בראשית אוקטובר 2021 הוקפצו כוחות גדולים של מחוז צפון במשטרה בעקבות דיווח על אישה שנחטפה כשיצאה ממקלט לנשים מוכות שבו שהתה כדי לקבל טיפול רפואי. הפעילות המשטרתית המהירה הובילה לשחרורה של האישה ולמעצר החוטפים – אחיה.
מעצר האחים שחטפו אישה ששהתה במקלט לנשים מוכות
האלימות בחברה הערבית עלתה מדרגה בשנים האחרונות וגבתה לא מעט קורבנות. לאחרונה, מספרים ארגוני הסיוע, חלה עלייה משמעותית במעורבות ארגוני פשע ושיטות העבודה האלימות שלהם בסכסוכים בין בני זוג.
"מאז יוני 2020 עולם הפשע נכנס לקשר בין זוגות באופן שאי אפשר לדמיין", סיפרה עובדת באחד מארגוני הסיוע. "אנשים רגילים, נורמטיביים כביכול, ממעמד טוב, פונים לארגוני פשיעה על מנת לסדר את החיים שלהם. הרציונל הוא שימוש בארגוני פשיעה כשיטה לשינוי מאזן הכוחות בסכסוכי גירושים".
בחלק מהמקרים הגבר מכה את אשתו, מתנהג כלפיה באלימות או מנצל אותה ומאיים כי אם תספר על כך להוריה או לאדם אחר הוא יערב את ארגוני הפשע. במקרים אחרים, גברים שכרו עבריינים מקצועיים בעלות של אלפי שקלים כדי לחסל את נשותיהם, שביקשו לעזוב אותם.
מבחינת העבריינים מדובר בכסף קל, כמעט ללא סיכון. ברוב מקרי האלימות בחברה הערבית המשטרה לא מצליחה לתפוס את המעורבים, וכך הם מרוויחים את הכסף ולא משלמים את המחיר.
מכיוון שהמשטרה לא מפענחת את מקרי הרצח, הדבר היחיד שנותר אלו הסרטונים ועדויות המשפחה, החברים ועדי הראייה. כך, פעם אחר פעם נראים רעולי פנים חמושים בנשק מגיעים למקום שאליו נשלחו, יורים ונעלמים. לעתים, מי שהזמין את הרצח היה בכלל באותה השעה באחת הערים הפלסטיניות או בחוץ לארץ.
"ארגוני הפשיעה נכנסים לכל מקום, מפני שהאינטרס שלהם הוא להרוויח עוד כסף, לא משנה איך. בעיות במשפחה זה פלח שוק חדש שנפתח בפניהם", סיפרה עובדת בארגוני הסיוע. "אגב, לפעמים אנשי הסולחה אלה אותם אנשים – מרוויחים גם מהסכסוך וגם מהסולחה. בכל עיר או כפר, כולם יודעים מי הם ומה הם עושים, אבל אף אחד לא מעז לספר".
"האינטרס של ארגוני הפשיעה הוא להרוויח עוד כסף, לא משנה איך. בעיות במשפחה זה פלח שוק חדש שנפתח בפניהם"
סמאח סלאימה, עובדת סוציאלית ומייסדת עמותת "נעם – נשים ערביות במרכז לוד", זועמת על המצב. "הפשע המאורגן מציע את שירותיו לכל מי שיכול לשלם. התרענו על כך מזמן, רק שמוסדות החוק לא רצו לשמוע. הם כל הזמן תירצו את זה באלימות משפחתית ולפעמים במה שמכונה 'כבוד המשפחה' או 'מנטליות ערבית שמרנית'".
"ב-90% מהמקרים שאני ליוויתי, הסכסוכים היו על כסף, ירושה או על חזקת ילדים, וזה הסתיים במעורבות של הפשע המאורגן", סיפרה סלאימה. "גברים שקשה להם להתמודד עם נשים שמבקשות להיפרד או לנהל אורח חיים עצמאי, או שהם נכשלים במאבקים המשפטיים, פונים לארגוני הפשיעה".
"גברים שקשה להם להתמודד עם נשים שמבקשות להיפרד או שהם נכשלים במאבקים המשפטיים פונים לארגוני הפשיעה"
כדוגמה היא מביאה את לוד. "בעשר השנים האחרונות, רוב מקרי הרצח של נשים בלוד היה בידי מחסלים שמישהו שילם להם כדי לבצע את הרצח".
"ברחתי מהבית, אבל בכל פעם הוא מצא אותי"
ההשפעה של האלימות במגזר הערבי מגיעה גם אל תוך הביתה פנימה. במקרים רבים נשים נרצחות על ידי בני הזוג שלהן, או אחד מקרובי משפחתן. על פי דו"ח של מרכזי הסיוע לנשים במגזר, כ-30% מהפניות שהתקבלו במרכזים דיווחו על נוכחות נשק בבית כגורם מאיים.
"בגיל 18 התחתנתי עם בחור שמבוגר ממני בחמש שנים. אבא שלו איש מכובד ואמו אישה תומכת", סיפרה סלמא. "בליל החתונה התגלה לי שהוא מכור לסמים, והבנתי שנפלתי. החיים שלי הפכו לקטסטרופה של אלימות מתמשכת, ופחדתי לברוח כי גיליתי שהוא חמוש בכל סוג של נשק. אחרי מספר חודשים עזבתי לבית של ההורים, אבל הוא איים עליי – אז נאלצתי לחזור".
"החיים שלי הפכו לקטסטרופה של אלימות מתמשכת. פחדתי לברוח כי גיליתי שהוא חמוש בכל סוג של נשק"
דנה, סבלה גם היא מאלימות במשפחה. "ברחתי מהבית, אבל הוא החזיר אותי בכוח ובאיומים. בינתיים ילדתי את בתי הראשונה, וניצלתי את ההזדמנות לעזוב אותו. פעם הייתי אצל ההורים, ופעם אצל חברות, והתגלגלתי מספר פעמים למקלט, אבל בכל פעם הוא מצא אותי".
לבסוף, הצליחה דנה להתחמק מבן הזוג. "רציתי מאוד להתחיל מחדש, ורק עכשיו אני יוצאת מהמקלט חזקה יותר ובלי לפחד, פשוט כי אני בקשר עם גבר שייך לכנופיה חזקה יותר".
מקרה אחר, שהסתיים בצורה טרגית, היה זה של דועאא אבו שרך מלוד, שחוסלה על ידי רעולי פנים כשטיילה עם ארבעת ילדיה. המשטרה חקרה את הגרוש שלה ואת אחיה, אבל שחררה אותם. באפריל 2020 התיק נסגר מחוסר ראיות. מנגד, בעמותת כיאן טוענים שמדובר במקרה קלאסי של רצח בתוך המשפחה.
"לפני שנים היינו מדברים על חינוך ועל המנטליות הפטריארכלית. כיום יש עוד רובד שמוסיף המון אתגרים", אמרה סלאימה. "אנחנו תלויים במשטרה ובמערכת המשפט, וזה משאיר אותנו בלי שליטה".
אובדן השליטה משאיר את הפעילים בחברה הערבית חסרי אונים, במיוחד לאור תחושת האפליה, גם בתחום חקירות הרצח. "למה במקרים בחברה היהודית מצליחים לפענח, ובחברה הערבית לא?", תהתה סלאימה. "מבחינת המוסדות הרשמיים, חיי אישה ערביה לא שווים לחיי אישה יהודייה".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "האלימות בחברה הערבית היא נגע חברתי פסול ואנו פועלים למגרה ולהיאבק בה בכל האמצעים הקיימים ברשותנו למען שלום הציבור וביטחונו. המשטרה חוקרת כל מקרה אלימות ורצח ביסודיות ובמקצועיות, ללא קשר לזהות העבריין או הקורבן.
"לצערנו, המשטרה בדרך כלל זוכה לשיתוף פעולה נמוך משמעותית מצד קורבנות עבירה ועדים לאבירות אלימות ורצח בקרב החברה הערבית, המתרחשים רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. המשטרה פועלת להגברת שיתופי הפעולה ומתבצעים כל העת מגוון מאמצי מניעה והסברה לחיזוק נורמות הציות לחוק.
"נציין, כי מאז תחילת השנה פענחה המשטרה מקרי אלימות רבים שהתרחשו בקרב החברה הערבית, ומדי שבוע נתפסים עשרות אמצעי לחימה ברחבי הארץ – פעילות שבזכותה נמנעים מקרי אלימות רבים".
