ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס היום (ראשון) פגישה עם שר הביטחון יואב גלנט ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בנוגע לחוק הגיוס, ללא השתתפות החרדים. הפגישה הגיעה אחרי שנחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" תוכנית אכ"א - שבה נכללת גם הורדה של גיל הפטור מגיוס לחרדים, בתמורה לתגמול כספי למשרתי חובה ומילואים בתפקידים משמעותיים. הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי עדיין לא פרסם את עמדתו בנוגע לתוכנית שזוכה לביקורת ציבורית, אך גורם צבאי בכיר רמז בצהריים כי הרמטכ"ל עשוי לתמוך במהלך שנרקם בקואליציה.
"גיל 23 כפטור לחרדים לא מפר איזון כשיש הוקרה למשרתים", אמר הגורם הצבאי הבכיר על המהלך, שבמסגרתו יינתן פטור גורף משירות כלשהו לצעירים החרדים בגיל 23 גם אם יפסיקו ללמוד - כשבמקביל יועלה בשנים הקרובות שכר החיילים הקרביים, בעיקר בשנתם השלישית בשירות, ויגיע לכדי כ-6,000 שקלים בחודש.
באשר לטענה כי שיפור הגמול הכספי למשרתי החובה ישחק דרמטית את מודל צבא העם ויקרב מאוד את צה"ל להיות צבא מקצועי של לוחמים כעובדים שכירים, אמר הגורם: "צה"ל הוא צבא העם ואסור להפר את האיזון בגיוס כלל האוכלוסיות, כולל חרדים. צה"ל ימשיך לפתח מסלולים ייחודיים לחרדים. יש חשיבות לקדם את מודל החובה הדיפרנציאלי בפני עצמו, והוא חלק מהתוכנית רב שנתית".
כיום נהוג פטור היסטורי לתלמידי ישיבות ש"תורתם אמונתם". מי שמוגדר כחרדי ולומד בישיבה לימודים תורניים באופן סדיר, מקבל פטור משירות חובה עד לגיל 26. אם מסיבה כלשהי התלמיד הפסיק את לימודיו לפני הגעתו לגיל הפטור, חל עליו צו גיוס. תוקף חוק הגיוס צפוי לפוג ביולי 2023 לאור פסיקת בג"ץ שדרשה מהכנסת להסדירו. הורדת גיל הפטור תאפשר לחרדים להשתלב בשוק העבודה בגיל צעיר יותר, שכן אם יפסיקו את לימודיהם לא יחויבו להתגייס.
ביקורת ציבורית על המתווה
בליבת התוכנית שגיבש אכ"א, שני עוגנים משמעותיים. הראשון הוא חוק "יוקרת הגיוס", שיבטיח תגמול נכבד ומוגדל למי שמשרת שירות משמעותי בסדיר או במילואים. השני קשור למשך זמן השירות - בהתאם לחיוניות התפקיד וחשיבותו עבור צה"ל. אורך השירות של חיילים בתפקידי מנהלה ועורף יקוצר, במטרה לשחרר אותם מוקדם לשוק העבודה. חיילים קרביים ומי שמשרתים בתפקידים חיוניים ומשמעותיים עבור צה"ל, ומחייבים גם הכשרה ארוכה יותר, ישרתו שירות מלא - וייהנו משדרוג התנאים והשכר. בסוף התהליך הכוונה היא להכפיל את שכרם ולהתייצב על מדרגה של עד 6,000 שקלים ללוחם בחודשי השירות האחרונים.
בבקו"ם, לפני חודש: חרדים בשיחות עם אנשי "אחים לנשק"
(צילום: נדב אבס)
העיקרון מאחורי החוק הוא שמי שמשרת יותר - יתוגמל יותר. בתמורה מוכן שר הביטחון להורדת גיל הפטור לחרדים מ-26 ל-23. מהלך כזה יוסיף עוד ידיים עובדות של חרדים לשוק העבודה. יחד עם החיילים שישוחררו מוקדם, אמורה המדינה להרוויח כאן הגדלה של התוצר לנפש. רשמית, משך השירות לבנים יישאר 32 חודשים (שנתיים ושמונה חודשים) ולבנות שנתיים. אבל כאמור, צה"ל יוכל לקצר את זמן השירות לחיילים פחות חיוניים לפי צרכיו, ולהאריך בחודשי קבע לאחרים - כך שגודל הצבא בכל רגע נתון לא יקטן.
אלא שהתוכנית הזו, שמוסיפה למעשה כמה אלפי שקלים בודדים לשכר הלוחמים בשלב האחרון של שירותם, בזמן שבמקביל ניתן אישור לכמעט השתמטות המונית לצעירים חרדים מכל שירות, מעורר ביקורת ציבורית. התוכנית גורסת שהמדינה תסייע בלימודים אקדמיים ללוחמים, למרות שכבר היום ניתנות מלגות לתואר ראשון במסגרת "ממדים ללימודים", ועדיפויות שונות של המדינה ללוחמים משוחררים.
עד כה, ראש הממשלה בנימין נתניהו עודכן בפרטים הכלליים, שיחייבו כמובן אישור דרג מדיני בשל שינוי מבנה הצבא ובהמשך גם את הסכמתו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. השר נושא כאן בתפקיד כפול: מלבד האחריות לקופה הציבורית ומי שיידרש למצוא פתרונות מימון, הוא גם הממונה מטעם הממשלה למציאת פתרון לחוק הגיוס.
באופוזיציה דוחים את המתווה
חוק הגיוס, שנוטה באופן קבוע לעורר תרעומת במערכת הפוליטית, עשה זאת גם היום. יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר כי "הגיע הזמן לשוויון בנטל לכולם. לא צריך שם המצאה ושום פטנט. כל צעיר בגיל 18 צריך להתגייס לשירות צבאי או אזרחי. יהודים, מוסלמים, דרוזים וצ'רקסים. כולם צריכים לשרת את המדינה. אין יותר פראיירים ולא יהיו יותר פראיירים. אנחנו לא יכולים לשאת עוד את המצב הקיים מבחינה כלכלית, חברתית וביטחונית".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט הודיעו כי ימסרו אחר הצהריים הצהרה בעקבות מה שהגדירו "כוונת הממשלה לפרק את צבא העם". לשניים צפויה להצטרף ענבר גיטי, שכיהנה כראש צוות מנהלת השירות במשרד הביטחון. השלושה צפויים להציג את חלופת "שירות ישראלי".
