יעל אדר, שהתבשרה אתמול (שישי) על מותו של בנה תמיר אדר שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר ואף קראה הבוקר ברשתות החברתיות "לפעול לשחרר את כל החטופים החיים עכשיו - לפני שיהיה מאוחר מידי", אומרת בריאיון ל-ynet כי היא "מוטרדת מההתנהלות באותו היום. משהו פה לא עובד נכון".
אדר הדגישה כי "אנחנו כבר שלושה חודשים בתוך רכבת הרים מטורפת. קשה לי לקבל את זה כי היה פה מחדל עצום. תמיר נפצע באורח קשה והייתי עם תקווה שהפציעה טופלה. אז התקווה שלי לא מומשה, בסדר, אבל כשאומרים 'הוא נרצח' זה כאילו לא ניתן היה למנוע את זה. הוא נרצח כי לא היה מי שיגן עליו, לא הייתה הגנה על הקיבוץ ועל הקהילה והוא נדרש להיות שם - קודם כל בואו נזכור את המחדל".
היא סיפרה כי סבתו של תמיר, יפה אדר, שנחטפה גם היא לעזה - ושוחררה בפעימה הראשונה של עסקת החטופים, עודכנה על מותו של נכדה הבכור. "זה לא פשוט, אבל בסוף מתמודדים עם העובדות בכאב גדול. רצינו שהסוף יהיה אחרת, האמנו שהוא יכול להיות אחרת וקיווינו. עכשיו מתמודדים עם מה שיש", אמרה.
לדבריה, "המושגים האלה, 'נחטף' ו'נרצח', ממעיטים את החידלון. הוא יצא מהקיבוץ ואולי אפילו הגיע לרצועה כשהוא חי. אני לא יכולה לשנות את העבר, אז על מה הכעס שלי? אני מרגישה שלכל אורך הדרך מנסים לשים עצימות במקום אחד כדי להוריד אותה ממקום אחר. מורידים עצימות מגודל המחדל. נותנים לנו להיות בלחימה ואומרים לנו 'חייבים ביטחון, חייבים למוטט את חמאס, חייבים לחסל את אל-עארורי' כי זה מסיט אותנו, אבל חייבים לדבר על גודל המחדל. אומרים 'אחרי המלחמה', אבל אני מתחילה לחשוד שרוצים במלחמה ארוכת טווח.
"המדינה הזו לא תהיה אותה המדינה בשבילי, ולצערי גם המשפחה שלי כבר לא אותה המשפחה", אמרה - אך הדגישה: "אין לי ביקורת על אף חייל. חיילים זה קודש הקודשים וגם הם משלמים בנפשם, אבל כתושבת העוטף אני יודעת שלא אחזור לשם בשנים הקרובות. אל תספרו לנו סיפורים על חיסול חמאס. אנחנו דוגלים במדיניות הבלגה ומשתיקים את התושבים במקום לעשות פעולה שתחזיר את כל החטופים, כולל הנרצחים, ותאפשר לנו להביא אותם לקבורה. לסגור פרק בחיים".
אדר אף התייחסה לדיון בקבינט המלחמה שהתפוצץ לאחר שארבעה שרים תקפו את הרמטכ"ל על רקע החלטתו להקים צוות שיחקור את המלחמה, ואמרה כי "בסוף יש מישהו אחד שמנהל את זה. איך הוא מאפשר כזה 'עליהום' על הרמטכ"ל בשיא הלחימה? גם לי הייתה ביקורת על צמרת צה"ל, אבל היא תהיה בהמשך בוועדות החקירה. איך אתה מרשה לעצמך לאפשר להשתלח באיש הכי חשוב בלחימה הזו? את מי זה משרת? שכל אחד ייתן לעצמו את התשובה. האסימונים יורדים, יש פה אינטרסים אחרים חוץ מלהשיב את החטופים ואת החיילים הביתה.
"כשאתה מאפשר להשתלח ברמטכ"ל אתה לא שומר על אחרון החיילים ואתה לא שומר גם על החטופים. אנחנו צריכים שהחיילים יהיו פנויים, הם נושאים את עיניהם לרמטכ"ל ואנחנו צריכים שהוא יסתכלו למעלה ויגידו 'עליו אני סומך'. יש פה אינטרסים אישיים, מפלגתיים", סיכמה.