במשך שעות ארוכות התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני, בישיבה שנמשכה אל תוך הלילה (בין חמישי לשישי). הנושא שלשמו התכנסו, קיזוז כספי הרשות הפלסטינית, נדחק לשולי הדיון - כך לפי שרים שנכחו בישיבה. ברקע: לחץ אמריקני לאשר את העברת כלל הכספים, כולל אלה שמיועדים לעזה. בהמשך היום היו אמורים להכריע השרים בסוגייה במשאל טלפוני, אך ההצבעה נדחתה בסופו של דבר למוצאי שבת או ראשון.
ההצעה שעלתה בקבינט, לבקשת האמריקנים, היא שאותם כספי סילוקין לרצועה - כ-200 מיליון שקלים בחודש - יועברו למדינה שלישית. שם המדינה שעלתה במהלך הדיון: נורבגיה. לשרים הובהר כי מדובר בבקשה אמריקנית שנועדה לפתור את הסוגיה ולאפשר לרשות הפלסטינית לקחת את שאר הכסף. לפי המתווה שהוצע, הכסף יחנה אצל נורבגיה.
אסור יהיה לה להעביר אותו לעזה, גם לא בהלוואה. אם יתברר שהם הפרו את הסיכום - שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יהיה רשאי לעצור את העברת הכספים לרשות הפלסטינית, וההחלטה מתי לשחרר את הכסף תהיה בידיו. לפי המתווה, שמוסכם גם על ארה"ב, הכספים לעזה לא יעברו לרשות הפלסטינית. ישראל תעביר לנורבגיה 275 מליון שקל מכספי הסילוקין לרצועת עזה, והיא יחד עם ארה"ב תמסור דיווח חודשי לישראל שלא עבר כסף לעזה.
גורם מדיני כינה את הסיכום "מגה אירוע מדיני", שבו למעשה האמריקנים והנורבגים מאמצים של עמדה שלפיה אי-אפשר להעביר כסף לעזה כי "כסף לעזה זה כסף לחמאס". להחלטה יש משמעות גם על "היום שאחרי". גם האמריקנים מבינים שהרשות הפלסטינית בעזה היא "נטל" - ולמעשה חלק מהבעיה - ובוודאי לא הפתרון.
מבחינת ארה"ב, הוסבר לשרים, מדובר ב"בקשה קריטית". נזכיר כי כמחאה על קיזוז הכספים החליטה הרשות הפלסטינית לא לקחת את הכסף כלל - ועדיין לא ברור כיצד יגיבו ברשות למתווה. במהלך הישיבה, שנמשכה 7 שעות, יצא ראש הממשלה בנימין נתניהו לשיחה עם שר האוצר סמוטריץ', במטרה שיתמוך במתווה החדש. בשיחה השתתף גם השר לעניינים אסטרטגיים, שנחשב מקורב לנתניהו, רון דרמר.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר בדיון שהוא מתנגד למתווה מאחר שלא נמסרו לישראל ערבויות שהכסף לא יגיע לעזה במישרין או בעקיפין - ובכל מקרה המתווה לדבריו "לא ברור מספיק". הוא עומד בסירובו לתמוך במתווה גם לאחר שנחשפו פרטיו. בסופו של דבר נתניהו לא הביא את הנושא להצבעה, למרות שלכאורה היה לו רוב לתמיכה בהחלטה - ובינתיים החליט עם סמוטריץ' לקדם את מתווה העברת הכספים. "אצביע נגד ההחלטה, שנעשית כדי שהרשות תסכים לקבל את כספי המיסים", אמר בן גביר.
בכיר בקבינט אמר מנגד כי "בניגוד לבן גביר שחזק במילים ולא במעשים, החלטת הקבינט מסכלת בפועל העברה של למעלה ממיליארד שקל לחמאס בעזה. עדיף שבן גביר יטפל בתחומי אחריותו ויפסיק את החגיגות של מחבלי הנוחבה שעדיין נמשכות בבתי הכלא ובאיסוף עשרות אלפי כלי הנשק בקרב ערביי ישראל".
כספי הסילוקין הם למעשה החזרי מס על עבודת פועלים ותנועת סחורות שישראל מעבירה מדי חודש לרשות הפלסטינית, ומהווים 65% מתקציבה השנתי. הסכום נע בין 750 ל-800 מיליון שקלים, כשכ-120 מיליון שקלים מתוכם מיועדים לרצועת עזה. רוב הסכום אמור לשמש את יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לתשלום משכורות לעובדי הרשות, בדגש על 32 אלף אנשי המנגנונים הביטחוניים.
3 צפייה בגלריה
ביקש שארה"ב תלחץ על ישראל להעביר את הכספים. אבו מאזן ובלינקן ברמאללה
(צילום: JAAFAR ASHTIYEH/Pool via REUTERS )
אחרי ריבים מתוקשרים בין השרים, בעיקר בין שר הביטחון יואב גלנט לשר האוצר, הקבינט המדיני ביטחוני החליט בתחילת נובמבר לקזז מכספי הרשות את כל הכספים שמיועדים לרצועה, בנוסף לקיזוז המתבצע על פי חוק של כספים המשולמים למחבלים ולמשפחותיהם. אבל מעבר לזה - הוחלט כי כספי הסילוקין ששייכים לרשות מהתחשבנויות מיסים עם ישראל יועברו כרגיל.
בהמשך, הודיע ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה שהרשות לא תקבל את כספי המיסים שישראל מתכוונת להעביר לה, בגלל שאינם כוללים את הכספים שמיועדים לרצועה. אשתייה אמר שהוא מקווה שהלחץ הבינלאומי על ישראל יביא להעברה מהירה של הכספים שמיועדים להוצאות שוטפות ברצועת עזה, בין השאר תשלום לעובדי מערכת הבריאות ברצועה, שהרשות אחראית עליהם למרות שחמאס שולט בעזה כבר שנים רבות - ומאז עברו כבר יותר מחודשיים.
אחרי הפגישה בשבוע שעבר ברמאללה בין אבו מאזן ומזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, דיווחה רשת "סקיי ניוז" בשפה הערבית כי הפלסטינים ביקשו שארה"ב תלחץ על ישראל להעביר לרשות את כספי המיסים. "אם אין לך את היכולת לשחרר כספים, איך תהיה לך היכולת להפעיל לחץ על ישראל ולהשיג שלום ומדינה פלסטינית?", אמרו הפלסטינים למזכיר המדינה.
