החטיבה שתצעד בשביל ישראל לזכר הנופלים
(צילום: אבי חי)
בחטיבה 7 של חיל השריון החל השנה, לראשונה, פרויקט בשם "הולכים בשבילם" לזכר נופלי החטיבה במרוצת השנים, ולרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שיצוין בשבוע הבא. מדובר במסע שאורך כשבוע ובמהלכו לוחמי החטיבה יצעדו בין אנדרטאות ואתרי הנצחה ברחבי הארץ, תוך התמקדות בנופלים מתקופות שונות, שיח עם לוחמי עבר ומשפחות שכולות - במטרה ליצור חיבור בין הדורות השונים. את הצוותים מובילים מפקדי מחלקות מכל הגדודים, שמחברים את החיילים שלהם למשפחות השכולות, גם באמצעות צעידה משותפת במקטעים בשביל ישראל.
"השנה התחלנו בפרויקט שבמסגרתו חיילי החטיבה מחזקים את הקשר שלהם עם המורשת המפוארת של חטיבה 7 ועם המשפחות השכולות דרך צעידה בשבילים", סיפר לאולפן ynet מפקד חטיבה 7, אלוף-משנה יפתח נורקין. "בשבילי ארץ ישראל, ברגע זה, לוחמי החטיבה צועדים ביחד עם משפחות שכולות ולוחמי עבר במסע שאורכו כשבוע. אנחנו מקווים שאף יימשך יותר בעתיד. מצפון לדרום, ממזרח למערב ובכל גזרות הלחימה שכיום חטיבה 7 מגנה בהן. הלוחמים והקבוצות צועדים ומספרים את סיפור הלוחמים והגיבורים, ובכך אנחנו מחזקים את רוח הלחימה של הלוחמים בקרב החטיבה וגם את הקשר למשפחות היקרות".
נורקין שיתף את התחושות שחווים חיילי החטיבה בפגישה עם השכול: "מהשבוע האחרון, שבו גם אני צעדתי באופן אישי עם חיילים ומשפחות בכמה שבילים, אני מתרשם שהחוויה שהם חווים היא מאוד עוצמתית ומשמעותית. המפגש הזה במעגל הראשון עם המשפחה באופן יותר נגיש הוא מאוד משמעותי לכשעצמו - לשמוע את המורשת, את סיפורי הקרב, את התובנות, הלקחים, ההבנה של מה היה אז בחטיבה 7, איך אנחנו מבצעים את הדברים היום. בעיניי זה עוצמתי מאוד וכך הם חשים".
לאולפן ynet התראיינה גם אילנה חיון, אמו של סמל רונן חיון ז"ל שנפל בלבנון לפני כ-25 שנה, וסיפרה בהתרגשות על משמעות המיזם עבורה: "הקשר עם החטיבה ועם צה"ל מאוד חשוב. אני אמרתי לא פעם שאם אפשר לקרוא לזה 'מזל', זה שרונן היה שייך לחטיבה ולגדוד 77. החיבור עם החטיבה הוא מעצים, מחבר, עוטף, אכפתי. עצם זה שלא שוכחים את רונן ואותנו, הוא פשוט מחזק. בכלל עצם ההנצחה היא מבורכת, מאפשרת לנו לספר את סיפור החיים שלו, את מי שהוא היה בשבילנו ובשביל העולם".
רונן נפל בקרב בלבנון באוקטובר 1997, אז זיהה הכוח שלו, שביצע מארב, מחבלים באזור הכסרא. הטנק שרונן נהג בו עלה לעמדת ירי וירה סדרת פגזים. במהלך חילופי האש, ספג הטנק פגיעת טיל בחזיתו. רונן נפגע בחזהו ונהרג במקום. בן 19 היה בנופלו. לדברי אמו, המיזם החדש "מאפשר לפתוח עוד פתח כדי שיכירו את הסיפור של רונן. יש אמירה שאומרת שאדם מת פעמיים - פעם אחת במוות הפיזי שלו, ופעם שנייה כשאחרון האנשים שהכיר אותו כבר לא בין החיים. האפשרות הזו לפתוח עוד חזיתות ולספר עליו מחזקת אותנו".
אילנה סיפרה גם על החוויה בצעדה בשבילים יחד עם חיילי החטיבה. "קודם כל החוויה עצמה להיות בקרב החיילים, לאפשר להם שיח איתנו שלא מתאפשר באופן רשמי. כשהולכים ביחד האווירה היא הרבה יותר פתוחה ומאפשרת להם להעיז ולהתקרב אלינו, לשאול. זה אִפשר כיווני שיחה מאוד מיוחדים".
אילנה מציינת כי בזמן מותו של בנה רונן הייתה בחודש החמישי להריונה, וארבעה חודשים לאחר מכן נולד אחיו, שלו קרתה עוז - על שם הגדוד שרונן שירת בו. "החוויה של עוז כאדם שבעצם לא הכיר את אח שלו, לפגוש את החיילים באופן הזה, עשתה גם לו המון. היה לנו שיח בבית, עוז שאל אותי למה חשוב לי להנציח. ערב קודם היינו עם קהילה יהודית בווירג'יניה, לכל מקום שמזמינים אותנו אנחנו הולכים בשמחה. הבן אדם יצא בשליחות של המדינה, זה לא מוות טבעי. אני חושבת שהתפקיד שלי הוא לספר את סיפור החיים שלו".
