טקס חניכת אנדרטת אסון נחל צפית
(צילום: רועי עידן)
חמש שנים אחרי אסון נחל צפית, שלוש שנים אחרי הקמת ועדת הבדיקה ושלושה חודשים אחרי הגשת מסקנותיה - הערב (חמישי) נחנכה אנדרטת זיכרון לנספים. הורי הקורבנות חנכו אותו בערבה, במקום שבו נספו ילדיהם. המרחב החדש יהווה מקום רענון למטיילים, אך במקביל גם ינציח את הנספים באסון.
ב-26 באפריל 2018 נספו תשע נערות ונער אחד בשיטפון בנחל צפית שבערבה, במסגרת טיול גיבוש למכינה הקדם צבאית בני ציון. צור אלפי נהרג יחד עם אלה אור, רומי כהן, מעיין ברהום, אגם לוי, גלי בללי, עדי רענן, שני שמיר, יעל סדן ואילן בר שלום. ברחבה צוינו תשעה שמות, לאחר שהוריה של בר שלום ביקשו שלא להנציח את בתם באנדרטה. בעקבות האסון, הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד מנהל המכינה יובל כאהן והמנהל החינוכי אביב ברדיצ'ב בגין המתה בקלות דעת. ההליך עדיין מתנהל כיום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
על מצבת הזיכרון נכתב: "הנספים, שהיו מטובי בניה ובנותיה של החברה הישראלית, הגיעו למקום במסגרת טיול גיבוש של המכינה קדם צבאית בני ציון. מי ייתן ומורשתם, מורשת אהבת האדם והיכולת לחבר בין הלבבות תהווה השראה לכולנו ולדורות הבאים".
לטקס חנוכת המרחב הגיעו ההורים השכולים וגם חברת הכנסת אפרת רייטן (העבודה), שליוותה אותם בהליך האזרחי עוד טרם כהונתה בכנסת והמשיכה ללוותם גם כשנבחרה, וחבר הכנסת מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי). הדרך להקמת מצבת הזיכרון הייתה רצופה בבעיות בירוקרטיות, אך לבסוף הוקמה. חלק מההורים השכולים סירבו ששרת ההתיישבות אורית סטרוק, שתחת אחריות משרדה נמצאות המכינות הצבאיות והוא זה שמימן את האנדרטה, תגיע לטקס - בעקבות אמירותיה האחרונות והשוואתה את הרמטכ"ל, המפכ"ל וראש השב"כ לקבוצת וגנר.
נציג המשפחות השכולות איציק אור, אביה של אלה ז"ל, אמר בטקס כי "ימים אחדים אחרי שקמנו מימי השבעה התכנסנו ההורים והתקבלה החלטה משותפת שנעשה הכול כדי שאסון כזה לא יקרה שוב לעולם". למרות העובדה שלא הגיעה לטקס, הודה איציק לשרה סטרוק על הסיוע שלה.
"רתמתם את העולם כולו להקים את הגלעד לילדים, למען זיכרונם, לכתם, למעם יראו וייראו", אמרה ח"כ רייטן. "אמרתי שאעשה כל שביכולתי לסייע להקים את הגלעד. התכנסנו במקום הזה, הארור ודווקא כאן, עם הבקע הפעור בחייו ובנפשו של כל אחד, והנה פינת חשיבה על איתני הטבע, מנהיגות, העבר והעתיד. מעבר ליופי, לחן והכישרון של הילדים, מה שבלט היה הערכים שהובילו אותם לשותפות למען הכלל והאידיאלים. אלה צעירים שרואים את התקווה והעתיד הטוב ביותר שלנו".
ח"כ ביטון אמר: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה האינסופית שהענקתם להם בחייהם, ואת החינוך המדהים. חיים שנקטעו באיבם ברשלנות של קבלת החלטות. נלחמתם שנים כדי שחיים של אחרים יינצלו. שנים של מאבק בבירוקרטיה, רק כדי שנזכה להקים גלעד ואנדרטה. היה פה חטא של יוהרה, חוסר הקשבה למידע, לפחדים, לתלמידים והורים שהתריעו בזמן אמת. וחטא גדול של כוחי ואפסי עוד. 'רק אנחנו נחליט'".
"ועדת הבדיקה הממשלתית למניעת אסונות תוך כדי פעילות מכינות קדם צבאיות" הוקמה רק שלוש שנים אחרי האסון, בלחץ המשפחות. זה השם הרשמי, אבל רבים מתייחסים לוועדה כאל "ועדת אסון נחל צפית", על אף שהיא לא הוקמה כדי לחקור את האסון, אלא לבדוק את התנהלות המכינות ומשרדי הממשלה הרלוונטיים על מנת למנוע אסון דומה. יו"ר הוועדה, השופטת בדימוס שולמית וסרקרוג, אמרה כי לדעתה יש להקפיא את פעילות המכינות עד שנהלי הבטיחות יחולו על כולם כחוק, ולא רק וולונטרית.
ח"כ ביטון אמר בדבריו כי העבודה בנושא לא תמה, שכדי למנוע את האסון הבא יש לעגן בחקיקה את החובה של המכינות להתייעץ עם חדר מצב של משרד החינוך, וכי הוראות הבטיחות החלות על כל הגופים של משרד החינוך יחולו גם עליהן כחוק.
אריק שמיר, אביה של שני ז"ל, אמר כי "המפגש פה הוא קשה ומציף את כל התחושות, אבל הקשר בין המשפחות מחזק. אחת המטרות שלנו היא שלא יקרה עוד אסון כזה. שהאסון שהיה יהיה קו פרשת המים בכל התנהלות עולם המכינות".
