יותר משנתיים אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, המוני ילדים אוקראינים שנחטפו בחודשים הראשונים של המלחמה ונלקחו לרוסיה עדיין לא חזרו לידי קרוביהם. תחקיר של "פייננשל טיימס" הבריטי חושף כעת כי בחלק מהמקרים אותם ילדים מוצעים לאימוץ על-ידי הרשויות הרוסיות – וכי במקרה אחד לפחות הדבר נעשה תחת זהות רוסית בדויה.
בתחקיר שפורסם אמש (יום ד') אותרו וזוהו באופן ודאי ארבעה ילדים אוקראינים באתר של סוכנות אימוץ הקשורה לממשלה במוסקבה. בעיתון מדגישים כי מדובר בהוכחה נוספת לשורה של ראיות שכבר נאספו לגבי אלפי הילדים האוקראינים שנלקחו לרוסיה במהלך המלחמה – מעשים שבגינם הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג צו מעצר נגד הנשיא ולדימיר פוטין, בטענה לפשעי מלחמה.
אחד הילדים שזוהו בתחקיר הוצג באתר האינטרנט של אותה סוכנות אימוץ תחת שם רוסי חדש, וגיל ששונה מגילו לפי הנתונים האוקראיניים לגביו. ילד נוסף הוצג תוך שימוש בגרסה הרוסית של שמו האוקראיני. לגבי אף אחד מהילדים שזוהו לא היה אזכור כלשהו לרקע האוקראיני שלהם.
לפי התחקיר, הילדים נחטפו ממעונות ממשלתיים והופרדו מהאפוטרופסים שלהם ומקרוביהם ביישובים שונים בדרום ובמזרח אוקראינה, אחרי שנפלו תחת כיבוש רוסי בעקבות הפלישה בפברואר 2022. הצעיר ביניהם הוא בן שמונה והמבוגר בן 15. הם הועברו לטולה שליד מוסקבה, לאורנבורג שליד הגבול עם קזחסטן ואחד מהם נלקח לחצי האי קרים – שסופח מידי אוקראינה כבר לפני עשור.
זהותם אומתה על-ידי כתבי ה"פייננשל טיימס" באמצעות השוואה בין תמונות של ילדים אוקראינים נעדרים לבין תמונות הפרופיל של הילדים שהוצעו לאימוץ ברוסיה. ההשוואה נעשתה בעזרת טכנולוגיית זיהוי פנים, ובעיתון מדגישים כי בלעדיה היה קשה מאוד לאתר את הילדים – בגלל שינוי השמות והגיל שלהם. התאמות פוטנציאליות שכלי זיהוי הפנים העלה הועברו לבדיקה פרטנית של כתבי התחקיר, ובהמשך אומתה זהות הילדים על-ידי קרוביהם והאפוטרופסים שלהם.
בעיתון מציינים כי זהותם של ילדים נוספים שהופיעו באתר האימוץ הרוסי טרם אומתה סופית, ועדיין נבדקת. בשיטה הזו אותרו גם 17 ילדים שנלקחו ממעון לילדים בחרסון והוצעו לאימוץ ברוסיה. סיפורם כבר פורסם לאחרונה בתחקיר של "ניו יורק טיימס".
ב"פייננשל טיימס" פנו לקרמלין, אך שם סירבו להגיב לתחקיר. אמש התייחס אליו היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן, ואמר כי הבית הלבן מודע למה שתיאר כ"דיווחים אמינים" על העמדתם לאימוץ של ילדים אוקראינים ברוסיה. הוא אמר שמדובר במעשים "מתועבים ומזעזעים".
13 צפייה בגלריה
פוטין. בגלל החטיפה הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי
(צילום: EPA/VALENTINA PEVTSOVA / SPUTNIK / KREMLIN POOL)
ברוסיה מכחישים שחטפו ילדים מהשטחים הכבושים באוקראינה, ומצדיקים את לקיחתם כמהלך שנועד להגן עליהם לכאורה, אבל התחקיר הנוכחי מספק ראיה נוספת שמפריכה את הטענות הללו. באוקראינה מעריכים כי כמעט 20,000 ילדים נלקחו בכוח, ומתוכם אלפים רבים עדיין נעדרים.
בקייב טוענים שמדובר במהלך שתוכנן בקפידה על-ידי מוסקבה, וגורמים אוקראינים הציגו ל"פייננשל טיימס" מסמכים רוסיים שמעידים לפי העיתון על תוכניות שנרקמו בקרלמין עוד לפני הפלישה – לגירוש ילדים אוקראינים לרוסיה, כחלק ממה שתואר כתהליך "סינון". "הייתה להם מדיניות ג'נוסייד מתוכננת היטב כלפינו", מאשימה דריה הרסימצ'וק, היועצת של הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי לענייני זכויות ילדים. "הם ביצעו פשע, הם חטפו ילדים בכמויות גדולות".
בשנתיים האחרונות פועלים בממשלת אוקראינה, לצד עמותות שונות במדינה וקרוביהם של הילדים, להחזיר אותם הביתה. אף שרוסיה מאפשרת בחלק מהמקרים להחזיר את הילדים, בדרך ניצבים בפני קרוביהם שלל מכשולים: לצד הקושי הרב באיתורם, נדרשים עוד שבועות וחודשים ארוכים כדי להסדיר את החזרתם. בין היתר, צריכים הקרובים או האפוטרופסים לעשות מסע מפותל של אלפי קילומטרים, תחילה למדינות באיחוד האירופי ומהן לרוסיה – שם הם נדרשים לעבור שעות של חקירות על-ידי שירות הביטחון הפדרלי (FSB). לפי לשכת זלנסקי, עד כה הוחזרו לפחות 389 ילדים לאוקראינה.
13 צפייה בגלריה
בקייב מאשימים: "זו תוכנית ג'נוסייד מתוכננת היטב". הנשיא זלנסקי
(צילום: ERIC LALMAND / BELGA / AFP)
הוריהם וקרוביהם של ארבעת הילדים שזוהו באופן ודאי בתחקיר לא היו מוכנים להתראיין, כיוון שחששו שמוסקבה תנקום בהם ותשבש את מאמציהם להחזיר את הילדים הביתה, אבל משפחות של ילדים שכבר חזרו העידו על חוויות קשות שעברו – כשרבים מהם סיפרו על התעללות פיזית ומילולית, מצד ילדים רוסים וגם מצד חלק מהמטפלים שהיו אחראיים עליהם. נטען גם כי הם חויבו לצפות או לדקלם תעמולה רוסית, ולקבל על עצמם זהות רוסית.
"ליבי נשבר", סיפרה לעיתון סבטלנה פופובה, אמה של אלינה בת ה-15 שנחטפה על-ידי קבוצה של חיילים רוסים מאזור חרסון. לדבריה, שובי בתה זייפו לה תעודת לידה שבה נכתב כי נולדה ברוסיה, והכינו עבורה גם מסמכי אימוץ. "הם עמדו להפוך את הבת שלי לאחת מהם", סיפרה האם אחרי שהצליחה להחזיר אותה לאוקראינה.
פסגת ה-G7: קייב במוקד, מלוני מככבת
בתוך כך, וכשברקע נמשכת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ללא סוף ברור באופק, מנהיגי מעצמות ה-G7 התכנסו בצהריים לפסגה שאותה מארחת השנה ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני. היא, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ומנהיגי בריטניה, צרפת, גרמניה, יפן וקנדה יתמקדו בשלושת ימי הפסגה בעיקר בשאלה כיצד לסייע לאוקראינה להמשיך להחזיק מעמד אל מול מכונת המלחמה של פוטין, אולם גם סוגיות מרכזיות נוספות שעל סדר היום הבינלאומי, בהן כמובן המלחמה בעזה, יידונו בפסגה.
13 צפייה בגלריה
צילום משותף של מנהיגי ה-G7, ובהם ביידן, מלוני, מקרון ושולץ
(צילום: Tiziana FABI / AFP)
13 צפייה בגלריה
ר"מ איטליה מלוני מצחקקת עם ר"מ בריטניה סונאק, עם פתיחת הפסגה בצהריים
(צילום: Christopher Furlong/Getty Images)
הפסגה נערכת במתחם הנופש היוקרתי בורגו אגנזיה שבמחוז פוליה, בדרום-מזרח איטליה, באזור מרוחק יחסית שבו לא צפויים להפריע למנהיגים מפגינים רבים. נשיא אוקראינה זלנסקי יצטרף גם הוא למנהיגי המעצמות, ויחתום עם ביידן על הסכם ביטחוני ארוך-טווח בין קייב לוושינגטון. "בחתימה על ההסכם הזה אנחנו שולחים מסר של נחישות לרוסיה. אם פוטין חושב שהוא יכול להחזיק מעמד מול הקואליציה שתומכת באוקראינה, הוא טועה", אמר ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של ביידן.
בפסגה מקווים מנהיגי המערב להגיע להסכמה על הלוואת ענק של 50 מיליארד דולר לאוקראינה – תוך שימוש ברווחים השנתיים מנכסים רוסיים שהוקפאו. מדובר בתוכנית מורכבת למדי שדורשת עוד ליטוש משפטי, ואור ירוק מצד מדינות שלא משתתפות בפסגה, כגון בלגיה – אך התקווה היא להגיע כעת להסכמה עקרונית על המהלך. לדברי סאליבן, בשיחות עד כה נרשמה "התקדמות טובה מאוד" בנוגע לשימוש בנכסים הרוסיים המוקפאים. הוא קיווה שכעת יסכימו המנהיגים על "חזון משותף".
במהלך נוסף שנועד להעניש את מוסקבה, ארה"ב הרחיבה אתמול באופן משמעותי את הסנקציות הרבות שכבר הוטלו עליה מאז הפלישה, וכעת הן כוללות גם חברות סיניות שמספקות לרוסיה מוליכים למחצה. אבל עד כה מוסקבה הצליחה לחמוק מהשלכות חמורות בעקבות הסנקציות הכבדות, ובמקביל לפסגה באיטליה פוטין ממשיך במפגני כוח: אחרי ששלח אתמול צוללת גרעינית וספינת מלחמה לקובה, לא הרחק מחופי ארה"ב, היום הודיע משרד ההגנה הרוסי כי בתרגיל שערך להכנת כוחותיו לשימוש בנשק גרעיני טקטי, פצצות-דמה הועברו ל"יחידות אחסון קדמיות" ולשדות תעופה.
לצד זלנסקי, לפסגת ה-G7 הוזמנו מנהיגים נוספים, בהם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ונשיא ארגנטינה חבייר מיליי. גם האפיפיור פרנסיסקוס ישתתף, וצפוי לשאת מחר נאום שיעסוק בפוטנציאל ובסיכונים של בינה מלאכותית.
הפסגה נערכת כשברקע רבים ממנהיגי ה-G7 מתמודדים עם משברים מבית: ביידן מגיע אליה יומיים אחרי שבנו האנטר הורשע בעבירות נשק וסמים, וכשכלל לא בטוח שיזכה בכהונה נוספת בבחירות בנובמבר, וראש ממשלת בריטניה רישי סונאק צפוי לאבד את השלטון בבחירות בממלכה בחודש הבא. גם מנהיגי צרפת וגרמניה, עמנואל מקרון ואולף שולץ, ספגו מכה פוליטית קשה בבחירות האחרונות לפרלמנט האירופי – כשמקרון אף הכריז בשל כך על בחירות בזק לפרלמנט בפריז, בהן צופים הסקרים התחזקות רבה עוד יותר של הימין הקיצוני, ואולי אף ניצחון.
ראש ממשלת איטליה מלוני היא היחידה שמגיעה לפסגה כמנצחת – אחרי ניצחון מפלגתה, "האחים של איטליה", בבחירות בארצה לפרלמנט האירופי. אף שמדובר במפלגת ימין קיצוני, מלוני נוקטת בקו מתון יחסית בשלטון – ולצד תמיכתה המובהקת באוקראינה נתפסת כעת כ"גשר" בין הימין הקיצוני העולה לבין גוש הימין-מרכז באירופה.
