משה ארבל: "שאלות של סבירות צריכות להיות מחוץ לתחום של בית המשפט"
(צילום: ערוץ כנסת )
הוועדה המיוחדת שהוקמה עבור "חוק דרעי 2" המשיכה היום (ראשון) בדיוניה, בהכנה לקראת הבאתו למליאת הכנסת להצבעה בקריאה ראשונה. החוק, כשמו, נועד לעקוף את פסילת מינויו לשר של יו"ר ש"ס אריה דרעי, וכך להחזירו לכיסאו סביב שולחן הממשלה. בייעוץ המשפטי טענו כי יש לשקול תחולה מאוחרת של החוק, כדי למנוע שימוש לרעה בו, אך יוזמו, ח"כ משה ארבל - ממפלגתו של דרעי - התנגד בחריפות: "פרסונליזציה זה לא עוול. בית המשפט לא צריך להיות שחקן אופוזיציה, הוא צריך להיות טכנאי משפטי, לבדוק אם חוקי או לא חוקי. שאלות של סבירות - מחוץ לתחום".
לפי הצעת החוק, בתי המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט לא יוכלו להביע ביקורת שיפוטית בנוגע למינוי שרים וזהותם, וזאת בטענה שמינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת, וכן ההחלטה על העברתם מכהונה, הן פעולות והכרעות המצויות ב"ליבת הפעילות הדמוקרטית", כך שפסילת מינויו של שר כלשהו מהווה פגיעה ברצון הבוחר.
הצעת החוק הוגשה אחרי שבג"ץ פסל כאמור את מינויו של דרעי לתפקידי שר הבריאות ושר הפנים, עקב עברו הפלילי. על הצעת החוק חתמו כל חברי הכנסת מהקואליציה, במטרה לסלול את דרכו של דרעי חזרה לממשלה. במהלך הדיון היום אמר ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) כי מדובר בעוד חקיקה פרסונלית. "ברור לכולנו למה אנחנו יושבים פה, זה חוק פרסונלי, נושא העיתוי הוא לא פוליטי, הוא גם נושא משפטי. אני מוצא קו שעובר בין הדיון הקודם על חוק הנבצרות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הדיון הזה, כי שני האנשים האלה הבטיחו הבטחה, שיקרו לציבור, שיקרו לבית המשפט - ועשו מה שבא להם", תקף.
להב-הרצנו פנה ליוזם החוק ח"כ ארבל: "אנחנו עוסקים פה בחוקי היסוד של מדינת ישראל כאילו היו פלסטלינה, תופרים חוק במיוחד בשביל פוליטיקאים. אז ח"כ ארבל אני שואל אותך - החוק הזה עוסק בדרעי?". ארבל הודה בתגובה כי החוק "ישפיע גם על דרעי", אך טען כי "חוק ממשלת החילופים היה חוק יסוד פרסונלי שבית המשפט אישר. כך היה גם עם חוק שאול מופז. פרסונליזציה זה לא עוול, חוק שי דרומי היה פרסונלי? הוא זיכה אדם מאישום פלילי, באמצע הליך פלילי. אז החוק הזה ייתן מענה למעמדה של הכנסת".
בהמשך אמר ח"כ ארבל בנוגע לפסק הדין שפסל את דרעי מלהיות שר כי "בית המשפט גרם לנו להגיע לכאן ולהציע את החוק הזה, כדי לעמוד על בחירתם של 400 אלף ישראלים בבחירות. ההתנגדות הזו למינויו של דרעי חייבת להישמע מפי חברי האופוזיציה, אבל בית המשפט לא יכול להיות שחקן פוליטי. גם אם בית המשפט ייאשר וגם אם יפסול, הוא תופס צד. בעתירה האחרונה היו כלים אחרים לפסילת דרעי, בית המשפט יכל להשתמש בהשתק ולא בעילת הסבירות, שהיא סובייקטיבית ותלויה בעמדות אופוזיציוניות".
בסוף השבוע הייעוץ המשפטי של הכנסת העביר מסמך הכנה לדיון בהצעת החוק, שלפיו ההצעה תוביל לביטול גורף של הביקורת השיפוטית על מינוי שרים והעברתם מכהונה, וכי הסדריה ישפיעו גם על גורמים נוספים במערכת הפוליטית, ולא רק על יו"ר ש"ס דרעי. הייעוץ המשפטי הציע לדחות עד כמה שניתן את החלת החוק, כדי לא לעשות זאת בסמיכות לפסילת מינויו של דרעי בבג"ץ.
במסמך נכתב: "אפשרות לצמצום הקושי מפני חשש לשימוש לרעה בסמכות המכוננת היא קביעת הוראת תחולה מאוחרת, שתעקר את החשש מפני דחיפות מיוחדת בשינוי 'חוק-יסוד: הממשלה', ותאפשר ליבון מעמיק וממצה של העקרונות העומדים ביסוד הצעת החוק והתאמתם לשיקולים בדברי התומכים והמתנגדים להלכת דרעי-פנחסי שפורטו לעיל, ובהלימה עם הביקורת שהביע בעבר בית המשפט על תכיפות התיקונים בחוקי יסוד לצרכים פוליטיים".
עוד נכתב כי "בהתעלם מעיתוי התיקון, כאמור, ניתן לטעון שאכן יש מקום לצמצם את הביקורת השיפוטית במינוי שר על ידי ראש הממשלה, לנוכח העובדה כי מדובר בהחלטה פוליטית-משטרית יותר מאשר מנהלית. מנגד, קיומה של ביקורת שיפוטית גם במינוי שרים – יש בה כדי לתרום לתפקידו החשוב של בית המשפט בשמירה על אמון הציבור בשלטון, וכן לחובה לקבוע בלמים גם לצרכים הפוליטיים, כך שלא תהא תחושה כי 'הרשות נתונה'. בנוסף יש לשים לב כי קביעת כלל של אי-שפיטות עלול להוביל לפגיעה בעקרונות של טוהר המידות ועקרון תקינות פעולות המינהל, וכן לעובדה שאין לאף אדם 'זכות קנויה' להתמנות לתפקיד שר".
בייעוץ המשפטי הציעו להשאיר מידת מה של ביקורת שיפוטית על מינוי שרים, לפחות באשר להליך המינוי. כך למשל כדי למנות את דרעי לשר, הקואליציה העבירה בבליץ חקיקה מהיר חוק שמשנה את דרישות הסף למינוי שרים: חוק דרעי הראשון קבע כי חבר כנסת לא יוכל להתמנות לשר רק אם ריצה או ירצה עונש מאסר, כאשר במקרה של דרעי עונשו הוא מאסר על תנאי - וכך התאפשר מינויו, עד לפסילה בידי בג"ץ.
הליך זה עשוי להיחשב בבית המשפט כלא תקין, ובייעוץ המשפטי של הכנסת הציעו כי "יש מקום לבחון האם אין מקום לאפשר ביקורת שיפוטית, לכל הפחות על ההליך עצמו וניהולו כדין. בנוסף, יש לדון בעניין היחס בין הוראת אי-תחולת הביקורת השיפוטית המוצעת בהסדר זה לבין הצעות החוק השונות הנידונות בימים אלו במסגרת ועדת החוקה, העוסקות, בין היתר, בהסדרת נושא הביקורת השיפוטית באופן רחב – ועל האופן שבו משפיעים ההסדרים בעניין הביקורת השיפוטית בהצעות אלו זה על זה".
