שלמה הר נוי, לשעבר ראש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, התייחס לחשיפת ynet, שלפיה יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מבלה בימים אלה בחופשה פרטית בגואטמלה מלווה במאבטחי שב"כ צמודים. לדבריו, לאבטחתו על ידי שב"כ "אין הצדקה".
הר נוי אמר ל-ynet כי "אין שום צידוק ממלכתי לטובת מדינת ישראל באבטחת בנו הבגיר של ראש הממשלה, מה עוד שהוא שוהה בחו"ל - ולא למטרות ממלכתיות. אין שום הצדקה לכך, מלבד חששם המופרז או הלא מופרז של ראש הממשלה ומשפחתו. בתור אחד שהיה ראש היחידה לאבטחת אישים והיה מעורב מאוד בקביעת האישים המאובטחים - זו החלטה לא מקצועית ולא ממלכתית".
בתקופתו של הר נוי כראש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ הוקמה הוועדה הציבורית המייעצת לעניין אבטחת אישים, שתפקידה היה להמליץ על רשימת האישים המאובטחים על ידי הארגון. נקבעו אז שבעה סמלי שלטון, ושרעיית ראש הממשלה היא דמות מאובטחת, וכך גם ילדיו הקטינים - אם טרם מלאו להם 18.
"הוועדה הציבורית הוקמה כדי להתמודד עם כל מיני דרישות ושיקולים פוליטיים, על מנת שיהיה שיקול ציבורי אובייקטיבי ונטול פוליטיקה", הסביר. "במהלך השנים הוועדה הציבורית הפכה לקצת פוליטית. בעקבות אירועי יום הזעם שהיה במרץ שנה שעברה והמצור על המספרה, גברת נתניהו פנתה לוועדה והיא לא כונסה כי הייתה בראשותו של יורם טורבוביץ'. ועדת השרים לענייני שב"כ החליטה אז להעביר את האבטחה על רעיית ראש הממשלה וילדיו שאינם קטינים ליחידה לאבטחת אישים בשב"כ. ההחלטה קבעה שהם יהיו באחריות השב"כ כאישים מאובטחים לכל דבר. ההחלטה הזאת נגועה בשיקולים זרים ופוליטיים. היא התקבלה בראשותו של שר המשפטים יריב לוין, שהוא ממלא מקום ראש הוועדה".
הר נוי הוסיף כי "העובדה שבנו של ראש הממשלה הבגיר מאובטח על ידי שב"כ לא תואמת לרוח או אפילו להחלטות הממשלה בנושא בעבר. היא נגועה - ואני אומר את זה חד וחלק - בשיקולים זרים. אין לה בסיס מקצועי כי לפי מה שאני מבין אין גם מידע קונקרטי. וגם אם היה מידע כזה, ספק אם זה באחריות השב"כ. העובדה שזה באחריות השב"כ היא פעם ראשונה עולה הרבה כסף - פורסם שעלות האבטחה היא שני מיליון שקלים, ולעניות דעתי זו הערכת חסר. אבל היא מסיטה תשומות של השב"כ, שמטרתו היא אבטחת אישים שבאמת מאוימים".
הערכה: האבטחה תוארך
בינתיים, להערכת גורמים שבקיאים בפרטים, הוועדה הציבורית המייעצת לאבטחת אישים צפויה להמליץ על הארכת אבטחת השב"כ על יאיר נתניהו, שחי במיאמי, לפחות עד סוף המלחמה. זאת, למרות ששב"כ המליץ להחזיר את האבטחה על בנו של ראש הממשלה ליחידת מגן, שממוקמת במשרד ראש הממשלה ומאבטחת גם שרים - ואיבטחה בעבר את יאיר נתניהו. עמדת השב"כ היא שיש שרים יותר מאוימים מיאיר נתניהו שלא זוכים לאבטחה של היחידה לאבטחת אישים.
ב-9 ביוני התכנסה הוועדה המייעצת לדון בנושא, אך לא קיבלה החלטות. בכל מקרה, ההחלטה הסופית אם להאריך את אבטחת שב"כ על יאיר נתניהו היא של ועדת השרים לענייני שב"כ, שבראשה עומד לוין. שר המשפטים הוא כאמור ממלא מקום ראש הוועדה, שהוא ראש הממשלה, אך מכיוון שמדובר בהחלטות שנוגעות לו ולמשפחתו הוא לא משתתף בישיבות בנושא הזה. בוועדה חברים גם שר הביטחון יואב גלנט, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר החינוך יואב קיש. לנתניהו יש רוב מוחלט בוועדה הזו, וגם אם הוועדה הציבורית תמליץ אחרת - סביר להניח שהיא תחליט על הארכת האבטחה, חרף הביקורת הציבורית החריפה.
ההחלטה לאבטח את שרה נתניהו וילדי ראש הממשלה על ידי היחידה לאבטחת אישים בשב"כ התקבלה לאחר תקרית ה"מצור" במספרה במרץ 2023. ההחלטה הייתה מוגבלת בזמן, לשנה אחת בלבד. כעת הוועדה המייעצת דנה בהארכת ההחלטה, ולטענת גורמים שבקיאים בפרטים המצב מאז למעשה הסתבך בגלל המלחמה ושהות יאיר נתניהו בחו"ל. כאמור, החלטה בנושא לא התקבלה. לפי הערכות, האבטחה תוארך לפחות עד שהמלחמה תסתיים - לעוד חודשים ספורים.
יאיר נתניהו, נדגיש, שוהה בעיקר בחו"ל מאז חודש מרץ 2023, אז התקבלה כאמור ההחלטה על אבטחתו - ובשבועות האחרונים עסוק ביתר שאת במתקפות מרחוק על ראשי מערכת הביטחון - בעודו מאובטח מטעם המדינה - ורמז ל"בגידה" שהובילה לאסון 7 באוקטובר.
בתוך כך, גורמים שבקיאים בנושא מעריכים שוועדת השרים לענייני שב"כ לא תחליט שראש הממשלה יאובטח לכל החיים לאחר סיום כהונתו, אלא ל-15 או 20 שנים אחרי. המשמעות היא שנתניהו ממילא יאובטח עד גיל 89 אם האבטחה תוגבל ל-15 שנים עד אחרי כהונתו, או גיל 94 אם תקבע שהוא זכאי לאבטחה של 20 שנה עד אחרי סיום כהונתו. גורם שבקיא בנושא אמר שלא הייתה בקשה לאבטחה לכל החיים, וכי גם ראשי הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ואהוד ברק היו זכאים לאבטחה של 15 שנים אחרי סיום כהונתם.