ראש הממשלה החדשה של בריטניה אמנם נבחרה על ידי חברי מפלגתה השמרנית ברוב מוצק של 57%, אבל בציבור הרחב לא זוכה ליז טראס לתמיכה משמעותית – תמיכה שלה תזדקק אולי על מנת להוציא לפועל תוכניות גרנדיוזיות שאותן היא מתכננת על מנת להתמודד עם האתגרים הקשים הצפויים לה בתפקיד, בראשם המשבר הכלכלי החמור שממנו סובלת הממלכה. סקר שפורסם אמש (יום ב'), שעות אחדות לאחר שהוכרזה כמנצחת במרוץ להחלפתו של בוריס ג'ונסון, מעיד על כך שרק אחד מכל שבעה בריטים חושב שתעשה עבודה טובה יותר ממנו.
לפי הסקר שנערך על ידי מכון YouGov, ושבו השתתפו 2,488 איש, רק 14% סבורים שטראס תהיה טובה יותר מג'ונסון, בעוד 24% סבורים שתהיה גרועה ממנו. חצי מכלל הנשאלים היו מאוכזבים מהבחירה בה כמנהיגתה הבאה של בריטניה, ורק אחד מכל חמישה מאמין שהממשלה שהיא צפויה להרכיב בימים הקרובים תצליח להתמודד עם העלייה החדה ביוקר המחיה. גם בקרב הנשאלים שהזדהו כתומכי המפלגה השמרנית, נתוני התמיכה בטראס לא מעודדים במיוחד: רק 17% סבורים שתהיה טובה מג'ונסון, ו-34% סבורים שתהיה גרועה ממנו.
לסקר הזה אין כמובן משמעות מעשית מבחינתה של טראס, אבל הוא מצטרף לשורה של סקרים בחודשים האחרונים המעידים על חוסר האמון של הציבור הרחב בשלטונם של השמרנים, שנמשך ברציפות מאז 2010. הסקרים חוזים כעת ניצחון ללייבור מהאופוזיציה, ואף שהבחירות הכלליות בבריטניה מתוכננות להיערך לפי שעה רק בשנת 2024, משברים פוליטיים עתידיים עשויים להביא להקדמתן.
הבחירות הפנימיות במפלגה השמרנית, נזכיר, הוכרזו אחרי שבחודש יולי נכנע ג'ונסון ללחץ עליו להתפטר, בעקבות שערוריית מסיבות הקורונה ופרשת כריס פינצ'ר, ובכך הוא נתן את האות לקרב ירושה בתוך המפלגה. בתום הצבעה שנמשכה יותר מחודש שלם ושבה השתתפו כ-180 אלף חברי המפלגה, הוכרזה אתמול בצהריים טראס כמנצחת עם 57.4% מהקולות, לעומת 42.6% שגרף יריבה שר האוצר לשעבר רישי סונאק. כבר מחר תיסע טראס לטירת בלמורל שבסקוטלנד, ושם תפגוש את המלכה אליזבת ותקבל ממנה את המינוי לראש הממשלה.
אף שניצחה בפער של 15%, בתקשורת הבריטית ציינו כי הוא קטן יותר מהתחזיות שצפו לטראס ניצחון סוחף יותר, וכמה מהפרשנים הפוליטיים שם העריכו כי ניצחון בפער של פחות מ-60% יעניק פתח לספק עתידי באשר ליכולתה של טראס לאחד את המפלגה השמרנית. הספק הזה נובע בין היתר מהעובדה שבקרב חברי הפרלמנט השמרנים לא נהנית טראס מתמיכה נרחבת, ובשלבי הסינון במרוץ – אלו שקדמו להצבעה הנרחבת בקרב כלל חברי המפלגה ושבהם השתתפו רק חברי הפרלמנט השמרנים – סונאק גבר עליה.
עדות לקושי שלה לאחד את המפלגה הגיעה אמש עם הודעתה של אחת מהשרות הבכירות בממשלתו של ג'ונסון, שרת הפנים פריטי פאטל, על החלטתה שלא להמשיך בתפקידה תחת טראס. פאטל, יצוין, ספגה ביקורת מצד גורמים במחנה הניצי במפלגה השמרנית – שעמו נמנית טראס – על כך שלא הצליחה להוציא לפועל את תוכנית הטסת המהגרים הלא-חוקיים לרואנדה, ופרשנים פוליטיים מעריכים כי ממילא הייתה מוחלפת על ידי טראס. ההערכות הן כי מי שתחליף את פאטל כשרת הפנים היא סואלה ברוורמן, שהייתה מבין המועמדים במרוץ להחלפת ג'ונסון אך פרשה והצטרפה אל תומכי טראס. אמש דווח כי גם סונאק עצמו, שבמהלך הקמפיין תקף בחריפות את הצעותיה הכלכליות של טראס לקיצוצי מיסים וכינה אותן "סיפורי אגדות", לא צפוי להתמנות לתפקיד בממשלתה. הוא עצמו הודיע בריאיון ל-BBC אחרי ההפסד כי אינו שוקל את האפשרות הזו.
בלי תקופת חסד
לצד התקווה לצופף שורות בקרב חברי מפלגתה, הנושא הבוער ביותר שאיתו תצטרך טראס להתמודד בשבתה כראש הממשלה הוא המשבר הכלכלי שפוקד את בריטניה, שניצבת בפני מיתון. הבריטים מתמודדים בחודשים האחרונים עם עלייה חדה ביוקר המחיה, ושיעור האינפלציה עומד כעת, לראשונה מאז שנות ה-80, על יותר מ-10%. גורם מרכזי מאחורי השתוללות המחירים הוא הזינוק במחירי הנפט והגז, בין השאר בעקבות המלחמה באוקראינה, ובחודש שעבר הודיעו הרגולטורים בממלכה כי מאוקטובר הקרוב מחירי האנרגיה לצרכנים הפשוטים יזנקו ב-80%. המשמעות של ההחלטה הזו היא שעלות צריכת החשמל והגז עבור משפחה ממוצעת תזנק מ-1,971 פאונד בשנה ל-3,549 פאונד בשנה.
לאורך הקמפיין הכריזה טראס כי בכוונתה להתמודד עם המשבר הכלכלי באמצעות הפחתות מיסים דרמטיות – הבטחות שיריבה סונאק מתח עליהן כאמור ביקורת חריפה בטענה שמי שיצטרך לשלם עליהן יהיו דורות העתיד בשל הלוואות הענק שהממשלה תידרש לקחת כדי לממנן. לצד זאת הביעה הסתייגות מסיוע כלכלי ישיר לאזרחים, או מה שכינתה "מענקים", אבל בצל הזינוק הדרמטי במחירי האנרגיה נראה שעמדתה השתנתה: בבריטניה דיווחו אתמול כי טראס שוקלת כעת ברצינות את ההצעה שאותה קדימה עד עתה דווקא מפלגת הלייבור, להקפאת המחיר שגובות חברות האנרגיה עבור חשמל וגז ממיליוני בתי אב – כשמי שתספוג את הפער במחירים תהיה הממשלה.
בסוכנות הידיעות רויטרס דיווחו אמש, מפי גורם המעורב בפרטים, כי במסגרת התוכנית שנרקמה על ידי פקידי ממשלתו של ג'ונסון ושנבחנת על ידי טראס, מחירי האנרגיה יוקפאו החל מאוקטובר לפחות עד חודש ינואר. עלות התוכנית צפויה לפי ההערכות לעמוד על יותר מ-70 מיליארד פאונד, ואולי אף תגיע ל-100 מיליארד. טראס עצמה טרם חשפה את תוכניותיה, אבל הבטיחה לקבוע כבר בשבוע הראשון שלה בתפקיד תוכנית פעולה להתמודדות עם יוקר המחיה. בריאיון לרשת BBC אמרה כי אין סיבה שהעלייה במחירי האנרגיה תביא ל"ארמגדון" במהלך החורף הקרוב, ובנאום הקצר שנשאה לאחר שהוכרזה כמנצחת הבטיחה לטפל לא רק בבעיות קצרות הטווח של הכלכלה הבריטית, אלא בבעיות ארוכות טווח, כגון דרכי הספקת האנרגיה.
בהיבט הכלכלי צפוי לטראס מכשול נוסף: בצל העלייה החדה ביוקר המחיה בריטניה מתמודדת בחודשים האחרונים עם שורה ארוכה של שביתות, בין השאר בנמלים, ברכבות, בדואר ובענפי תעשייה שונים, וב"גרדיאן" מדווחים כי השביתות הללו עשויות רק להחריף בשל כוונתם של ארגוני עובדים לתאם בין העיצומים שלהם. טראס הבטיחה לנקוט נגדם ביד קשה, ולחוקק בתוך חודש אחד כללים חדשים שימנעו מעובדים במגזרים קריטיים לשבות מעבר לרמות שירות מינימליות.
חבר הפרלמנט השמרן הוותיק דייוויד דייוויס אמר אתמול כי מצבור האתגרים שממתין לטראס כראש הממשלה הוא כנראה "השני הכי קשה שאיתו התמודד ראש ממשלה כלשהו בבריטניה של אחרי מלחמת העולם השנייה". לדבריו רק רשימת המשברים שבהם טיפלה מרגרט תאצ'ר, האישה הראשונה שכיהנה כראש ממשלת בריטניה, הייתה מסובכת יותר. אנדרו וודקוק, העורך הפוליטי של העיתון "האינדפנדנט", העריך גם הוא שהקשיים שעמם תתמודד טראס יהיו אדירים וכי בניגוד לראשי ממשלה חדשים אחרים, טראס לא תזכה לתקופת חסד ראשונית, או "ירח דבש" כלשונו, ו"תיכנס הישר לתוך ההוריקן".
טראס תהיה ראש הממשלה הרביעית מטעם המפלגה השמרנית בתוך שבע שנים: בתקופה הזו הספיקו לכהן בתפקיד דייוויד קמרון, תרזה מיי ובוריס ג'ונסון, ובריטניה היטלטלה בין משבר למשבר – מהברקזיט, דרך הקורונה ועד לצרות הכלכליות הפוקדות אותה כעת. בלייבור, שכאמור נהנית מיתרון בסקרים, טוענים שהצרות הללו הן תוצאה של שלטונם הממושך של השמרנים. "אחרי 12 שנים עם השמרנים כל מה שיש לנו להציג הוא משכורות נמוכות, מחירים גבוהים ומשבר יוקר מחיה מעשה ידם", אמר אמש מנהיג האופוזיציה קיר סטארמר. "רק הלייבור תוכל להעניק למדינה שלנו את ההתחלה החדשה שהיא זקוקה לה".
טראס תיכנס לתפקיד גם בשעה שבמזרח אירופה מתנהלת המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, וכשלונדון היא אחת התומכות הראשיות של הממשלה בקייב. בתדרוך במוסקבה נשאל אתמול דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב על יחסה של רוסיה לשני המועמדים בבחירות הפנימיות של השמרנים, ואמר שלארצו אין ממש תקווה שדבר-מה חיובי ייצא מהמרוץ בין טראס לסונאק. פסקוב אמר כי במהלך הקמפיין שלהם, שני המועמדים התחרו זה בזה מי ינפק הצהרות שנאה גדולות יותר כלפי רוסיה. הוא טען שאף ש"קשה לדמיין משהו גרוע יותר", ייתכן שתחת טראס היחסים בין מוסקבה ללונדון יידרדרו עוד יותר.
ברוסיה לעגו: "שתבקש מהבריטים לכבות את האור"
מצד תומכי משטר פוטין נשמעו אתמול שורה של אמירות לעגניות כלפי טראס, והמחוקק הרוסי לאוניד סלוצקי טען שהיא תידרש כנראה להורות לבריטים "לכבות את האור" בגלל הזינוק במחירי האנרגיה – זינוק שנובע במידה רבה מהפסקת זרם הגז הרוסי לאירופה, מהלך שנתפס כנקמה מצד פוטין על אותן סנקציות קשות שבריטניה קידמה נגד ארצו. "זו לא רוסיה וזה לא הנשיא שאשמים בזה, אלא הקשיחות של הסנקציות שקידם דאונינג 10", הוסיף סלוצקי. קונסטנטין קוסצ'ב, חבר בבית העליון של הפרלמנט במוסקבה, לעג מצדו על מה שנתפס כניסיונה של טראס להידמות למרגרט תאצ'ר, שנודעה בכינוי "אשת הברזל": הוא אמר כי לטראס אין אפילו "טיעוני ברזל" שעמם היא יכולה לשכנע את אוכלוסייתה בצדקת דרכה.
מאוקראינה נשמעו כצפוי ברכות חמות לטראס, והנשיא וולודימיר זלנסקי אמר אמש כי הוא מכיר אותה היטב מפעילותה בחודשים האחרונים כשרת החוץ. לדבריו, "היא תמיד הייתה בצד המואר של הפוליטיקה האירופית". זלנסקי בירך אותה שעות אחרי שנפרד מבוריס ג'ונסון בשיחת טלפון, וכינה אותו "ידיד גדול" של אוקראינה שגילה "אומץ אישי" בתמיכה שלו בקייב.
תגובות מעורבות יותר לבחירה בטראס הגיעו מהאיחוד האירופי, כשברקע החשש בבריסל מהמדיניות הנוקשה שמובילה טראס בכל הנוגע לעתיד היחסים הכלכליים של הממלכה מול האיחוד בעידן שאחרי הברקזיט. במוקד המחלוקת עומדת דרישתה של לונדון לשינויים בכללים שסוכמו בעבר בין הצדדים בנוגע לצפון אירלנד, שהינה טריטוריה בריטית, ומטרתם הייתה לאפשר לה לסחור בחופשיות עם הרפובליקה של אירלנד, שחברה באיחוד ושעמה היא חולקת גבול יבשתי. הכללים הללו מגבילים את התנועה במסחר בין צפון אירלנד לטריטוריות האחרות של בריטניה, והם מעוררים בלונדון תסכול רב.
טראס קידמה בשנה האחרונה הצעת חוק שתאפשר לבריטניה להפר את ההסכם מול האיחוד בנוגע לצפון אירלנד, מהלך שעורר זעם בבריסל. לזעם הזה ניתן אמש ביטוי בהודעת הברכה ששלחה לה נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין. "ניצבים בפנינו אתגרים משותפים רבים, משינויי האקלים ועד הפלישה של רוסיה לאוקראינה. אני מצפה ליחסי עבודה בונים, תוך כבוד מלא להסכמים", מסרה פון דר ליין.
גם נשיא צרפת עמנואל מקרון בירך את טראס על ניצחונה, אף שרק לאחרונה זו הצהירה כי אינה יכולה לקבוע חד-משמעית שמקרון הוא ידיד הממלכה. מקרון הביע תקווה לשיתוך פעולה צמוד עם טראס, "כבעלי ברית וכידידים". בתקשורת הצרפתית היו פחות מנומסים: בעיתון Les Echos כינו אותה "שבשבת הברזל", בפרפרזה על הכינוי "אשת הברזל" שדבק בתאצ'ר. מדובר בהתייחסות לעגנית לטענות המושמעות כלפי טראס ולפיהן היא משנה את דעתה על פי הלך הרוח הציבורי: כך למשל תמכה בעבר בהישארות בריטניה באיחוד האירופי, אבל אחרי משאל העם ב-2016 הפכה לתומכת נלהבת של הברקזיט.