5 צפייה בגלריה
מודאג מהמצב, והרגיש שהוא חייב להתערב. פוקס לצד נתניהו בישיבת הממשלה
(צילום: עמוס בן גרשום' לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בשיחות סגורות למקורביו כי יכול היה לפתור את המשבר סביב המהפכה המשפטית "תוך 10 דקות", אך לדבריו הוא אינו עושה זאת בשל האיסור שהטילה עליו היועצת המשפטית הממשלה גלי בהרב-מיארה, עקב ניגוד העניינים שבו הוא מצוי על רקע משפטו.
בינתיים, היועמ"שית התירה למזכיר הממשלה יוסי פוקס להיות מעורב במגעים לפתירת המשבר, אך מבלי לשוחח על כך עם ראש הממשלה. פוקס הבהיר שמתווה אלבשן-פרידמן הוא בסיס למשא ומתן, אך הימין לא יקבל אותו כפי שהוא. ואכן, הערב (רביעי) כבר נחשפו הערותיו של פוקס על המתווה - הכוללות שינויים דרמטיים באותו מתווה פשרה שהאופוזיציה כלל לא קיבלה בעצמה.
לפי ההערות של פוקס, הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק, שבוטל או שונה על ידי בית המשפט העליון, ברוב של 63 קולות - במקום 65 לפי מתווה אלבשן-פרידמן. בנוסף, תוכל הכנסת לשוב ולחוקק חוק, שבוטל או שונה על ידי העליון, ברוב של 61 קולות ובמקרה כזה החוק ייכנס מחדש לתוקף 6 חודשים לאחר שתיבחר הכנסת הבאה. אולם אם חוקק החוק מחדש ברוב של 63 קולות הוא ייכנס מיידית לתוקף - וגם כאן חל שינוי בפסקת ההתגברות מ-65 ל-63. הקואליציה הנוכחית, יש לציין, מונה 64 מנדטים.
בנוסף, גם באחד הסעיפים החשובים ביותר - הרכב הוועדה לבחירת שופטים - נציגו למעשה של נתניהו הציג גרסה אחרת מזו שבמתווה. לפי גרסת פוקס, בוועדה יכהנו שלושה שופטים, שלושה שרים בממשלה, שני ח"כים מהקואליציה, שני ח"כים מהאופוזיציה ונציג אחד מהאקדמיה שימונה על ידי שר המשפטים בהיוועצות עם נשיא העליון.
מתווה אלבשן-פרידמן כלל מינויים לעליון בשיטת "תיבת נוח" - פעם הקואליציה בוחרת אחד ופעם האופוזיציה - והצעה זו נעדרת מגרסת מזכיר הממשלה. בנוסף, לפי מתווה הפשרה נדרש רוב של 7 מתוך 12 חברים למינוי שופטים במחוזי ובשלום, ואילו לפי גרסת פוקס המינויים של השופטים, בכל הערכאות, ייעשו ברוב רגיל בקרב חברי הוועדה.
במתווה פרידמן-אלבשן צוין כי חוות דעת היועצים המשפטיים אינה מחייבת את הממשלה. "כולל היועץ המשפטי לממשלה", הוסיף פוקס באותו משפט במפורש. שינוי נוסף נוגע לעילת הסבירות. במתווה הפשרה נכתב כי הפיקוח השיפוטי על רשויות המינהל יימשך גם בעילה הקיימת של סבירות, ובהתאם לעמדה שנקט השופט סולברג. מזכיר הממשלה הוסיף לגבי עילת הסבירות: "זולת החלטות שהתקבלו במליאת הממשלה או בוועדות השרים".
בשיחות סגורות אמר ראש הממשלה נתניהו למקורביו, שהפצירו בו להתערב במשבר: "מה אתם רוצים ממני - אני לא יכול לטפל בזה". בשיחות האלה נשמע נתניהו מתוסכל ועצבני. בזמן שנתניהו מנוע, פוקס כאמור קיבל אישור חריג להיות מעורב בפתירת המשבר. פוקס היה זה שיזם את הפנייה ליועמ"שית וביקש ממנה היתר לעסוק בנושא מתוקף תפקידו כמזכיר הממשלה.
היועצת המשפטית לממשלה השיבה לו בכתב: "הסדר ניגוד העניינים שלך אינו מונע ממך לעסוק בנושא האמור לעיל, ובלבד שהדבר ייעשה מבלי לדון עם ראש הממשלה בעניין או לקבל ממנו כל הנחיות, במישרין או בעקיפין, ומבלי לשמש בהקשר זה כמי שמייצג את ראש הממשלה". מיד לאחר קבלת ההיתר, פוקס צייץ בנושא והתייחס למתווה אלבשן-פרידמן, תוך שהדגיש שהוא בסיס למשא ומתן, איך הוא אינו תומך בו: "קראתי את הצעת הפשרה בעניין הרפורמה המשפטית. מדובר בהצעה רצינית ובסיס למו"מ בסוגיות הליבה: אי-שפיטות של חוקי יסוד, רוב מיוחד לביטול חוקים, פסגת ההתגברות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, סבירות וייעוץ משפטי חיצוני לממשלה. נותר לגשר על פערים בנושא הרוב הנדרש".
מאוחר יותר צייץ פוקס: "מזה זמן נעשים מאמצים גדולים מצד נשיא המדינה, שרים בממשלה, פרופסורים למשפטים וגופים חוץ-פרלמנטריים, להגיע להסכמה ציבורית שתאפשר להעביר את הרפורמה המשפטית, תוך ביצוע תיקונים מסוימים שיפחיתו את גובה הלהבהות. המתווה של אלבשן-פרידמן יכול להיות בסיס למו"מ אך לא יתקבל As is, הפערים גדולים!". כאמור, לאחר מכן הוא פרסם את אותם "תיקונים".
כבר זמן רב שפוקס מודאג מהמצב ולכן הרגיש שהוא חייב להתערב, אמרו בסביבתו. עוד הדגישו כי נתניהו לא שלח אותו ליועצת המשפטית, וכי הוא לא פועל כאן בשליחותו של נתניהו. "זו בקשה אישית של מזכיר הממשלה שפועל ביחד עם כל מי שעיניו בראשו ומודאג מהמצב. הנשיא, השרים ושר המשפטים יריב לוין, שקשוב ומוכן לעשות שינויים מסוימים כדי להעביר את הרפורמה, כל עוד המהות שלה לא נפגמת", אמרו הגורמים.
מי אתה יוסי פוקס?
עו"ד יוסי פוקס (50) עלה לארץ מארצות הברית בשנת 1974 ומתגורר בהתנחלות נווה דניאל. הוא כיהן כיו"ר הפורום המשפטי למען ישראל, שהינו גוף משפטי ימני, והיה מראשי המאבק בתוכנית ההתנתקות. הוא חיבר את הספר "גירוש בהכשר הבג"ץ", העוסק במאבק המשפטי בתוכנית. פוקס נחשב למשפטן מוערך בקרב חוגי הימין, ובעבר התמודד בפריימריז של הבית היהודי, והוצב בעבר גם במקום ה-49 ברשימת הליכוד לכנסת.
בשנים האחרונות הרבה להגן על ראש הממשלה מבחינה משפטית בראיונות לתקשורת ובציוצים, וטען שמשפט נתניהו תפור. זמן קצר לפני מינויו צייץ: "שופטים בדימוס, פרופסורים למשפטים, בכירי פרקליטות בדימוס וראשי לשכת עורכי הדין, זועקים געוואלד על קץ הדמוקרטיה רק בשל כוונה להעביר פסקת התגברות ברוב חברי הכנסת המייצגים את הריבון, אך עוצמים עיניהם, אוטמים אוזניהם ואפילו לא מצייצים אל מול שיטות השטאזי וחקירות ק.ג.ב שמתגלות במשפט נתניהו".
על קריאתה של שופטת בית המשפט העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה לצאת למחאה המונית נגד חקיקת פסקת ההתגברות צייץ פוקס: "לאחר 30 שנות דיקטטורה שיפוטית, שופטי בית המשפט העליון שכחו מהי דמוקרטיה". בדצמבר האחרון צייץ פוקס כי "רק במדינת חלם ישראלית, פקידי הדיפ סטייט מנהלים מאבק נגד נבחרי הציבור למנוע תיקון חקיקה בפרלמנט שיקבע שהפקידים כפופים לשר הממונה עליהם...ואף דורשים לכלול בחוק סעיף 'קריטי' על 'ממלכתיות'...מה השלב הבא, הם יגישו הצעות חוק? יביעו אי-אמון בממשלה? יתפרו תיק לראש המשלה? אופס, כבר נעשה". בציוץ אחר אף כתב כי "הערבים יודעים את האמת...אין עם פלסטיני".
לאחר אישור הסכם הגבול הימי עם לבנון צייץ פוקס: "שמעתי ששרי ממשלת המיעוט של לפיד, שאישרו במחטף את הסכם הכניעה עם חיזבאללה, ערב בחירות, מבלי להביא את ההסכם לאישור הכנסת אפילו ברוב רגיל, מוטרדים מאוד מפסקת ההתגברות שתעניק לכנסת ברוב חבריה (61) את המילה האחרונה בחקיקה.. הגיוני סך הכול. הם מאמינים בדיקטטורה ולא בדמוקרטיה".
