"יש מישהו שסיפר לי שלקחו מטען כדי להטמין אותו מהדירה שלו עד למקום שנמצא במרחק של שני מטר ממנו. האיש ירד למטה, אמר לו 'יא בן אדם, איך אתה מטמין את המטען ליד הדלת - ואז אם הוא יתפוצץ אני והילדים שלי נלך'. הוא ענה לו 'אם זה לא מוצא חן בעיניך תצא מכאן'. בעל הדירה אמר לו 'אלה הילדים שלי, זה לא בסדר', ומטמין המטען השיב 'אני אשים את זה גם אם זה לא מוצא חן בעיניך, ואפילו אשים אותו בינך ובין אשתך'. אחר כך הוא הוציא אקדח וירה בבעל הדירה ברגל".
תיעודים מחקירת פעילי חמאס והג'יהאד האיסלאמי
(צילום: דובר צה"ל)
צה"ל פרסם היום (שני) עדויות עזתים ששיתפו פעולה עם חמאס והג'יהאד האיסלאמי ולהפוך לפעיליהם, אחרי שנעצרו ונחקרו על-ידי חוקרי המתקנים של יחידה 504 באגף המודיעין. הם חשפו פעם נוספת את האופן שבו עושה ארגון הטרור ששולט בעזה באזרחים ברצועה וסביבת מגורים לצורכי טרור.
מוחמד דרויש עמארה, פעיל של הג'יהאד האיסלאמי, סיפר בחקירתו על ההתנהלות של אנשי חמאס: "הייתי בבית הספר ואמרתי לילד 'לך ותעבור ליד הבית כל יומיים בערך', רציתי שיבדוק את הבית בגלל שיש לנו חפצים וכל פעם באים גנבים.
"הילד פתח את הדלת, וראה שהבחורים (פעילי חמאס) ישנים אצלי בתוך הדירה. אנחנו יצאנו מהדירה והם, פעילי חמאס, השתלטו עליה. צלף ישב לי על החלון, הילד סיפר שבדירה היו יותר מ-20 פעילי חמאס ושהנשקים שלהם זרוקים על הרצפה. הם נכנסו לדירה בלי שום אישור ממני".
עמארה סיפר עוד: "אני והאחים שלי זכינו בירושה בחלקה של 750 מטר. מוסא, בן הדוד שלי, לא רצה לתת לי אותה. הוא פעיל בחמאס, פעם אחת הוא שם ארטילריה באזור ורצה לירות ממנה מהחלקה. הלכתי לריב איתו בגלל שהוא רצה לירות מאצלי. יש לי ילדים בבית והשכן הדוד שלי יושב בדירה שלו. אמרתי למוסא 'איך אתה בא לירות מאצלנו? אתה יכול לפגוע בילדים עם הרקטות'. הוא אמר שזו האדמה שלו ושזה לא עניין של אף אחד".
הכותרת
בין פאודה לשלום: הסיפור של הרשות הפלסטינית | אבי יששכרוף
34:34
זוהדי עלי זהדי שאהי, פעיל חמאס לשעבר, סיפר בחקירתו: "הרגשתי שאנחנו האזרחים מגינים אנושיים. למה שאנחנו נגן עליהם? אנחנו רוצים גם להינצל. זו הטעות של חמאס. אנשים יצאו מהבית (בזמן הלחימה) והיה מעבר בטוח כי הצבא אמר לנו ללכת דרומה וששם יהיה אוכל ושתייה. שרטטו לנו מעבר בטוח, ואז נתקלנו בבחורים (פעילי חמאס) שהכניסו אותנו לתוך אחת השכונות.
"הם אמרו לנו 'אף אחד לא הולך דרומה, יש הפצצות ואסור שאף אחד ימשיך כאן ברחוב'. נכנסו לתוך בית החולים שיפא, ונתקענו בפנים. הפעילים ישבו בינינו עם האזרחים. הם פחדו התחבאו מהחיילים, אפילו רבתי עם פעיל אחד ואמרתי לו 'המקום שלך זה לא פה עם האזרחים אלא למטה' (בתת-קרקע). הוא אמר לי שברגע שתיגמר המלחמה הוא יעניש אותנו, התחיל לאיים עליי".
על השאלה מה הוא חושב על צה"ל, השיב שאהי: "את האמת, לפי מה שראיתי, הלוואי שתישארו אצלנו. אם היו נשארים איפה שגרנו - אז לא היינו מתים מרעב. ברגע שהצבא נכנס לבית חולים שיפא פחדנו מה הוא יעשה איתנו, אבל להפך. הם הביאו לנו אוכל ומים וישבו איתנו. הרגשנו בטוחים".
