שר המשפטים גדעון סער פרסם הערב (שלישי) את תזכיר החוק שעבד עליו לאחרונה ולפיו נאשם בעבירות שהעונש עליהן הוא שלוש שנות מאסר ומעלה לא יוכל להרכיב ממשלה. כפי שאמר בשבוע שעבר באולפן ynet, החוק יחול מהכנסת הבאה.
בהצעה, שהיא תיקון לחוק יסוד: הממשלה, נכתב כי חבר כנסת שתלוי נגדו כתב אישום לא יהיה כשיר להרכיב את הממשלה - אך יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יוכל להתיר זאת אם ייקבע שהנסיבות לא כוללות בתוכן גם קלון. במקרה שבו אותו ח"כ נאשם בעבירה שמונעת ממנו להרכיב ממשלה, לא יוכל גם להיכלל בהצעה להבעת אמון בממשלה חדשה או להיות מושבע לתפקיד ראש ממשלה חלופי. כעת החוק פתוח להערות הציבור למשך 21 ימים.
עם פרסום התזכיר אמר סער כי "חובתנו לקבוע הסדרים משטריים טובים יותר לעתיד, המבצרים את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. עלינו מוטלת החובה למנוע הישנות המצב אותו חוותה מדינת ישראל עד לא מכבר".
לא כל הקואליציה תומכת בחוק
סער הבהיר כי בכוונתו להשלים את החוק בשלוש קריאות כבר בכנס החורף הנוכחי, אולם בקואליציה החוק עדיין מעורר קשיים. יו"ר רע"מ מנסור עבאס לא התחייב לתמוך בו בכל הקריאות, וגם ראש הממשלה נפתלי בנט טרם פרסם מה עמדתו לגבי החוק. בת בריתו, איילת שקד, מסתייגת ממנו וחושבת שהוא מיותר. בקרב יתר השותפים החוק זוכה לתמיכה גדולה. שר הביטחון בני גנץ הבהיר שיתמוך וגם יש עתיד ושר האוצר אביגדור ליברמן.
גורמים בקואליציה אמרו כי אמנם תזכיר החוק פורסם, אבל יהיה נכון יותר להתפנות לעניינים הפוליטיים מהסוג הזה רק אחרי אישור התקציב, כדי למנוע טלטלות בקואליציה השברירית ולהביא למצב שייתכן שתרחישים פוליטיים דרמטיים יתרחשו דווקא בגוש של נתניהו, בהן פרישה שלו מהחיים הפוליטיים או פיצול של ארבעה ח"כים מהליכוד לפי חוק חדש שאושר בכנס הקיץ.
שר החוץ ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד אמר בתגובה: "הצעת החוק של שר המשפטים גדעון סער המגבילה הטלת תפקיד להרכבת ממשלה על נאשם בפלילים, היא כמעט מובנת מאליה. לא יכול להיות שאסור שיהיו כתבי אישום לנהג, למאבטח, לצוות הרפואי ולעובדי הבית של ראש הממשלה, אבל לראש הממשלה יהיו כתבי אישום. נאשם בפלילים לא יכול להיות ראש ממשלה במדינה מתוקנת. דוגמה אישית, טוהר מידות ויושרה הם אבני יסוד במנהיגות".
בליכוד מסרו בתגובה להצעת החוק: "גדעון סער שמגרד מלמטה את אחוז החסימה בכל הסקרים, מציע חוק אנטי-דמוקרטי נוסח איראן שמבקש לפסול את מי שמקבל בסקרים 35 מנדטים וזוכה לתמיכה של מיליוני אזרחים כנציגם לראשות הממשלה. מביך".
ח"כ שלמה קרעי מהליכוד אמר: "הממשלה הזו עושה הרבה דברים רעים, אבל זה, כמעט השיא. שר משפטים ללא מנדט, קובע שבחירת העם תהיה כפופה להחלטה של פקיד אחד, בכיר ככל שיהיה, מושחת ככל שיהיה. האתרוג וצמר הגפן. המחנה שרוממות הדמוקרטיה בגרונו, רומס אותה עד דק וחותר ללא הפסקה תחת אושיות המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו".
חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' הוסיף כי "תזכיר החוק הוא אנטי-דמוקרטי בעליל. הוא מפקיד את ידיה של הדמוקרטיה הישראלית בידי החלטה שרירותית של פקיד לא נבחר ומעניק כח בלתי קונבנציונלי בידי היועמ"ש מול נבחרי הציבור, מעבר לכח המופרז שהוא נטל לעצמו כבר היום. סער יודע את זה מצוין ואמר את זה בעצמו לא פעם. שנאתו לנתניהו מקלקלת את השורה ומביאה אותו לסיכול ממוקד של הדמוקרטיה הישראלית. אם החוק הזה חלילה יעבור (תוך עוד סיבוב פרסה ורמיסת הבטחה בוטה של ימינה) נבטל אותו מיד כשנחזור בעזרת השם לשלטון. רק העם יקבע מי ינהיג אותו ויעמוד בראשות הממשלה".
בשבוע שעבר אמר שר המשפטים בריאיון באולפן ynet כי "למרות זעקות השבר - זה לא תיקון פרסונלי". לדבריו, הוא לא יודע איפה נתניהו יהיה בכנסת הבאה. "אולי הוא יזוכה עד אז? אולי יוגשו כתבי אישום נגד אנשים אחרים בכנסת?", שאל. "אחד התפקידים שלי הוא להתייחס ולתקן את ההסדרים המשטריים במדינה, לשמור על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", הוסיף סער. "אם ראינו שכאשר ראש ממשלה מכהן במקביל לניהול משפט פלילי יש כאן תקלות אדירות, שיקולים זרים, הכנסת המערכת לאי יציבות ומלחמת עולם עם מערכת אכיפת החוק - אם אנחנו יכולים למנוע הישנות מצב כזה בעתיד, לא משנה עם מי, לא נעשה את זה?".
כשנשאל לעמדתו על הטענה לפיה הוא, יו"ר מפלגה בעלת שישה מנדטים, מנסה למנוע שלטון מיו"ר מפלגה של 30 מנדטים, השיב כי "כל הטיעון הוא מגוחך, הרי אני לבדי לא יכול לעשות דבר - הכנסת היא שתקבע. השאלה היא אם הם מקבלים את הלגיטימיות של הכנסת. דה-לגיטימציה הם כבר עושים לממשלה ועשו לכל מערכות אכיפת החוק. אולי הם גם יעשו דה-לגיטימציה לכנסת אם יהיה רוב לזה? לכן אני אומר, זו לא חקיקה. זה תפקידי כשר משפטים, זה תיקון חוק יסוד".
סער הדגיש כי הוא אינו מערב את נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בדיונים על החוק - שכן ייתכן ויגיע לבג"ץ. "כשאני הולך ובונה חוק אני דואג להתייעץ עם גורמי המקצוע במשרדי כדי שהחוק יהיה חוקתי ויהיו בו האיזונים הנכונים. בסופו של דבר, החוק יעמוד גם במבחן של ביקורת שיפוטית", אמר.