלונן לבין מקבל הכסף. בעלי עסקים לא מחכים לאיום מפורש, אלא מתקשרים מיוזמתם. אנחנו רוצים סעיף שיאפשר הפללה מראש לחברה שמקבלת כסף תוך שהיא מנצלת את הטלת האימה שיש באזור. כך, כדי להאשים חברת שמירה שהיא גובה דמי חסות, אצטרך רק להוכיח שהיא נמצאת באזור שבו נשרפים הרבה כלים ושהיא לא באמת שולחת שומרים לשטח".
שלשום חשפנו ב-ynet כי למרות פניות המשטרה להארכת מעצרו, שופטת בית משפט השלום בטבריה יסמין כתילי הורתה על שחרורו של הייב למעצר בית, בבית חבריו בכפר כעביה, לאחר שסברה כי "עוצמת החשדות נגדו לא התחזקו ועילת מעצרו נחלשה מאז נעצר לראשונה". בעקבות ערעור ובקשה לעיכוב שחרורו שהגישה המשטרה, שופטת המחוזי בנצרת, יפעת שיטרית הורתה על הארכת מעצרו עד אתמול בצהריים, כדי שבמשטרה יוכלו להשלים את החקירה ואיסוף הראיות. שטרית קבעה כי "יש בשחרורו חשש ממשי לשיבוש מהלכי משפט והשפעה על עדים. עילת מעצר זו מתחזקת נוכח עברו הפלילי הרלוונטי של המשיב הכולל בחובו הרשעות קודמות בעבירות דומות".
בעקבות הפרסום, בפרקליטות החליטו להצמיד פרקליטים מלווים בכירים לתיק החקירה, שאינו נחשב כאמור לגדול במיוחד, ואתמול הוארך מעצרו שוב בעקבות הודעת המשטרה כי תגיש נגדו כתב אישום ביום ראשון הקרוב. במשטרה קיוו מאוד כי יצליחו לגייס מתלוננים נוספים שיגיעו ויתלוננו נגדו וכך יוכלו לעבות את האישומים אך כשהבינו שלא יזכו עוד לשיתוף פעולה מצד בית המשפט בהארכת מעצרו של הייב, כדי למנוע ממנו אפשרות לכאורה לפגוע במתלונן נגדו ולשבש מהלכי חקירה, מיהרו להגיש נגדו כתב אישום רק בשל עבירה אחת.
"כתב האישום הזה חשוב כדי להבהיר לנסחטים שהם יזכו למענה אפקטיבי ומהיר", הסביר ניצב-משנה אופיר. לדבריו, "כעת בעלי עסקים, חקלאים וקבלנים רואים את היכולות החדשות של רשויות האכיפה בשימוש בחוק הפרוטקשן החדש. בלי שיתוף הפעולה שלהם במלחמה בפרוטקשן, לא נצליח לנצח. בעקבות המתלונן הראשון יגיע גם השני והשלישי וברגע שהמאוימים יתלוננו ויספרו שדורשים מהם לשלם עבור שירותי שמירה שהם לא רוצים בה, נמגר את זה".
הוא מוסיף כי החוק החדש אינו נותן מענה אמיתי ומלא מול גודלה וכוחה של מערכת ארגוני הסחיטה ואומר כי נדרשים עוד תיקוני חקיקה רבים. בין החשובים שבהם, לדבריו, הוא שינוי התפיסה על ידי המדינה. "צריך לוודא שכל עסק שניזוק מפרוטקשן יבוטח בפרמיה הרגילה ויקבל פיצוי", אמר. חברות הביטוח מפסיקות באופן כמעט מיידי כל הגנה על עסק שמתברר כי אוים ונדרש לשכור חברת שמירה ולא מוכנות לשלם פיצוי למבוטח, לו סירב לשלם פרוטקשן ונפגע. "ככל שאנשים יבוטחו, הם לא יפחדו וישלמו דמי חסות. ככה מנצחים במלחמה".
